פילבוקס

כבר חודשים רבים לא פגשתי את השרמוט הנערי השחום בן ה- 29 הזה שאני מכיר כבר 6 שנים  on-and-off. בפעם האחרונה שראיתי אותו זה היה בסוג של אורגיה קרה ומנוכרת אצלו בבית. הוא הזמין אותי והוא הזמין עוד כמה בחורים. אני לא אוהב במיוחד אורגיות ולא אהבתי במיוחד את הבחורים שזיינו אותו, ולא את אווירת הקור והניכור שהיתה שם. הרגשתי זר ומוזר כמו דג שזרקו אותו ליבשה. אולי חלק מהזרות נבעה מכך שהגעתי כשגבר אחד כבר היה עסוק בטחינת ישבנו הקטן. אולי אם הייתי מגיע ראשון, הייתי מרגיש שונה, אבל רק אולי. אחרי זמן קצר ואחרי שגם אני זיינתי אותו קצת, הרגשתי שממש נמאס לי מכל הסיטואציה והלכתי. הוא אפילו בקושי אמר שלום. היה עסוק בקבלת זרגים מכל הכיוונים. יצתאי אז בתחושה שלא בשבילי הדבר הזה ולא בשבילי הבחור הזה. 

על הרקע הזה הפתיעה אותי ההודעה שקיבלתי ממנו אתמול בערב אחרי כמה חודשים של נתק מוחלט: "מה קורה?" הוא שאל.

"סבבה, בבית, בדרך למקלחת" עניתי לו.

"רוצה אותך בחורים שלי", הוא הוסיף.

אבל לא יכולתי להענות לבקשתו. פשוט לא הרגשתי חרמן, או שמא לא הרגשתי חרמן במיוחד עליו, אז כתבתי לו: "יכול לצאת, אבל לא מרגיש חרמן...". המצחיק הוא שבטעות שלחתי את ההודעה קודם לבחור אחר שלא פגשתי כבר שנה או שנתיים, אבל סבבה. מיד כשגיליתי את הטעות כתבתי לבחור השני: אופס, טעות" ואני מקווה שהבין ושאולי יזכר בי שוב ויצא מזה טריגר למשהו אחר... אולי...

והפעם, החורים שהבחור השחום הזה רצה שאכנס לתוכם, הזכירו לי את השיר Soundgarden - Black hole sun, משנת 1994: