פילבוקס

ידידי הטוב,

אני חייב להבהיר מראש שאני כותב מכתב זה ממצוקת ליבי, ולא בכדי להשתלח בך או להתגולל עליך בגלל הדברים שכתבת לי. אני לא רוצה לגרום לך מועקות, שכן אני יודע שעניני ריב ומדון גורמים לך מועקות. אני מקווה שתבין את המכתב הזה כמות שהוא. רצון נואש כמעט להבנה של בחור שנמצא בין המיצרים כמוני, מצד בחור כמוך שבטוח במה שהוא. ואני רוצה גם שתבין מה אני מרגיש. אני אפילו לא כל כך מצפה שתשתכנע, אבל שתבין אני בכל זאת מצפה. אני מאמין שנשאר חלוקים בנקודה הזו ושנסכים שלא להסכים, כי בענינים שברגש אי אפשר להסכים מהראש. או שזה שם או שזה לא קיים. אני רק מקווה שאצליח להזיז אצלך משהו קטנטן, שתפתח במשהו להבין גם את הצד השני ומכל הסיבות האלה אני כותב לך.

אני חושב גם שלמכתב הזה שלי אליך יש גם חשיבות כללית, מעבר לקשר שביננו. הייתי רוצה גם לפרסם אותו בפומבי, לעורר מודעות לדברים שאני מתכוון לדבר עליהם כאן. אעשה זאת אך ורק אם אקבל הסכמתך לכך. אם לא, הוא ישאר בתקשורת שביננו בלבד ואך אחד לא יראה אותו חוץ ממני וממך.  

ועכשיו לעצם הענין, ידידי. מכתבך כאב לי, למרות שאני יודע שרק בגלל ידידותנו הוירטואלית, עצרת את עצמך לא  להשתלח עוד יותר כלפי או כלפי כל המגזר הביסקסואלי.  אני אפילו מעריך את המאמץ שלך, מבלי שזה גורע כהוא זה מהכאב שהרגשתי למקרא המשפט הזה שלך: "שום דבר שאתה ואחרים יגידו יסבירו ויטענו לא יגרום לי לחבב דו מיניים".

לכאורה מה יש בו כבר במשפט הזה שגרם לי לתחושות כל כך מעיקות? אולי מישהו אחר קצת פחות רגיש ממני היה מדלג עליו כמעט בלי לשים לב כי הוא חלק ממה שאתה מדגיש במילים "אני יודע שזה אני לא אתם, אבל ככה אני מרגיש". אבל בכל זאת המשפט ההוא פוגע מכיוון שהוא מקפל בתוכו את הביסקסואל-פוביה כולה. כי אתה לא מסוגל לחבב אנשים כמוני. אתה לא מסוגל לחבב אותי, לא בגלל תכונותי או מה שאני, אלא בגלל נטייתי המינית. זה פוגע. זה גם מזכיר לי במשהו את המשפט ההיסטורי של גולדה מאיר על הפנתרים השחורים "הם לא כל כך נחמדים", מזכיר את ההומופוביה במיטבה עם תפנית ביסקסואלית. הכי כואב היה שמי שמשמיע את המשפט הזה הוא דווקא אתה, ידידי ההומו.

וזה כאב משתי סיבות: האישית והכללית. מהבחינה האישית זה כאב כי במהלך השבועות האחרונים למדתי להכיר אותך בתקשורת הוירטואלית ביננו כבחור מיוחד ורגיש, שסבל בעצמו לא מעט מרורים הן בחיים האישיים והן מאיזה שהוא טרול שמתעקש לרדת גם לחייו הוירטואליים. הייתי שם בשבילך והשתדלתי לעודד ככל שיכולתי והרגשתי שאתה שם גם בשבילי, עוזר לי באוזן קשבת לשמיעת המצוקות המעיקות עלי, אפילו בחלק הקטן שהעזתי לחשוף בפניך. לשמוע ממך את המשפט הזה הרגיש כמו סטירת לחי מצלצלת. אתה קצת אימפולסיבי, אני יודע. אני יודע גם שהסיטואציה המסוימת שתוארה בסיפור האחרון שלי היתה כמסרקות ברזל בעורך, בגלל מה שעובר עליך באופן אישי כבחור שחי עם בן זוג ביסקסואל. אני מאמין גם, שרגע אחרי שכתבת זאת, בטח קצת התעשת ואולי אפילו התחרטת על מה שכתבת או לפחות על הנימה שבה נכתבו הדברים. אני אפילו בטוח שלא התכוונת לפגוע בי אלא שיחררת את הקיטור האישי שאתה מרגיש על בגידותיו של בן זוגך בך. לא בגידות עם גברים אחרים שהיו הרבה פחות פוגעות בך (כי למונוגמיות בעולם ההומואי אינך ממש מצפה) אלא לבגידותיו בך עם בחורות אחרות.

