לכתוב פה..

כן זה קצת לכתוב לעצמי,קצת הרבה..כי אני לא מאמינה שיש מישהו שקורא כאן,זה אשכרה לשפוך את הלב מול המסך,בידיעה שאף אחד לא שותף.

האמת,שאני קצת מתגעגעת למחלקה,ולא פעם ולא פעמיים שקלתי גם לחזור לשם והדבר היחידי שמרתיע אותי זה שאצטרך שם לחזור למשקל היעד,

שאני אפילו לא יכולה לכתוב אותו מרוב בושה וסלידה מהמספר הנורא הזה,בין היתר הוא המספר השנוא עליי.שהייתי מאושפזת לא היה רגע שהיתי לבד,

לא היה רגע שבזבזתי בלי לגרום למישהי לחייך,או לפחות לומר משהו שלפחות יצחיק אותי.וכאן בבית,הרגשה של בית קברות.כלכך שקט פה ואת היחידי שאני יכולה להצחיק זה את אחי.כלכך כיף לי איתו.אבל הוא כמעט ולא נמצא בבית,ופשוט מרגישים את הבדידות.

אין לי אף אחת,אין לי חברה,אין לי חבר,אין לי כתף,אין לי משענת,אפילו הדגים המסריחים שלנו גם לא עוזרים לי בכלום.אין לי את מי לשתף,אין לי עם מי לחלוק.

לא שגם אם היה לי הייתי עושה את זה,כי גם ככה לוקח לי המון זמן להפתח,גם כשזה לא נראה ככה.

אני מרגישה כלכך בודדה זה רק אני לבד בעולם עם בורא עולם.ואני יאמר את האמת אני עדין לא מבינה איך אף אחד לא מאבחן את זה לדיכאון ותוך מצמוץ כותב לי מרשם של 4 כדורים נוגדי דיכאון.אני לא חושבת שאי פעם מישהו איבחן את המצב שלי כדיכאון.ואם נבדוק לרגע את הגדרת דיכאון :"דיכאון (בלעז דֶפרסיה) הוא מצב נפשי מתמשך של ירידה במצב הרוח והשתקעות בתוך עצבות וייאוש עמוקים וממושכים, אשר מגיע לנקודה שמשבשת את התפקוד החברתי של היחיד, או את התפקוד היומיומי של החיים." וכן זה כמעט מה שיש לי,ובהצצה קטנטנה לתסמינים אני חושבת שכמעט אני מחזיקה בכולם.

• הפרעות אכילה: חוסר תיאבון או תיאבון מועט.  - יש !
• הפרעות שינה: נדודי שינה, התעוררות מוקדמת, ולחלופין ריבוי בשינה וקשיי התעוררות בבוקר. -יש!
• שינוי במשקל הגוף - עלייה או ירידה.  -יש !
• תחושת עייפות וחולשה.  - יש !
• מיעוט בפעילות ובאנרגטיות . אולי יותר אנטרגטיות ונסיון לברוח משיעמום !
• עצבות, ייאוש, רוגז, התפרצויות בכי, התפרצויות זעם, מועקה -יש !
• חילופי מצב רוח קיצוניים שלא היו אופיינים בעבר -יש !
• הסתגרות חברתית וניתוק קשרים  -יש ללא ספק!
• אדישות ואיבוד עניין בפעילויות שנחשבו מהנות -יש !
• ירידה בחשק לקיים יחסי מין -לא שקיימתי אבל אין לי שום חשק לדבר!
• ביקורת ושנאה עצמית -בערך!
• תחושת חוסר אונים וחוסר תקווה. -חוסר אונים אולי כן,תקווה עוד נותרה לי
• תחושת ריקנות. -ללא ספק לרגע!
• תפיסת עולם קודרת ופסימית -אפשר לומר שיש!
• ירידה בריכוז, ירידה בזיכרון, הססנות בקבלת החלטות - תמיד הייתי הססנית אולי בזמן האחרון אף יותר!
• מחשבות אובדניות -הדבר היחיד שאין לי מכאן!
• שיפוט לקוי של המציאות, במיוחד של העצמי, דימוי עצמי נמוך -כרגיל!

בסיכום של הדברים מלבד מחשבות אובדניות אני עונה על כל הקריטריונים ולמה לעזעאל כל הפיסכו-למינהם לא עולים על מה שיש לי !