6/2008
!You can checkout ,but you can never leave

אחד מידידי סיפר לי כי גמלה החלטה בליבו לעזוב את עולם הגייז ולחזור לחיק העולם הסטרייטי. הוא מעולם לא היה פה או שם, התלבט בין לבין עד שהחליט. הוא לא מצטער על ההתנסות ועל החוויות שצבר. זוגיות הוא רואה רק עם אשה ומכאן ההחלטה שלו.
איחלתי לו את כל ההצלחה שבעולם. קשה לי להאמין כי ניתן לכבות נטיות בלחיצת כפתור ואני יודע שהוא יצטרך המון נחישות וכוח רצון. אולי זה יצליח יצליח לתקופת מה, אם ימצא בחורה שיתאהב בה עד שורשי שערותיו, אבל מה יקרה עד שימצא אותה? ומה יקרה כשלהט האהבה ישכך? כשתשוקות ישנות יתעוררו? האם ניתן לוותר על חלק כל כך מהותי בך רק בזכות החלטה נחושה? משום מה השיחה איתו הזכירה לי את אחד השירים שאני הכי אוהב, Hotel California של ה- Eagles משנת 1977, שהוא לטעמי אחת מבלדות הרוק הקלאסיות היפות ביותר שנוצרו אי פעם.
עולם הגייז בשבילי הוא במידה מסוימת כמו "מלון קליפורניה" שבשיר הזה. כשנכנסתי אליו יום אחד לפני זמן לא רב במיוחד:
And I was thinking to myself,
’this could be heaven or this could be hell’
להפתעתי התקבלתי בברכה וגיליתי מקום שנראה די נחמד:
Welcome to the hotel california
Such a lovely place
Such a lovely face

עולם שבו:
a lot of pretty, pretty boys
שלכאורה כולם עסוקים במסיבות, ריקודים ופאן:
How they dance in the courtyard, sweet summer sweat.
אבל:
Some dance to remember, some dance to forget

ועד מהרה הבנתי ש:
We are all just prisoners here, of our own device
אז ידידי החליט שהוא יכול לעזוב אבל ב"מלון קליפורניה" הזה:
You can checkout any time you like,
But you can never leave!
נראה לי שכולנו אסירים של היצר. מעולם המשיכה לגברים אפשר אולי לעשות צ'ק אאוט, אבל לעולם אי אפשר באמת לעזוב.
ואולי סתם אנסתי שיר יפהפה שיתאים לרעיון שרציתי לשים על השולחן? הציטוט האחרון שהבאתי מהשיר הוא הסיבה והוא המסובב.
לסיום, אחרי שהפכתי את השיר היפה הזה מכל הכיוונים מן הראוי גם לשמוע אותו ולצפות בו. בחרתי בגרסה מהופעה חיה של האיגלס שנערכה בשנת 1994. גרסה זו קצת ארוכה יותר ואקוסטית קצת יותר מהגרסה המקורית, אבל היא יפיפיה כשלעצמה. אגב, את אלבום האוסף של האיגלס קניתי בעצמי לפני זמן קצר ואני חורש עליו ללא סוף, אז אולי זו סיבה נוספת לכל הפוסט הזה. מומלץ בחום לכל אוהבי הרוק הקלאסי.
|