פילבוקס

כבר יותר מחודשיים לא יצא לי להפגש עם דני התימני הבהיר השחיף שאני כל כך נמשך אליו. דני בראש לחוף געש בלבד ובתקופה הזאת או שלא בא לו או שהחופשות שלו נפלו דווקא על ימים מעוננים. כבר שבוע אנחנו מדברים שניסע יחד לגעש ביום חמישי [היום]. כבר שבוע שאני מסתכל כל יום בדאגה על התחזיות ליום חמים אך מעונן והנה הבוקר יום שמש נפלא. שמח וטוב לב, ומלא חרמנות אחרי שלא גמרתי מיום ראשון, שלחתי לו הודעה. הוא אמר שהוא בדיוק מתעורר אבל אז הוסיף את הבשורה המבאסת: "אין לי ראש לסקס".

למה דמאיט דווקא ביום היפה הזה שסוף סוף שנינו פנויים ושאני חרמן אש הוא צריך להיות בלי ראש לסקס. אבל ידעתי שאני לא הולך לוותר על ההזדמנות להיות איתו, כן ראש לסקס או לא ראש לסקס. קודם כל התגעגעתי אחרי כל כך הרבה זמן שלא נפגשנו. שנית, גם אם לא יהיה סקס, כייף להיות איתו שם ערומים על החוף בשמש. שלישית, נשיקות ליטופים והתחרמנויות אולי יהיו, אז מה רע. ואם זה יגיע למציצה תוך כדי התמסטלות נעימה, עוד יותר טוב. אני לא מעז לחשוב מעבר לזה וזה כל מה שאמרתי זה רק בתסריט הכי אופטימי שלי. הוא עוד עלול להרחיק אפילו את הידייים המלטפות שלי ואפילו את הנשיקות. אי אפשר לדעת. כך או כך אני אחזור חרמן מהחוף ומי שיזכה בחרמנות הזו אחר כך יזכה.

לעומת דני, החייל הרזה ושעיר הישבן והרגליים שלי מת להזדיין איתי. הוא אמור לחזור היום מחופשה ושלח לי הרבה מסרים חרמניים. הוא כתב לי לפני יום יומיים שזה יקרה רק אם לא אזדיין עם אף אחד אחר עד שאפגש איתו כי רוצה שאבוא אליו אש. לא הבטחתי שכן או לא ואמרתי שאעדכן אותו. כמו שאני רואה את הדברים עכשיו, אם לחייל יהיה זמן להפגש איתי אחה"צ אז באמת לא אזדיין לפני כן עם אף אחד. ואפילו אם אתמזמז עם דני, לגמור אני בטח לא אגמור, אז הרווח כולו שלו. הבעיה שלי עם החייל שלא פחות ממה שהוא דלוק לי על הזין, הוא גם דלוק לי על התחת. מילא נתתי לו פעם אחת שיהנה כי אמר שאף פעם הוא לא זיין, אבל שאני אהפוך לישבן המזדיין שלו, זה כבר לא ממש לעניין. מה שכן, זה שהתשוקה שלו מדליקה אותי. לא החדירה עצמה כי אני נהנה מלחדור ולא ולקבל, אבל התשוקה שלו מדליקה.

אז אני מקווה שיהיה זמן להפגש עם החייל הזה היום ולהזדיין כמו שצריך ושאצליח לבלום את הסתערויותיו על הישבן הקטן והמסכן שלי. בכל מקרהב הוא כתב לי שהפעם כשאני אזיין אות, הוא רוצה שנשאר מחוברים בלי סוף. אוהב להרגיש את הזין שלי בתוכו החרמן הקטן. סבבה לי וסבבה לו.

ואם נחזור לרגע לדני ואני שנהיה היום כנראה ערומים על החוף בגעש. האם החרמנות תחזור? האם הג'וינט יכניס אותו למוד הנכון? הוא היה יותר מדי נחרץ כדי שאצפה שזה יקרה. הוא לא אמר שלא נראה לו או שלא יודע, אלא שאין לו ראש לסקס. חד וחלק. אז כמו שהדברים נראים כרגע אפילו הסמים לא יעזרו לרכך אותו, מה שמביא אותי לשיר היפה הבא משנת 1999 - The Verve - The Drugs Don't Work:

כבר יותר מחודש אני חורק שיניים ולא בא בשום דרישות אל דותן, השחרחר המקסים המיוחד והחמקמק שלי. אני לא מוכיח אותו על כל הפעמים שהבטיח משהו ולא קיים, על כל ההזדמנויות שהיו והתפספסו, על כל השתיקות ביחס להודעות שלי, דווקא ברגעים שהתגובה שלו היתה חשובה כל כך. אני לא שואל אותו יותר "למה?" ואני לא בא בטענות על התנהגותו, אני רק נותן לו פה ושם הצעות הגשה כמו שיש על אריזות של מוצרי מזון.כמו למשל ליידע אותו על זמנים ומועדים שאהיה פנוי ועל אופציות שקיימות, כמו למשל לומר לו שאני לצידו אם הוא צריך עצה או סתן חיבוק. שידע שאני שם, חושב עליו, נמצא בשבילו, שהאפשרות קיימת.

נראה לי שככה הוא לא מרגיש שאני מלחיץ אותו עם הדרישות הרגילות שלי לוודאות, לבהירות, להחלטיות, לתקשורת סדירה ורצופה. לא נורא. צריך טונות של סבלנות לבחור המיוחד והבעייתי הזה ואני מארגן את כל מאגרי הסבלנות שלי בשבילו. אני הרי לא יכול לשנות אותו באמת, אבל אני בהחלט יכול לשנות את ההתייחסות שלי להתנהגות שלו.

אז אני כבר הרבה פחות כועס או מתייסר. למדתי להכיל את ההנהלות הבעייתית שלו. לקבל אותה, גם אם אני לא מסכים איתה וחושב שהיא טעות קולוסאלית. בינתיים, כדי לא להיות מתוסכל, אני לא מתנזר. פוגש בחורים, מכיר גם אנשים חדשים ונהנה מהחיים.

יש לי פינה חמה בלב לדותן, פינה שמסתתרת מאחורי חומות של קרח, אשר חומת הקרח של משחקי הכס קטנה עליהן. אבל בכל חומה יש שער ולכל שער יש מפתח. זה המפתח ללב הסגור שלי, רק שהפעם שמתי עליו מנעול קומבינציה מתוחכם מאוד שהמפתח לבדו לא יספיק. האם דותן ישכיל להשתמש במפתח? האם יצליח לפצח את מנעול הקומבינציה? אינני יודע.

אני בינתיים לוקח מהקשר עם דותן את מה שיש. אם זו תגובה, סבבה. אם זו שיחה, גם סבבה. אם זו פגישה נטולת סקס, סבבה, ואם יהיה גם סקס לוהט גם סבבה. לא דורש, לא לוחץ, לא מלחיץ. אינני יודע אם הגישה הזו תניב את התוצאות המקוות, אבל אני יודע שהגישות הקודמות בהן נקטתי בכל סיבובי מערכת היחסים השברירית שלנו בעבר, לא צלחו. אז אולי הפעם יהיה אחרת, ואולי לא. מקסימום זה יצליח.

בדבר אחד אני כבר רואה הצלחה, וזה בהתייחסות שלי לדברים. למרות שדותן אכזב אותי לא מעט גם בסיבוב הנוכחי מאז חזר לחיי, אני נשאר שלו ורגוע (יחסית) ואני מגיב ברוגע. לפעמים בא לי לצעוק ולנער אותו, לפעמים אני רואה את הטעויות בהתנהלות שלו או את הפתרונות לבעיות שלו באור בהיר מאוד, אבל לא נדחף ולא מתעקש.

אני נותן לדותן לדעת שכשירצה לדבר על זה הוא יזכה בעזרה שלי. אני מיידע אותו שאני כאן בשבילו מחזק אותו ומחבק אותו וירטואלית בתקופה הקשה שעוברת עליו עם הפיטורים וכל מה שכרוך בכך. שידע שיש לו אדם נוסף בעולם. שהוא לא חייב להתמודד עם זה לבד, אם רק ירצה. השבוע סבלנותי הניבה גם איזו הצלחה פורתא. אחרי התעלמויות מכמה הודעות שלי, שלא באתי לכך בטענות, כתב לי דותן: "אתה מדהים!! לא מצליח להבין למה זכיתי בך! אבל - אתה מדהים!"

זה מה שהזכיר לי שיר שאני מאוד אוהב Lonestar - Amazed משנת 1999:

להתחיל את השבוע בבאסה זה לא דבר נעים והשבוע זה קרה לשנינו, לי ולדני, 26, התימני הרזה הבהיר עם העיניים הירוקות שלי. אצלי זה היה טרול אובססיבי שהציק ואיים לחשוף אותי עד שנמאס לי, הקפאתי את הכרטיס באטרף, חסמתי אותו בווטסאפ ומחקתי מאנשי קשר. שירגע ויחפש עץ אחר לטפס עליו כי כל המשך הדברות איתו רק שופך דלק למדורה. ברגעים כאלה אני רוצה לברוח. רצוי לגעש, ורצוי עם דני שחוש ההומור שלו, החושניות והכימיה הטובה ביננו עושים לי טוב. פניתי אליו והוא אמר שאין לו מצב רוח לסקס אבל סבבה לנסוע לגעש. הייתי חרמן, אבל הייתי עוד יותר מזה זקוק לרוגע של הים, אז החלטתי לנסוע איתו. חוץ מזה, ידעתי שעם דני, גם כשהוא אומר לא לסקס, הלא הזה מכורח הנסיבות לפעמים משתנה לכן. אנחנו נהיה ערומים, השמש, הים והג'וינט ידליקו את החרמנות והרבה דברים עשויים לקרות שם איתו.

בדרך דני סיפר לי מה העכיר לו את מצב הרוח. זה קשור - איך לא - לענינים שבלב. אני יודע שיש לו כבר איזה חודשיים חברה שהוא מאוד דלוק עליה. כן, הוא דו מיני אמיתי. דני אמר שהוא לא רק דלוק אלא מאוהב, אבל יום לפני כן היא הודיעה לו שהם כנראה לא מתאימים. אמנם היו להם מריבות קטנות בעבר, אבל תמיד הוא מצא את הדרך להתגבר עליהם ולשים את האגו בצד, אבל הפעם היתה לו הרגשה שהיא פשוט מוותרת, והאדישות הזו לאובדן האהבה הגדולה שלהם, דכדכה אותו. בעניין הזה הוא גילה הרבה בשלות כשתמיד חיפש את הפתרונות במקום לחפש את האשמים, אבל היא כנראה פחות בשלה ממנו.

דני ממש התייעץ איתי, ראה בי חבר אמיתי שיעזור לו לדעת מה לעשות ואיך להתייחס . היא בלבלה אותו קצת כשמצד אחד ביקשה שיחזיר לה את המפתחות שלה [סימן שמעיד על סופיות הפרידה] ומצד שני שלחה לו מסרים שמוטב לאבד רגע באהבה מאשר אהבה ברגע או שהחיים הם החלטות אם להכנס בדלת זו או אחר וכדומה. מסרים קלישאתיים משהו, אבל לשם מה שלחה אותם אם הפרידה סופית?

פתאום מצאתי את עצמי, לא רק מנסה לעודד את מצב רוחו, אלא ממש מנסה לעזור לו בעצות וגישות איך להשיב אליו את האהבה שלו שהולכת ובורחת לו מהידיים, או לפחות איך לוודא שזה באמת אבוד. אמרתי לו שיכול להיות שבאמת הפרידה סופית, אבל מצד שני, למה לוותר על הסיכוי שזה אחרת אם יש ביניהם אהבה גדולה כזאת? ברור שהם בני אדם שונים עם אופי שונה, אז האם פירושו של דבר שזהו, נפרדים? או שמנסים לגשר על הפערים ולתקן מה שהשתבש כדי לשמור על מערכת היחסים הזו? מה יש לך להפסיד אם תנסה לבדוק את זה? שאלתי אותו, ודני אמר שאם היא תגיד לא, אז הוא ייצא פארש. אז מה? שאלתי אותו. אם זה סופי, אז זין עליה ועל זה שתצא פארש בעיניה. דני הוסיף והקשה: ואם היא תסכים שנחזור אבל זה יקבע איזו התנהלות של כניעה מצידי במערכת היחסים? אז תבהיר שאתה לא בא ממקום של משחקי כוח ואגו מי צודק, אלא ממקום של נסיון לפתור, עניתי לו. אם היא תבין, אז סבבה, אבל אם לא ואם היא תשתמש בזה כאמצעי שליטה, אז תמיד הוא יכול לשלוח אותה לעזאזל. הרי את ה"לא" כבר יש לו. מקסימום זה יהיה "כן". בהליכתנו על החוף בגעש, כשדיברנו על מה הוא אמר לה ואיך היא הגיבה או איך היא היתה אמורה להבין ולהגיב, דני אמר לי שאיתי זה כל כך פשוט שאני מבין בדיוק למה הוא מתכוון. "חבל שאתה לא חברה שלי" הוא צחק ואמר ואני חשבתי שבאמת חבל.

אחר כך התיישבנו על החוף, התפשטנו ונכנסנו להתרענן ולהשתובב במים. נצמדנו זה לזה והתנשקנו, גומעים עמוקות זה את זה ושואבים כוחות זה מזה. הזין עמד לי בטירוף ודני נדלק. התחרמנו קצת במים וחזרנו לחוף לעשן ג'וינט, להכנס לראש טוב ולהמשיך להתחרמן. חיכיתי בציפיה עצורה לאן הענינים יתגלגלו ודני לא איכזב. שנינו היינו זקוקים לזה מאוד אחרי הבאסה שהגענו איתה לחוף. שכבתי על הגב קצת בהיי ודני המשיך לשען ולהכנס לראש טוב. הרגשתי את ידיו מתחילות לרפרף עלי ואז סובבתי את ראשו אלי לנשיקה חמה נוספת. לקחנו עוד שאכטה ואז הטיתי את ראשו למטה אל הזין שלי, ודני החל במציצה מטריפה. הוצאתי ג'ל ושימנתי לו את הישבן השעיר הקטן והמחרמן שלו, בזמן שהוא מוצץ לי וכמעט בולע לי את הזין. ואז הפכתי אותו והזדיינו. זה היה טוב. כמה שזה היה טוב, אבל מישהו החל להתקרב אלינו על החוף והפסקנו. רצנו בערומים ובראש טוב אל המים להרגע קצת, אבל אחרי כמה זמן נצמדנו שוב זה לזה ודני התיישב עלי והחל לאונן עד שהשפריץ חזק. היינו צריכים את זה. מאוד.

ולגבי דני והחברה או האקס חברה שלו, אני לא יודע אם זה יצליח. קראתי מה הוא כתב לה ואמרתי לו שאם אני הייתי מקבל הודעה כזו ממנו, הייתי מתאהב בו על המקום וחוזר אליו בריצה. דני צחק ואמר שרוב המשפטים שהשתמש בהם הם משפטים שלי. הבוקר הוא שוב התייעץ איתי מה לומר לה. הסביר לי מה הוא רוצה לומר ועזרתי לו לומר את זה בגישה מקרבת וללא אולטימטומים מרחיקים. עכשיו הכדור אצלה. אולי היא תגלה ענין לשבת ולדבר איתו ולנסות להציל את הקשר שלהם או שתאמר שאין טעם.  כך או כך, הערפל עומד להתבהר בקרוב. בכל שיחה כזו אני מרגיש איזה דחף לאסוף אותו אל בין זרועותי, לחבק לנשק ולעודד.

אין לי מושג אם באמת מערכת היחסים ביניהם תשתקם או שהיא ויתרה על דני סופית, אבל אני יודע שאם זה יצליח ואם הם יחזרו, אז כנראה כרתתי את הענף שהזין שלי יושב עליו. כי אם הם יחזרו לאהבה הגדולה הזו שלהם, זה רק יגרום לדני להתקרב אליה, ומטבע הדברים להתרחק ממני. אז למה עשיתי את זה? האם מתוך איזה אינטרס מסווה שאם זה לא יצליח, אז אזכה בעוד כמה נקודות זכות אצלו? אולי. אבל אולי גם כי ממש אכפת לי ממנו. אכפת לי מהאהבה ואני רוצה שיהיה לו טוב, אפילו אם זה על חשבוני.

ואם כבר דיברתי על עצים, נזכרתי בשיר חביב וישן משנת 1969

Equals - Michael and the slipper tree