פילבוקס

אמש הלכה לעולמה בגיל 27 איימי ווינהאוס, זמרת פופ יהודיה בריטית אכולת סמים ונסיונות גמילה כושלים.

כל כך הרבה אמני רוק ופופ נפטרו בגיל צעיר והותירו את עולם המוסיקה מיותם משירתם או יצירותיהם. שבעה מפורסמים מביניהם היו בני 27 במותם, כמו איימי ווינהאוס ולא זכו להגיע ליום הולדתם ה- 28, ולהם ולמוסיקה שלהם, החלטתי להקדיש את פוסט הזה [השנה שבסוגריים ליד שמו של כל אמן היא שנת פטירתו].

1. Ritchie Valance [1959] 

ריצ'י וולאנס היה זמר רוק'נרול ממוצא מקסיקני-אמריקאי שיצר שר וניגן בשנות החמישים של המאה הקודמת. הקריירה הקצרה שלו נמשכה רק כשמונה חודשים עד שנהרג בגיל 27 בהתרסקות מטוס קל בו טס להופעה במזג אוויר סוער. בתקופה הקצרה בה פרחה הקריירה שלו הוציא כמה להיטים מתקתקים שהמצליח ביניהם נקראה Donna אותו כתב לחברתו, אבל אני דווקא בחרתי את שירו האחר שלאורך שנים התפרסם הרבה יותר ואף היה שיר הנושא לסרט שנעשה על חייו בשנת 1987, והכונה כמובן לשיר La Bamba משנת 1958:

2. Brian Jones [1969]

ברייאן ג'ונס הוא החבר הנשכח של להקת האבנים המתגלגלות, למרות שהיה ממייסדיה, אחד הגיטריסטים שלה, ומי שאף נתן ללהקה את שמה. אכול מסמים ואלכוהול, כחודש אחרי שהועף בבעיטה מהלהקה הוא מצא את מותו בטביעה בבריכת השחיה בחצר ביתו.

השיר שבחרתי הפעם הוא השיר  The Rolling Stones - Get Off of My Cloud משנת 1965:

3. Jimi Hendrix [1970]

עד היום יש מי שחושבים שג'ימי הנדריקס היה הגיטריסט הטוב ביותר בעולם מאז ומעולם. גם אותו שרפה אש התהילה ומותו נגרם ככל הנראה משילוב קטלני של אלכוהול וגלולות שינה.

למרות היותו אמריקאי לא צלחה דרכו בתחילה בארה"ב. שירו המפורסם ביותר, ולעניות דעתי גם הטוב ביותר, Hey Joe שהצליח מאוד באנגליה, נכשל באופן מוחלט ולא זכה אפילו להכנס למצעד הבילבורד 100 האמריקאי כשיצא לשוק בשנת 1967.

היה זה פול מקרטני שדחף את הקריירה הצולעת של ג'ימי הנדריקס בארה"ב כשהמליץ עליו למארגני פסטיבל הפופ הגדול במונטריי ב- 1969 שם ביצע ג'ימי הנדריקס את אחד הקטעים השנויים במחלוקת ביותר כאשר במסגרת ביצוע לשיר Wild Thing של הטרוגס הוא כמעט קיים סקס על הבמה עם הגיטרה שלו [תלחצו על הלינק ושימו לב לתנועות..] ולבסוף העלה אותה באש וריסק אותה. מעורר מחלוקת או לא, אבל אחרי השתוללותו בפסטיבל הזה לא היה כבר מי שלא ידע מיהו ג'ימי הנדריקס גם בארה"ב.

ואם נחזור לשיר היי ג'ו, ראוי לציין כי זהו לא שיר מקורי של ג'ימי הנדריקס אלא גרסת כיסוי שלו, אשר משלל גרסאותיו של השיר היתה המוצלחת והמפורסמת ביותר. למרות כשלון התחלתי זה של השיר, הוא זכה להכלל ברשימת 500 השירים הטובים ביותר בכל הזמנים ואף הגיע למקום 22 ברשימת שירי הרוק הכבד הטובים של כל הזמנים. השיר מובא לכם כאן כפי ששר אותו ג'ימי הנדריקס בפסטיבל הפופ במונטריי, אבל הוא גם זכה להיות השיר שנעל את פסטיבל הפופ המפורסם ביותר של שנות השישים, פסיטבל וודסטוק.

