אחח, לפעמים החיים מזמנים לי מבחנים. עד שהגדרתי לי 2 יעדים להשגה (ואפילו עמדתי בהם לא רע): כושר יותר נורמלי ורשיון, 2 אלה נדפקו לי בגלל צעד אחד לא נכון. מצאתי את עצמי באימון של קבוצת כושר קרבי, רץ בשדות מהר, רואה שאני קצת מאחור ומנסה לעקוף...

ואז נפלתי לתוך בור, קצת עמוק ובעיקר מלא בקוצים וסלעים. יצאתי משם, ירד לי דיי הרבה דם מהברך, מסביבי הוציאו המדריך ועוד אחד מהקבוצה את תיק העזרה הראשונה, שמעתי את החבר בקבוצה אומר: "כן, זה עמוק" ופשוט התבאסתי מכל הלב. אף פעם לא חשבתי שאני אתבאס ככה מהפסקה של פעילות גופנית. הרגשתי כאילו נקטעתי באמצע, כאילו כבר נכנסתי למצב כזה שאני רץ ולא רוצה לעצור, נהנה מכל רגע... ואז, צעד לא נכון. עם כמה שאני משתדל להימנע מקללות בבלוג הזה(לפחות פה), אבל כושילרברבאק ערס, כוסעמק, פאק וזין, הכול ביחד.

טוב, עליתי על מכונית של מדריך אחר, חבוש באיזה תחבושת שדה, ונסענו למתנ"ס שהוא גם מקום מפגש של הקבוצה. ישבתי לי מדמם, בכיף שלי, הגיע גם חובש שבדק אותי, ואז התקשרתי לאבא: "אבא, שמע קטע מצחיק. נפלתי לבור וצריך לפנות אותי כנראה". אז גם התאפשר לי מבט ראשון בפצע, אמנע ממכם תיאורים ורק אגיד שראיתי דברים יותר יפים מזה. אימא שלי התקשרה בפאניקה כל 5 דקות, כל פעם עם הצעה אחרת למשהו שקרה לי: "תעשה אבחון, תוודא שזה לא שבר", "תגיד לו שיבדוק אם צריך זריקת טטנוס", "תשאל אם נדבקים בשפעת החזירים דרך הרגל".

טוב נו, בסה"כ לא אסון. רופא אלכוהוליסט זקן טיפל בי במרפאה (אני כמעט בטוח שהוא שם וודקה כחומר הרדמה), הרגל שלי התפננה לה מהחומר החזק בינתיים (שלצערי ולצערה של הרגל שלי ההשפעה שלו פגה, נותר רק כאב), אני בינתיים צולע לכל מקום, צריך להחליף תחבושת כל יומיים ועוד 11 ימים מורידים לי את התפרים, ואז תישאר רק צלקת מקסימה, כנראה בצורת קשת, בשביל להוסיף לברך שלי סקס אפיל. אני דווקא לא לוקח את העניין יותר מדי ברצינות, ומוצא את עצמי מבואס בעיקר מהעניין שאני לא אוכל לרוץ עכשיו שבועיים (זה מצחיק, כי האישור לא להתאמן מהרופא נגמר יום לפני התאריך של הטיול השנתי לאילת. אולי בכל זאת מישהו אוהב אותי?).

ולנושא הבא: קרחת. טוב, לא הגעתי למצב הזה, אבל עשיתי גלאח דיי רציני בביקורי האחרון במספרה. אני חייב להודות שזו אחת התחושות היותר יפות, כמו מן קטע כזה של להפסיק להתייחס לשטויות ילדותיות שמסביבי, להתמקד במה שחשוב באמת.

הרוח זורמת הרבה יותר טוב בשיער עכשיו פתאום,  וסתם ככה. יותר נחמד לי הגלאח. עם הצליעה הקלה אני בכלל נראה כמו חייל אמריקאי שחזר מוייט פאקינג נאם.