פילבוקס

כשהתחילו לדבר בתחילת הקיץ, אמר לו גיל שהוא בן 16, אז מיד דור שאל אותו אם פער הגילים הגדול ללא מפריע לו.

"לא ממש" ענה גיל, "לאהבה הרי אין גיל". כמעט עשרים שנה הבדל נראו לו קצת טירוף אבל דור לא יכול היה להתגבר על חרמנותו לעור הרך והמשיי הזה, כפי שנראה לו בתמונות ששלח לו גיל.

"מתי יום ההולדת שלך?" הוא שאל ליתר בטחון.

"בסוף החודש הבא" ענה לו גיל, "למה?"

"כי אם אתה מתחת לגיל 16, אסור לנו אפילו לדבר על סקס..."

"אז על מה נדבר, אני חרמן. אתה יודע איך זה בגיל הזה."

"נראה לי שבזמן הקרוב תצטרך להיות חרמן על אחרים, גיל. נדבר כבר", אמר דור.

"לא, לא, לא, בבקשה אל תלך. לא נדבר על סקס. אולי קצת על מוסיקה? מה דעתך על סיסטם?"

"סיסטם אוף א' דאון?" שאל דור.

"פששש... לא חשבתי שמבוגר כמוך בכלל יכיר אותם" התפעל גיל והם התחילו לדבר קצת על להקת הפאנק רוק הזו ועל אחרות בכיוון הזה שגם דור אהב.

שיחותיהם נמשכו כך און-אנד-אוף במשך כמה חודשים. עד ליום הולדתו ה- 16, בכל פעם שחרמנותו של גיל גרמה לו לגלוש לעניני סקס, מיד דור אמר לו "טוב, גיל, You know the drill  , זזתי, ביי."

"לא, לא, לא, אני אתנהג יפה" ניסה גיל עוד לשלוח הודעה אחרונה, אבל דור כבר עף משם.

שבועיים לפני יום הולדתו, באחת משיחות המסן שלהם היה גיל, כנראה, חרמן באופן מיוחד. דור לא ידע זאת כשהציע לו גיל בתמימות מעושה לפתוח את מצלמות האינטרנט, כי חלק משיחותיהם התנהלו עם מצלמות כבר בעבר. זה פשוט נחמד יותר לראות את בן השיח שלך בזמן השיחה ודור העדיף שיחות מצולמות על שיחות רגילות במסן. ברגע שדור לחץ על כפתור ההזמנה לשיחת וידאו ועד שתסתיים ההשהיה והמצלמה תכנס לתפקוד, הוא אמר לגיל שהוא הולך להכין קפה ותיכף חוזר. כשחזר, התיישב דור ברישול מה על הכסא, אך כשהעיף לראשונה מבט לעבר המסך, כמעט נעצרה נשימתו. גיל ישב שם עירום לחלוטין, עם הזין החלק והזקוף שלו אחוז בידו והוא מאונן במרץ. למרות שהמראה הזה הקפיץ לו את הזין, דור מיד סגר את המצלמה ואמר לגיל שזה לא לעניין ושהוא לא מתכוון לדבר איתו יותר לפחות עד היום הולדת שלו. לא רק שדור סגר את השיחה אלא הוא גם חסם את גיל במסן והחליט שזהו זה בינתיים עם גיל ועם התרגיל שעשה לו.

בניגוד לרצונו, דור התחרמן כהוגן ממראה הזין הנערי החמוד של גיל. הזין של גיל היה דק משלו אבל די ארוך. דור שם לב גם שהזין של גיל היה חלק לגמרי עם מעט שיער דליל מסביב לזין ועל הביצים הקטנות וההדוקות שלו. את כל זה הצליח לראות בכמה שניות של צפיה מקרית והמראה הזה, שיוכל להיות שלו בעוד שבועיים, טרד את מנוחתו עד מאוד. עד היום מרבית הבחורים שהיה איתם היו בעשר שנים מבוגרים מגיל, בחורים באמצע שנות העשרים כזה ומעלה. אז מה לו ולנער בן 16?  משבר גיל הארבעים המתקרב והולך? השוני שבין דמותו הרעננה של גיל לכל הגברים שדור היה איתם בזמן האחרון, בעלי המראה העייף של "יאללה, תזיין אותי, תפמפם אותי עד שאני אגמור ודי", התחושה שהוא מעין ויברטור אנושי שמזיין בחורים משומשים ואין לו כמעט מה לחדש להם?

