אמא שלי חזרה לעשן,
שוב.
אמא שלי פוטרה/התפטרה מהעבודה,
שוב.
אמא שלי מדוכאת,
שוב.
אני לא יודעת איך להתמודד עם המצב הזה. אני בוגרת מצד אחד אבל מצד שני אני מסתכלת על העיניין כילדה קטנה -
כי אני לא עובדת את מה שהיא עוברת כדי להבין את זה ואיך להתמודד עם זה.
היא פשוט צעקה עלי על איך שהגבתי על הדברים שקרו עם הבוס שלה, ואני לא שמעתי את כל הסיפור לפני שהגבתי והיא פשוט לקחה את זה ללב כי לא אמרתי את זה נכון והיא התחילה לדבר על איך שהגבתי שהיא סיפרה על היחסים עם הבוס שלה שהוביל לזה שהיא הפסיקה לעבוד.
הייתי אמורה לומר מיד "הוא מניאק בן זונה" ומכיוון שלא הגבתי כך היא חושבת שאני בכלל לא הקשבתי למה שהיא אמרה ואני לא מעוניינת
אבל זה בכלל לא כך, אני פשוט לא יודעת איזו הבעה לשים, איך להגיב לכל המצב הזה
ועלה העיניין שחברות שלי שואלות אותה יותר מה איתה ממני.
זה בכלל נתן לי הרגשה כאילו אני הבת הכי גרועה שיש. כי הכי עצוב זה שהיא צודקת
מצד אחד היא אומרת שלי שאני לא הבייביסיטר שלה ושאני צריכה לצאת עם חברות בסופ"ש וכל זה ומצד שני היא אומרת שאני לא מתייחסת אליה ולא מבלה איתה זמן. אווף אני פשוט לא יודעת מה לעשות עם עצמי בקשר לכל העיניין הזה.... אפילו להישאר בחר"פ המזורגג הזה ביומיות כדי שאמא שלי תראה אותי כל יום.
בינתיים אני יוצאת בסופ"ש הזה לירושלים.. להיות עם אמא ודוד שלי.. ולראות את בני הדודים הקטנים שלי לזמן קצר - שיראו שאני לא נוטשת אותם גם.
נראה כבר מה יהיה בהמשך.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
