הוילה בטבריה היה כיף בכלליות שלו...
הנסיעה לשם הייתה קורעת.. שומעים מוזיקה ומחממים את הקול בצורה הכי כיפית שיש..
הצלחנו להפתיע את תות וזה טוב כי זה היה כל המטרה...
היה קשה
שתיתי לדעתי כמו שאני שותה בדרך כלל כשאני רוצה להשתכר אבל אף פעם לא מצליחה
אולי כי הפעם הייתה לי בטן יחסית ריקה.. who knows?
בקיצר. השתכרתי במובן של סחרחורת רצח,, קצת נחנחיות ובפעם הראשונה בחיים שלי הקאתי מאלכוהול.
לפני שאני ממשיכה אני חייבת לציין שזה לא היה גרוע כמו שחשבתי... פחות כואב וצורב כזה...
אני זוכרת שתות ודידוש מצאו אותי אחרי איזה דקה והיו איתי שמה (למרות שאמרתי להן ללכת), אני זוכרת שתות הביאה לי מים ואז קולה, אמרתי לה שזה לא יעזור לי.. אני זוכרת שכשדידוש באה היא ותות שרו לאיזה 10 שניות איזה שיר ואני בהיתי בהן כמו זומבי... ואז אני זוכרת שהחלטתי בסופו של דבר לשכב לנוח, מעיין אמרה היי, ואז נרדמתי למשך שארית הלילה.
היה קשה
הדבר הזה פשוט דיכא אותי רצח... שפספסתי את כל החגיגה.. הלכתי לישון מוקדם...
היה קשה
עד כמה טעיתי.
היה קשה
אני קמה בבוקר ושואלת ליתר ביטחון את עדי "יש סיכוי שרקדתן לי בשירותים לאיזה כמה שניות?" (לכי תדעי מה את רואה כאשר את שיכורה ומקיאה בשירותים...)
ואז גיליתי שכן,הן כן שרו לי...
אבל מסתבר שהן לא שרו לי רק איזה חצי שיר אלא כמה שירים פחות ולא יותר ועוד רנט!, ומסתבר שאני הצטרפתי אליהן ורקדתי איתן!
וכשתות קמה בבוקר גיליתי שלא סתם אמרתי לה 'לא' לקולה, התווכחתי איתה לגמרי בצורה רפואית למה קולה לא תעזור וכמה אני רוצה לימון ושיביאו לי לימון! -.-'
ומסתבר שאחרי כמה זמן עוד אנשים הגיעו לשירותים להיצטרף לחגיגה!
בקיצר. שעה שלמה נעלמה לי מהחיים ואני לא זוכרת 0.0 בהחלט חיסרון בשיכרון...
דברים טיפשים(כנים) לא אמרתי לאף אחד, לפחות לפי מה שידוע לי... וזה היתרון היחידי בדבר.
ולא לשכוח שעוד יצאתי מהכל עם שני סימני נשיכה ממעיין (...)
היה קשה
מקווה שיצא לי מתישהו לקבל פלאשבקים מהשעה הזאתי..
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