ביום ההולדת 16 של גיל, דור ביטל לרגע את החסימה של גיל במסן, שלח לו ברכת יום הולדת שמח וחסם אותו שוב. הוא ידע שגיל בנה על זיון איתו כמתנת יום הולדת, אבל רצה לתת לו זמן להתקרר. שיזדיין עם החברים שלו. שלא יזדיין בכלל. הוא רצה להבין אם גיל רוצה אותו או רק את הזין שלו בתור ויברטור אנושי  כמו כולם. אם יהיה איתו, הוא רצה שזה יהיה שונה. רצה שזה יהיה תמים. רצה שזה יהיה נקי. "כוסאמו, מה אני מחרטט ועל מי אני עובד בעיניים?" חשב דור ואז הודה בפני עצמו שרצה להיות הראשון שחודר לישבן הבתולי החלק של גיל ויעשה את זה כל כך טוב שגיל יתחנן לקבל עוד ועוד. דור רצה שגיל יתפוצץ מרוב חרמנות בלתי ממומשת. רצה שיחשוק בו עד בלי די. הוא רק שכח דבר אחד קטן. ששבועים אחרי יום הולדתו של גיל מתחילה תקופת החגים ובתקופה הזו בקושי יש לו זמן לדבר עם מישהו, לא כל שכן להזדיין. ככה זה כשאתה עובד בעסק של סידורי פרחים ושוקולדים מובחרים.

חודש אחרי יום הולדתו של גיל, דור ביטל את החסימות שלו במסן ואיך שנכנס ראה דור שגיל מחובר. הוא החליט לחכות ולא לומר לו מאומה. עברו עשר דקות והשתיקה מצידו של גיל היתה רועמת. עברה חצי שעה וגיל עדיין שתק. דור רצה לפנות אל גיל בעצמו, אבל הרגיש מוזר לעשות כן. הוא המשיך לחכות. אחרי שעתיים נשבר לו והוא יצא מהמסן, חושב שגיל כנראה כבר המשיך הלאה. כנראה כבר מישהו מהחברים שלו שיחרר אותו מבתוליו וגרם לו להבין שאין לו בעצם מה לעשות עם גבר מבוגר כמוהו. הוא היסס אם לחסום את גיל שוב, אבל החליט שלא להחליט.

עד הערב, דור כבר זיין שני בחורים ושכח קצת מחרמנותו המתעוררת כלפי גיל. הוא היה מת מעייפות כשהגיע הביתה, כך שאחרי שחטף משהו לאכול, התקלח ונרדם מוקדם למדי. הוא התעורר בסביבות ארבע לפנות בוקר ולקח לו קצת זמן להתאפס על עצמו. צחצח שיניים, התגלח, הכין לעצמו כוס קפה להתעורר ופתח את המסנג'ר. מיד קפצה לו שם הודעה שנשלחה כשלא היה מחובר.

"אתה לא יודע כמה התגעגעתי אליך, לשיחות שלנו והכל. אני יודע שעשיתי שטות, אבל חודש שלם אתה מסנן אותי? לא דיברנו שביום הולדת שלי תיתן לי מתנה מיוחדת? שלא תחשוב שלא היו לי הצעות בחודש הזה, אבל אני לא רציתי. כבר חשבתי למחוק את הכרטיס שלי והמסן הזה בכלל, אבל רק בגללך החזקתי אותם פתוחים... בבקשה, דבר איתי".

"שלום גיל" אמר לו דור.

"אני לא מאמין!!! אתה פה!!! מת עליך, מואה מואה!!!" הגיעה מיד תגובתו הנלהבת של גיל.

"לאט לאט ילד" אמר דור.

"ילד תקרא לחברים שלך" התרעם גיל.

"אבל אתה נראה כל כך צעיר..." אמר לו "אתה מתגלח בכלל?"

"ככה זה אצלנו במשפחה. זה ענין של גנים. אבא שלי סיפר לי שהתחיל להתגלח רק בגיל שבע עשרה וחצי."

"אתה בטוח שאתה בן 16?" שאל אותו.

"בטח שבטוח"

"אני רוצה לראות תעודת זהות" אמר לו.

"חוזר אליך עוד חצי שעה" אמר גיל.

עשרים וחמש דקות אחר כך זרק לו גיל קובץ jpg   בחלון של המסן.

"מה זה?" שאל.

"סרקתי את הת.ז. שלי ושלחתי לך, שתרגע כבר מהפרנויה שלך" ענה גיל. דור פתח את הקובץ ומלבד שם המשפחה שגיל מחק, כל הפרטים היו מלאים ותמונתו החמודה של גיל, בה הוא נראה צעיר כל כך, התנוססה שם בגאון.

":)" כתב לו.

"נרגעת?"

"כן".

"אז מתי אתה בא לפתוח את המתנה?" שאל גיל.

"מתי אתה רוצה?"

"היום בצהריים. שעה שתיים והלאה" ענה.

