כן החיים מעבירים אותי שיגוע שיגוע שיגוע
הדד ליין בועט בי לנוע לנוע לנוע
זה קצת עצוב יש זמן קצוב למצוא את הערך
ביקוש רב אינסוף מחפשים קיצורי דרך
מה לא ניתן בשביל שבב של תכלית
הכדור מסתובב אצלי שריטה בתקליט
רוצה משהו לדבוק בו כיוון מסגרת
אם יש אושר שיצא מהמחתרת

איך איך איך איך איך פותרים את החידה
מי מי מי מי מי פיצח ת'שיטה
העולם צפוף צפוף והזמן קצר
מה אפשר לעשות בשביל להיות מאושר.

כל כך הרבה מחפשים כל כך הרבה מתאמצים
על פני הכדור הזה מתרוצצים
מרוב שכל אחד מאיתנו מוצא את עצמו מתחבט
אז כל אחד מאיתנו מקיף את עצמו בטפט
מסכים הקפנו את עצמנו חוקים
רבי קומות הקפנו את עצמנו חומות
ובעולם של סיסמאות כולנו עוד
ממשיכים לייצר לעצמנו סיבות

איך איך איך...

מה כל החיים הם רק סתם סתם סתם
מה כל הזמן מפה לשם מפה לשם
חייב זרע של אמת אפילו גרם גרם גרם
מצטרף כמו כולם למחפשים (ע"ר).

איך איך איך...

לכל אחד מאיתנו יש אלוהים איפשהו. כולנו מעריצים משהו, אולי אפילו סוגדים לו, רואים בו מודל לחיקוי, האלוהים בשבילנו. זה לא אומר שאנחנו דוחפים בשבילו פתק בתוך איזה קיר, נושאים לו תפילה, רק ככה האדם הוא מאושר, כשהוא יודע שיש משהו מעליו, סמכות עליונה. בין אם זה החברה, הטכנולוגיה, המדע, האלוהים עצמו, אימא או אבא... כאילו האדם מאושר ומתקיים רק כשיש לו סמכות, לאן לשאוף להגיע, משהו מעליו. אלוהים כלשהו יש לכולנו.

כולנו צריכים לאהוב משהו, להעריץ אותו. יש בנו כמויות של אהבה ויש לנו צורך להעניק אותן לסביבה ולא רק לשמור אותה בנו. ברגע שלא יהיה לנו כזה, משהו לאהוב ולהעריץ- ותמיד יהיה לנו כזה- אבל אם נרגיש מחסור, אז נצא ונחפש. משהו שיביא לנו את התשוקה, שימצה את כל הצורך הזה שחבוי בתוכנו להעריץ. זו יכולה להיות קבוצת הכדורגל האהובה, הלהקה שכולנו אוהבים לשמוע, כוכב הקולנוע, מדע. התשוקה האנושית הכי גדולה נראית על אוהדי כדורגל במשחק של קבוצתם, אנשים שרואים סרט עם השחקן האהוב עליהם, אדם עם אשתו.

זה מוביל אותנו למסקנה שהקשר עם אלוהים הוא בסה"כ אהבה, בצורה הכי טהורה שלה, כי האהבה היא הערצה, האהבה היא צורך להקריב למען מה שאתה אוהב, לצעוק לכל העולם שאתה אוהב, לעשות כל דבר שהאהבה שלך יכולה לבקש ממך ויותר. אתה תמות למענה ולא תבקש בתמורה כלום, כי היא כבר נותנת לך- נותנת לך את הכלי לשפוך את האהבה שלך אליו.

אלוהים? אני לא יודע אם הוא קיים או לא. אני לא משגע את עצמי בשאלות "מאיפה הכול התחיל?". אני מטריח את עצמי יותר בשאלות של מה שיהיה עכשיו. אלוהים, אולי הוא בסה"כ הזיית סמים של כמה נביאים: בכל זאת, מתואר כמה פעמים בתנ"ך התיאור של "קטורת סמים", אבל אני לא יודע את זה. חובבי המדע אוהבים להגיד שהם מאמינים רק במה שהם רואים. אני לא מבין את זה, למה הם חושבים בזמן הניסוי, שדווקא זו הפעולה שהם עושים שגורמת למשהו לקרות? אולי גורם לזה עוד משהו, אלוקים?

אני לא מאמין רק במה שאני רואה. אני לא יודע אם אני מאמין. אני קודם כל אוהב, מעריץ, מפה נגזרת גם אמונה גדולה. ביום כיפור הקרוב אני אצום, כמו בכל יום כיפור מאז הבר מצווה. ביום כיפור הקרוב אני גם אלך לבית הכנסת, לא יודע מה אני אמצא שם.