4. Janis Joplin [1970]

זמרת הבלוז רוק הנפלאה הזו לא ניחנה בקול צלול ומנעד גדול, אבל דווקא צרידותה וקולה המעושן משהו הוא ששיווה לשירתה את העוצמה הגדולה והכואבת שלה. ג'ניס ג'ופלין היא היוצא מהכלל אצלי בכלל הקובע שאצל זמרים וזמרות אני מחפש בראש ובראשונה את הקול היפה והצלול, ושיריה תופסים מקום של כבוד בפלייליסט המוסיקלי האישי שלי. ג'ניס שהתמכרה לאלכוהול וסמים, מתה בגיל 27 ממנת יתר של סמים כשהיא משוועת לאהבה שלא ממש היתה מנת חלקה. בהשראת סיפורה העצוב של ג'ניס ג'ופלין שכינויה היה The pearl  [הפנינה] הופק הסרט  The rose [הורד] בשנת 1980 בכיכובה של בט מידלר, אשר למרות שאף שיר מתוכו אינו שירה של ג'ניס ג'ופלין, רוחה מרחפת מעליו ונוגעת ללב עד מאוד.

מבין שיריה של ג'ניס ג'ופלין בחרתי דווקא שיר שאינו מקורי שלה, אבל לדעתי הוא גרסת הכיסוי המוצלחת ביותר בכל הזמנים של השיר הנפלא Summertime שחובר ע"י ג'ורג' גרשווין כבר בשנת 1935 לאופרה פורגי ובס. גרסתה של ג'ניס ג'ופלין הינה משנת 1968 והרי היא לפניכם:

5. Jim Morrison [1971]

ג'ים מוריסון סולן להקת The Doors שתמונתו המפורסמת הותירה אותו כאייקון פופ צעיר ל נצח גם 30 שנה אחרי מותו ממנת יתר של סמים. השיר שבחרתי הפעם הוא The Doors - Light My Fire משנת 1967:

6. Kurt Cobain [1994]

סולן וגיטריסט להקת הרוק-גראנג' נירוואנה שהתאבד ביריה בגיל 27. הבחירה בשיר היתה הפעם קלה, אחד משירי הרוק הטובים של שנות ה- 90, השיר Smells Like Teen Spirit משנת 1991:

7. Amy Winehouse [2011]

זמרת בריטית בעלת קול אדיר ששקעה לתוך התמכרות עמוקה לסמים ולא הצליחה לצאת מזה למרות נסיונות גמילה חוזרים ונשנים. אין מתאים יותר מהשיר Rehab לייצג את איימי וויינהאוס ואת הבעיה הכללית של אמני פופ ורוק מהשורה הראשונה הצוללים לתוך מעמקי ההתמכרות והולכים לעומם בטרם עת. כמה חבל.

במשפט המפורסם "The day the music died" מתוך השיר American Pie של דון מקלין משנת 1971, התכוון דון מקלין להתרסקות מטוס בשנת 1959 שהביאה למותם של אגדות הפופ של אז, הזמרים באלי הולי וריצ'י וואלנס. עם ריצ'י וולאנס פתחתי את הפוסט הזה ואילו עם השיר של דון מקלין אני רוצה לסיים. אז לזכר כל אמנם הפופ והרוק שמתו בטרם עת ואשר עם מותם אולי לא מתה המוסיקה, אבל עוד פיסה מעולם המוסיקה מתה יחד עימם. האזנה נעימה:

אחרי כמה פספוסים ואחרי ששום דבר לא זז עם שחר, 35, הבנתי שאני צריך להמשיך לחפש. החלטתי להשתחרר מתדמיות העבר ופתחתי כרטיס חדש באטרף. השתדלתי להגדיר בו לפרטי פרטים מה אני מחפש. היו אלי פניות מגברים כאלה ואחרים שהמסר שלי מצא חן ביניהם, אבל אם אף אחד מהם לא נפגשתי. אי שם בתוך תוכי ידעתי שזה צריך להיות שחר ולא מישהו תואם-שחר.

כשפתחתי את הכרטיס החדש הזה, החלטתי לספר על כך לשחר מיד וכתבתי לו: "רק לשמור על אמינות כלפיך, כי אתה חשוב לי, רציתי לספר לך שפתחתי כרטיס חדש בשם XXXXX...  הסיבה היא ששם אני מחפש את מה שאני באמת רוצה בטווח הארוך."

"כרטיס נחמד. אתה מולטי-טיקט... הורדת XX שנים מגילך. טוב, לך מותר אתה נראה כך" ענה שחר.