"סבבה, מאיפה לאסוף אותך?" שאל דור, וגיל הסביר לו.

דור לקח את גיל לצימר אהבה רומנטי ומפנק בין עצי זית מרחק של חצי שעה ממקום מגוריו. כשנכנסו לשם, גיל היה קצת בהלם. הוא לא ציפה למקום מפואר כזה, אבל דור אמר לו שלכבוד היום הולדת שלו והמתנה שהוא עומד לפתוח, צריך משהו מיוחד שהוא יזכור כל החיים. איך שסגרו את הדלת מאחוריהם, קפץ גיל על דור ונישק אותו בהתלהבות.

"אתה לא יודע כמה חיכיתי לזה" אמר גיל והתחיל להתפשט ולהפשיט אותו במהירות. עם כל פיסת בגד שהוסרה, הלכה וגברה מבוכתו של דור נוכח גופו הנערי של גיל, שלא לומר ילדותי מדי, שהלך ונחשף מולו. מנגד, חרמנותו כבר זעקה לשמיים. אחרי שהיו ערומים, נכנסו למיטה וגיל חייך אליו ובביישנות מסוימת אך בבטחון של מי שיודע בדיוק מה הוא רוצה, רכן לעבר הזין הזקור של דור והכניס אותו לפיו המתוק. דור נרעד מרוב עונג. אמנם גיל לא ממש ידע איך למצוץ טוב, אבל כשדור אמר לו שיחשוב על עצמו כאילו הוא מלקק ארטיק ואחר כך כאילו הוא מוצץ סוכריה, הלכו הביצועים והשתפרו. אם גיל היה ממשיך כך עוד כמה דקות, דור כבר היה גומר, אבל אז גיל נעצר, נשכב על הבטן ואמר לו שהוא רוצה שדור יפתח אותו עכשיו. ככה. ישיר וללא שום ברבורים.

דור נטל מנה הגונה מבקבוק נוזל הסיכוך ורצה לתחוב אצבע לפלס קצת את הדרך בחור הסגור שלו, אבל גיל הדף את ידו. "לא רוצה אצבעות" אמר גיל, "כבר דחפתי לעצמי מספיק אצבעות. אני רוצה להרגיש את הזין שלך."

"טוב, אבל אם יכאב, תאמר לי ואני אעצור מתי שתרצה" אמר דור, ונטל עוד מנה הגונה מנוזל הסיכוך, אשר הוא מרח לעצמו על הזין וגם על הניצן הורוד בפי הטבעת ההדוק של גיל. אחרי שהיו משומנים היטב, דור  כיוון את הזין לפתח האסור והחדיר בעדינות את הכיפה. כשגיל לא אמר כלום, הוא המשיך עוד כמה סנטימטרים פנימה בתנועות פמפום עדינות ואז גיל נאנק בפעם הראשונה. התעלה האסורה שלו היתה צרה באופן מיוחד ולחצה לו בחוזקה על הזין. התחושה היתה מענגת מאוד, אבל דור ידע שככל שזה לוחץ לו יותר, כך זה כואב לגיל יותר.

"תמשיך, תמשיך" אמר גיל כשהרגיש שדור עוצר ומהסס, "תזיין אותי עד הסוף, תפתח אותי. לא משנה שכואב. אני רוצה שתעשה לי את זה."

דור המשיך להחדיר את הזין כשכל סנטימטר שהזין נכנס פנימה, גיל מזיל עוד כמה דמעות. "כואב לך" אמר, או יותר נכון קבע עובדה.

"כן, כואב, אבל תמשיך. אלה לא דמעות כאב, אלה דמעות שמחה" כיזב גיל ללא בושה ואז החליט לקצר את העינוי ככל האפשר, תקע את הזין עד הסוף פנימה, מה שגרם לגיל לפלוט צרחה חדה וגרם לדור לעצור כשהוא עמוק בתוך גופו של גיל. הדמעות ניגרו עכשו ללא הפסק על פניו של גיל והוא מחה אותן בכף ידו.

"קשה לך מדי. אולי מספיק לפעם ראשונה?" שאל דור.

"לא", ענה גיל בהחלטיות "אנחנו לא מפסיקים עד שאתה גומר. אני רוצה שתזיין אותי עד שתגמור".

"ומה איתך?"

"אני כבר גמרתי ברגע שחדרת אלי, טמבל, למה אתה חושב שאמרתי לך שאלה דמעות שמחה?"

הזין של דור היה עמוק בתוך ישבנו הקטן החלק וההדוק של גיל. התחושה היתה מענגת, שלא לומר ממכרת. דור התחיל לזיין את גיל כמו שצריך, בלי לחשוב על כאבים ובלי לחשוב על כלום. רק הזין שלו הנכנס ויוצא לתעלת האהבה ההדוקה של גיל, רק החום העולה ועולה באשכים. רק הזרע המטפס במהירות במעלה הצינור ורוצה לצאת החוצה.

"אני תיכף גומר, גיל" אמר לו, "אני יוצא".

"לא, לא, לא. אל תצא. תגמור לי בפנים", אמר גיל והידק את פי הטבעת שלו כדי למנוע מהזין לחמוק החוצה. באותו רגע דור כבר לא יכול היה יותר לעצור ומטחי הזרע כמו מאליהם התפרצו החוצה מהזין, ממלאים את ישבנו של גיל במטען החם עוד ועוד.

"כן, כן, ככה. תמלא אותי, תזריע אותי. תעשה לי ילד." גנח גיל כשמטחי הזרע ניטחים שוב ושוב בתוכו.

"תודה" אמר לי גיל, "זה היה נפלא. אחלה מתנת בר מצוה נתת לי".

"מה בר מצוה???" נחרד דור, "אבל אתה בן 16. ראיתי את תעודת הזהות שלך!"

"חחח, עבודת פוטושופ, מותק. ידעתי שאם תדע - לא תרצה שום קשר איתי, אז שיקרתי. למה? אתה לא משקר בקשר לגיל שלך? אתה באמת בן 34?"

"לא, האמת שקצת יותר..." השיב דור, "אבל 13? אתה לא נורמאלי, זה אסור. לא חוקי."

"מי יידע?" צחק גיל בתמימות ילדותית.

"אוף, ידעתי שאתה באמת נראה צעיר מדי, אבל הסיפור שלך על אבא שלך והגנים... כמו טמבל האמנתי..."

"נו די, מה אתה דואג. לא היה לך טוב?" שאל גיל.

"היה נפלא... אבל ... אבל זה פ... פד..." אמר לו דור, מתבייש להוציא את המילה הארורה הזו מפיו. "אלוהים ישמור, גמרתי לך בפנים!" הוסיף דור, אבל ידו המלטפת של גיל כבר העמידה לו את הזין מחדש.

"מה...מה אתה עושה, גיל?" שאל דור כשידו של גיל לא הפסיקה ללטף והזין שלו כבר היה זקור לגמרי כאילו עשר דקות קודם הוא לא גמר.

"אני רוצה שתזיין אותי שוב" ענה גיל.

"אסור, אני יודע עכשיו, אז אסור. לפני כן זו היתה רק טעות תמימה, אבל לזיין אותך עכשיו זו עבירה פלילית ללא שום ספק. אפילו להיות פה אסור לי בכלל" אמר דור לגיל וכבר רצה לקום, אך הממזר הקטן הזה כבר השחיל את עצמו על הזין הזקור של דור והתחיל לרכב עליו.

"די גיל, אסור" אמר בקול ענות חלושה כשהוא רק הולך ומתמכר לזיון המחרמן הזה.

"שלא תגיד לי שלא היתה לך איזו פנטזיה לעשות את זה עם צעיר בגילי. חוץ מזה לפי היהדות אני כבר גבר לכל דבר וענין. בר מצוה..." אמר  גיל ודור לא יכול היה לעצור יותר כשגמר בתוכו שוב.

"מה נעשה עכשיו, גיל? אי אפשר להמשיך עם זה..."

"למה לא? טוב לנו, נזדיין כמו שפנים בכל הזדמנות שנפגש."

"לא, גיל. אסור. מה שהיה היה, אבל לא יהיה יותר."

"יהיה גם יהיה" ענה גיל בהחלטיות, קם מהמיטה וניגש אל התיק הקטן שלו.

"ואם לא, אז?"

"אין לא. אתה רוצה. אני רוצה, אז יהיה."

"נו די, תהיה מציאותי. אתה מתחת לגיל 16 ואסור."

"חחח, נלחצת אה? עבדתי עליך. אני לא בן 13. אני באמת בן 16. הנה, תראה" אמר גיל והושיט לו את תעודת הזהות שלו ששלף מהתיק. "לא פוטושופ ולא כלום. אני באמת בן 16. בעצם אני כבר בן 16 וחודש, אבל איך היתה הפנטזיה? מחרמנת אה?" שאל גיל, ודור רק הסמיק מבושה.

הערת המחבר: בסיפורים אפשר להתפרע, אבל במציאות האכזרית בה האיידס ומחלות אחרות משתוללות ללא הכרה, שימו קונדום. תמיד. אפילו בפעם הראשונה, כי אף פעם אי אפשר לדעת כלום ואי אפשר לסמוך על אף אחד.