טוב.. הרבה זמן עבר...
הרבה הזדמנויות בהם התכוונתי לעדכן אבל פשוט אל היה לי כוח
לא היה לי כוח לחפור. אין לי כוח לחפור לחברים ועד עכשיו לא היה לי כוח לחפור למחשב.
למה לא היה לי כוח?
כי אני שבוזה.. די מהצבא נמאס...
נמאס לקום כל יום מוקדם, נמאס לי לסבול את חלק מהחיילים המפגרים והמפקדים, נמאס לשמוע את הדעות של חברות אחת על השנייה ואני תקועה באמצע, נמאס לי מהרכילויות ושאנשים מדברים אחד על השני מאחורי הגב.
אבל לפחות בעיניין הזה הכל יגמר
כי זהו... זה רשמי... אני משתחררת!
מתי אתם שואלים??? וול פאק מי בתאריך הכי גאוני בעולם!!
10.10.10!!!
אהה איזה חיים טובים... טוב לפחות עוד מעט
החפשש רשמית עוד שבוע... ואולי אפילו פחות תלוי אם יהיה טיול יחידה או לא... אם יהיה אז מיום רביעי D:
למרות שדבר אחד יהיה לי מאוד קשה...
אני רשמית אתנתק מאינה... מהמקום האחרון שבו ראיתי אותה.. בבית מרקחת, מרגישה רע על זה שהיא הוציאה גימלים ושהיא תשאיר את קרין לבד.. השיחה האחרונה שלי איתה.
אני כל כך מתגעגעת...
בינתיים מה שמתוכנן זה מסיבת שחרור אצלי בבית, המסיבה המסורתית, מה שרוב החברים שלי אוהבים... לפחות ככה אני חושבת חחח
אחרי זה.. טוב מתוכנן לעבוד, מה לעשות, צריך לחסוך למה שאני מתכננת בחיים.... כמו פסיכומטרי ועוד דברים.. ולהחליט סוף סוף מה לעזאזל אני הולכת ללמוד... בעיניין הזה אני מתעצבנת כי אני חייבת להיות בטוחה במה שאני הולכת ללמוד. כי כסף ללימודים אין הרבה.
בינתיים אני אחכה עד לתוצאות של הפסיכומטרי כדי להיות סגורה על עצמי. מקווה שעד אז אני אחליט סוף סוף...
גם כן התחושה של הרייקנות הזאתי בלב חזרה
תמיד כשאני לא עושה שום דבר... כשהמוח שלי לא עסוק במשו לעסוק
זה נעלם קצת לפני אינה.. .מה שעזר לי להפסיק את מה שהפסקתי
ועכשיו זה חזר.
פאק. ואני חושבת במוחי מה יעזור. ואני יודעת שזה לא יעזור.
וחוץ מזה... אני יודעת על עוד פתרון... לצאת מהמצב בו אני נמצאת.. הבעיה היא שאני תקועה במצב כאילו אני תקועה בבוץ תובעני...
וואו זה פוסט טיפלה מדכא במיוחד בהתחשב בעובדה שזה חג...
אני בירושלים.. כמו בבדרך כלל.. אצל דוד שלי. מתאמצת לראות את בני הדודים הקטנים שלי למרות הקרע המטורף במשפחה שלי...
הערב חג עבר נחמד... הגיעה חיילת בודדה לארוחת שאני מכירה עוד מפסח אז היה נחמד... ואמא ושמעון הלכו מכות חחח... אני התחבאתי למקרה ששמעון יחליט לעבור אליי
היום היה משעמם.. מאוד! לא עשיתי כלום, בערב היה על האש והיו אורחים אבל אני לא מכירה והשיחות פשוט שיעממו והרדימו אותי אחו שילינג.. אם אנחנו לא נעשה משו מחר... אני משיגה טרמפ איכשהו לחיפה..
ברגעים כאלה אני פשוט מתגעגעת לחברים שלי כל כך...
בתקווה רבה מחר אני אהיה בעין פרת.. מקום עם נחל ומעיינות טבעיים כאלה.. מים בקיצר.. פלייז!
ולאחר חפירה גדולה, שתהיה לכולנו שנה מתוקה במיוחד.. או יותר משנה שעברה, ללא שום ריקנויות, מוות, רק אושר בריאות ויציבות נפשית. או במילים אחרות, ולא זה לא ציטוט שלי:
מי יתן וזו תיהיה שנה של אלכוהול(אהבה) וסטלות(אושר) סקס(בריאות) ומוזיקה טובה(הצלחה)!!!בקיצור כל מה שאדם צריך+כמה מזומנים נוספים בכיס....
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