אבל, ידידי הטוב, בכל זאת נפגעתי. הפגיעה האישית תשכך עם הזמן. אין צורך גם בשום התנצלות, אני סולח לך מראש, בגלל שאני יודע מי אתה ומה אתה ומאיזה מקום נאמרו הדברים. מבחינתי, אין לי גם שום בעיה להמשיך ולשמר את הקשר הוירטואלי הזה ביננו. להמשיך להתכתב, להתווכח ואולי גם לא להסכים זה עם זה, אבל דבר אחד בכל זאת חשוב לי - שתבין. גם אם לא תסכים, שלפחות תבין. וזה מביא אותי לסיבה הכללית שנפגעתי או שכל ביסקסואל עלול להפגע ממנה בעצם.

ביסקסואל-פוביה אינה פחות גרועה מהומופוביה, אולי אפילו יותר. הומופוביה מופנית כלפי הומואים מצד הסטרייטים בלבד ואילו ביסקסואלים חוטפים את הפוביות של שני הצדדים, הן הסטרייטים והן ההומואים.  ציפיתי שדווקא ההומואים יבינו יותר ויהיו פתוחים יותר למיניות שונה מהכללים המקובלים. שדווקא בחור כמוך יבין שאין שחור - לבן. שיש גם הרבה אפור. שאדם אינו   ב ו ח ר  מה להיות, סטרייט, הומו, ביסקסואל או כל מה שמסביב. שאדם הוא מה שהוא. יש שיאמרו שמלידה ויש שיאמרו שזה ענין של השפעות חברתיות או סביבתיות, ש "האדם אינו אלא תבנית נוף מולדתו" כדברי המשורר החביב עלי, שאול טשרניחובסקי.

ביו היתר כתבת לי ש "נדמה לי שאתם הדו מיניים פשוט הלכתם בדרך הקלה יותר"  ובכך ידידי, נדמה לי שטעית בגדול.  למעט מקרים נדירים ביותר,  ברוב המקרים  להיות ביסקסואל זו הדרך       ה ק ש ה  ביותר. הומו אינו חייב כבר להיות בארון. לביסקסואל זו ברוב המקרים האופציה היחידה. אם הוא חי עם אשה, אתה לא ממש יכול לצפות ממנה שהיא תצא בתופים ומחולות שתבין שהוא נמשך גם לגברים. יש נשים שאולי מעלימות עין מבגידות בן הזוג, כדי להמשיך ולשמר את חיי המשפחה או ווטאבר. אבל זה רק כשמדובר בבגידות עם נשים אחרות. בגידה באשה עם גבר זה משהו שלא יסולח בעיניה, לכן אין לביסקסואל המצוי שמנהל חיי משפחה שום ברירה, אלא להשאר בתוך הארון. גם אם אינו מנהל חיי משפחה, אין לו ברירה כי הן הנשים והן הגברים עלולים להוקיע אותו אם יבינו שהוא משחק גם במגרש של "היריב".

השאיפה שלך שכל אחד יחליט אם הוא הומו או סטרייט וזהו, אינה ריאלית. המשיכה הינה כמו סקאלה ארוכה שקצה אחד ב "הומו" המוחלט וקצה שני ב "סטרייט" המוחלט, אך רובנו נמצאים איפה שהוא לאורך הסקאלה ולא באחד הקצוות שלה. אני מאמין שכמעט כל גבר חווה בשלב זה או אחר בחייו משיכה גם לבני מינו. ההשפעות החברתיות גורמות לרוב הגברים להדחיק ולמחוק, לתרגם ולתעל את המשיכה לרגשות ידידות ואחוקיות, לשכוח ממה שאולי היה שם ולהיות סטרייטים למופת. חלק מאיתנו פשוט לא מסוגלים, כי זה חזק מדי. ממשיכים עם זה הלאה ומרגישים הומואים לגמרי. חלק נמצאים, כמוני, בלימבו. לא הנה ולא שם. לא יעזרו לי כל ההדחקות ולא כלום. אני לא יכול להתגבר על העובדה שהן גברים והן נשים מסוגלים לעורר בי רגשות. אצלי השאלה היא מיהו האדם המסוים, בין אם זה גבר ובין אם אשה. יכולתי להתאהב בגבר ויכולתי להתאהב באשה. את מה שבפועל קרה ואיך אני באמת חי, לא אפרט. כמו הרבה דברים בחיים גם אצלי למקריות היה חלק גדול בכך. 

השאלה הגדולה ואולי המצוקה הגדולה העולה ממכתבך, למרות שאולי אתה לא מודע לכך, אינה שאלת הביסקסואליות ואיך אתה חי עם זה. השאלה הגדולה היא שאלת הנאמנות של מי שאתה אוהב ואיך אתה חי עם זה. זה לא משנה שהוא בי או הומו. אסביר לך למה אני מתכוון בדוגמא. אם למשל אתה בחור רזה ובן זוגך בוגד בך עם בחורים שמנים, זה מעורר בך ספק אם הוא בכלל אוהב אותך. אם הוא אוהב את הטיפוס שאתה או שבכלל נמשך לטיפוסים אחרים. למשהו שאתה לא מסוגל לתת לו כי אין לך את זה. אולי זה מה שמרגיז אותך במיוחד שהוא בוגד בך עם נשים, כי הרי אשה לא תוכל להיות וגם אינך רוצה.

  אמרת שאתה מרגיש כמו "ברירת מחדל שחיים איתה עד שיבוא הדבר האמיתי" ושההרגשה הזאת היא איומה. אולי כך הדבר במקרה האישי שלך ואולי לא, אינני יכול לדעת. אבל שאלת את עצמך פעם אם כך זה אצל כל הביסקסואלים שאתה לא מסוגל לחבב? אולי אצל חלק מהם דווקא האשה שלצידם היא ברירת המחדל עד שיבוא הדבר האמיתי? ומהו בכלל "הדבר האמיתי" הזה? מישהו בכלל יכול לדעת? אין לדעתי בכלל ענין של "הדבר האמיתי" אלא רק ענין של "האדם האמיתי" שאיתך. אם "האדם האמיתי" הזה הוא גבר או אשה, אם הוא האחד או האחת, אולי לא צריך לחפש עוד. אך אם מישהו מרגיש שהוא עדיין צריך משהו אחר, משהו נוסף, משהו שונה, אך אין לו את המשהו הזה באדם שאיתו, הוא ימשיך לחפש. עד שימצא או לא. עד אז הוא נמצא עם ברירת המחדל. בין אם הוא סטרייט שפוזל לצדדים לבחורות אחרות, בין אם הוא הומו שפוזל לגברים אחרים ובין אם הוא ביסקסואל שפוזל הן לגברים אחרים והן לנשים אחרות ומחפש מאין יבוא עזרו.

ההכללות שלך, ידידי, הן אבי כל חטאת. ההומואים מתגאים בדגל הגאווה עם שלל צבעי הקשת שלו, אך במידה מסויימת, ביחס למיניות של אחרים פחות חד ממדיים מהם, הצבע שלהם נותר חד גוני. מהבחינה הזאת, דווקא הביסקסואלים הם הקשת האמיתית. לא רק בגלל מיניותם המגוונת ופזורה על כל רחבי אותה סקאלה, אלא גם בהכרתם את חופש המיניות המגוונת של האחרים. רב- גוניותם של הביסקסואלים היא אשר גורמת להם לסבל האישי ולסבל הכללי הגדולים ביותר. להיות בטוח במיניותך החד ממדית (בין אם היא סטרייטית או הומואית) היא הדרך הקלה יותר, אשר מי שאנחנו שם אותנו עליה ללא אפשרויות בחירה של ממש. לא להיות בטוח במיניותך או להיות בטוח בורסטיליות שלך הוא לעלות על דרך חתחתים בלתי סלולה, אבל גם על הדרך הזו אנחנו נוסעים בלי הרבה בחירה. זה מה שאנחנו.

אולי קצת הגזמתי שעשיתי כזה סיפור ממשפט אחד קצר שלך במכתב שלם בו הסברת כל כך טוב את עמדתך ביחס למיניות של אחרים ולפער הקיים אצלך בין הידיעה שבמוח להרגשה שבלב. במכתב בו כתבת כמה הסיפור שלי טוב, כמה הוא יפה וכמה הוא כואב. אולי גם תפסתי טרמפ על המכתב שלך כדי לשים את הנושא על השולחן, כי היה לי הרבה מה לומר ואפילו עוד לא כתבתי הכל. אבל התחושות שחשתי שקראתי אותו היו ונותרו בדיוק כמו שתיארתי לך. תחושות של פגיעה.

לסיום, וזה העיקר, רציתי להדגיש כי זה שאנחנו ביסקסואלים אינו עושה אותנו נחמדים או לא נחמדים. אין סיבה לחבב או שלא לחבב אותנו בגלל נטיתנו המינית. יש ביננו יפים ויש מכוערים, יש גבוהים ויש נמוכים, יש רזים ויש שמנים, יש צעירם ויש מבוגרים, יש סימפטיים ויש אנטיפטיים. כל אחד ואחד הוא עולם ומלואו בפני עצמו. אני מקווה שיום אחד תוכל להסתכל על כל אחד מאיתנו בפני עצמו ולא כחלק מאיזה שהוא מכלול שיצרת בדמיונך. שתוכל לחבב או שלא לחבב אדם ביסקסואל בלי שום קשר להעדפתו המינית. שהומואים בכלל יוכלו לחבב גם אנשים שהם ביסקסואלים מבלי לפסול אותם מראש. שכל אדם ישפט לגופו, בזכות מה שהוא מכל התכונות האחרות שיוצרות אותו כאדם, בלא קשר להעדפתו המינית. שהעדפה מינית תפסיק להיות דרך לשפוט או לפסול ציבור שלם של אנשים.

יש לי חלום ידידי, שיום אחד זה גם יקרה, כדברי מרטין לותר קינג. יש לי גם חלום שאולי, אם אצליח להזיז אצלך משהו, זה יהיה הצעד הראשון במסע בן אלף מייל, כדברי מאו צה טונג. יש לי חלום, ידידי.

שלך, ידידך הוירטואלי, שלמרות הכל עדיין מחבב ומכבד אותך.