"למי שחשוב לי באמת אני מספר את האמת :)" ציינתי והוספתי גם: "אגב, להיכרות שלי איתך היה חלק חשוב בהחלטה שלי לפתוח את הכרטיס הזה ולחפש את הפנטזיה הזו, שאולי לא תשאר סתם חלומות באספמיה. יש לי משהו לומר לך שאני יודע שטפשי ובניגוד לכל כללי המשחק לומר אותו, אבל אני אומר בכל זאת: אני לא צריך שום מולטי-טיקט. אני יודע בדיוק מה אני רוצה, ויש לו שם: שחר. אם זה יהיה טוב כמו שאני חושב שזה יכול להיות, אני לא אצטרך אף כרטיס בכלל... הבעיה היא שאתה עוד לא מוכן לזה לצערי... תמיד היה לנו טיימינג דפוק... אז מחוסר ברירה אני נאלץ להמשיך לחפש. לכן גם פרטתי בכרטיס לפרטי פרטים מה אני בדיוק מחפש, שלא יפנו אלי סתם גברים שמחפשים סקס."

שחר נותר בקפאונו. יום - יומיים אחר כך שלחתי לו הודעה נוספת: "לא חבל על הזמן שאנחנו מבזבזים באטרף במרדף אחר הרוח? כשצלצלת לפני יומיים חשבתי שאולי.. אולי... אבל שוב נעלמת. זה מתסכל, אבל אף על פי כן, נוע תנוע. שלך XXXX, האופטימי תמיד :))"

הפעם שחר הגיב ואמר: "אתה גורם לי להסתכל על עצמי. אבל אני לא מסוגל. אני מונע מפחד. שום דבר אחר. חוויתי שני גברים בתקופה קצרה מידי שעשו בי ובביתי שמות. אני לא איש חזק או מחוזק, סתם בחור אוהב ומאוהב שהיום יודע שהמעלות האלה (אם הן בכלל מעלות) הן דבר לא טוב בחיים, לפחות כל עוד זה מגיע מהכיוון הגברי. אבל מצד שני חוויתי קשר ארוך עם בחור טוב למעלה מ-XX שנים, אז אולי כדאי להתסכל עליו כמייצג ולא על האחרים. יום טוב בינתיים."

השבתי לשחר כך: "המעלות האלה הם דבר מעולה בחיים!!! אל תפסיק להאמין לרגע!!! הלוואי שפירור מכל זה יפול בחלקי... ואני חושב, כמו שאמרתי לך כבר פעם במילות שירו של נט קינג קול:

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" אמר סהר, 22, הנערון החמודון אלייז'ה ווד סטייל כשסיבנתי את גופו במקלחת ולא רק עם הידיים...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" חשבתי על דבריו כשחירמנתי אותו כהוגן בזמן הכנת הארוחה כשהזין שלי בין רגליו וידי לא מפסיקות ללטף את חזהו החלק, בטנו השטוחה והזין החמוד שלו...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" לחש לי באוזני, בזמן שידי עיסו את כל גופו והזין שלי כל כך רצה גם לעשות לו את פי הטבעת...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" זכרתי את דבריו בזמן שליטפתי אותו ללא הרף ופי גמע את נשיקותיו המתוקות מיין...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" אמר כשירדנו זה לזה על הזין והוא בלע במיומנות את הזין שלי לתוך הגרון העמוק והחם שלו...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" הוא חזר ואמר כשדחה את נסיונותי לחדור לתוכו לחדירה טובה ומענגת, אחרי שתי חדירות קצרות מאוד שלא ממש הספקתי להרגיש בהן משהו...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" הוא אמר לי כשהבנתי שאחרי שלוש שעות של שכרון חושים הוא ילך לחפש לו סטוץ אחר בתור המנה העיקרית כי את הזין שלי קשה לו לקבל לתוכו...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" הוא אמר לי והוסיף שהוא מעדיף את כל מגע הקסם המלטף הזה על פני זיון של חדירות פמפומים והשפרצות שנמשך דקות ספורות...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" הוא אמר והבנתי שלעולם הוא לא ירצה שאני אהיה גם המנה העיקרית שלו למרות שאני כל כך רציתי...

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" הוא אמר וכאבי הביצים המתאבנות שלי נמשכו עוד כמה שעות אחרי שהלכתי ממנו.

"אתה המְתַאֲבֵּן שלי" היו דבריו של סהר, ואחר כך הבנתי שאולי גם הוא היה המְתַאֲבֵּן שלי בעצמו... כשקבעתי להפגש עם אורן, 25, בחור רזה חמוד ונערי שבמשך למעלה מחודשיים אנחנו מדברים אבל לא נפגשים.

ואם סהר היה המְתַאֲבֵּן שלי, מעניין איך יהיה אורן בתור המנה העיקרית, אם אכן נפגש ;)

ולסהר אוהב המגע אני מקדיש הפעם שיר עתיק יומין Platters - The Magic Touch משנת 1956: