כבר זמן מה שהענינים ביני לבין החתיך מהשדירה חורקים. הוא מציק, חופר, מקנא ומבין שאני נמשך אליו וחושק בו הרבה פחות מאשר הוא רוצה אותי, נמשך אלי וחושק בי. פעם, לפני חצי שנה או שנה, עשינו נסיון קצר להיות רק שנינו בלי להפגש עם אחרים. אני נשברתי ראשון, וכשהבנתי שאני הולך לזייף את זה ושהתשוקות שלי לאחרים חזקות מכוח הרצון שלי, באתי לשיחה כנה איתו, אפילו זלגו כמה דמעות כשאמרתי לו בקול חנוק שאני לא יכול, שזה חזק ממני, שאני רוצה גם להיות עם אחרים. באותו זמן הוא קיבל את זה והכיל את זה, אמר לי שזו לא צריכה להיות סיבה להפרד, שהוא לא מוכן לוותר עלי ושהוא מוכן לקבל אותי בתנאים שלי. חשבתי שהוא באמת הפנים את זה, אבל עם הזמן הסתבר שלא ממש.
כל פעם שהייתי נכנס הרבה לווטסאפ, הוא היה בטוח שאני מחפש זיונים, ואם לא הייתי כמה שעות בווטסאפ, הוא היה בטוח שאני באמצע זיון. אם יום יומיים לפני שהיינו נפגשים הייתי נפגש עם מישהו אחר, הוא היה מתעצבן ואם יום אחרי הייתי נפגש עם מישהו אחר, הוא היה מתבאס. בקיצור, אי אפשר היה לצאת ממנו ראש, ועל הרקע הזה היו לנו אין ספור מריבות. מה שמעולם לא אמרתי לו זה מה באמת הסיבה שאני לא יכול להסתפק רק בו. זה לא משהו שאפשר להגיד לאדם שרוצים להשאר איתו בקשר, כי זה לא משהו שהוא ממש יכול לשנות. החתיך, עם כל פניו היפות, דיבורו השקט, עוצמת רגשותיו כלפי, גופו החטוב (מלבד בימי החורף שהוא מעלה כמה קילו שמוריד לקראת הקיץ), עורו השחום-לייט והדי חלק, הוא פשוט לא הטיפוס שלי. רגליו השרירויות וישבנו העסיסי פחות מושכים אותי מבחורים אחרים יפים פחות או לא יפים בכלל, אבל רזים, גבעוליים עם ישבן קטן. הוא אמנם מושך אותי במידה מסוימת, ותשוקתו ושמא אף אהבתו כלפי, מוסיפים תבלין למשיכה הזו, אבל זה לא מספיק. לא מספיק בשביל שארצה להיות איתו בלבד, ולא מספיק שארצה להיות איתו בתדירות שהוא רוצה. אם אומר לו את זה, באותו רגע הוא יעיף אותי מחייו, ויתנתק ממני לחלוטין, ואת זה אני לא רוצה. כייף לי שיש מישהו כזה שמחזר אחרי כל הזמן, למרות שזה קצת מציק, ואני מנסה לאוכל את העוגה ולהשאיר אותה שלמה, כדי לא לאבד את הקשר איתו.
דווקא מכיוון שכך, אני מנסה בכל מיני דרכים שהקשר בינינו לא יהיה מיני בלבד, כי במיניות, מה לעשות הוא מפסיק בנקודות ואפילו בנוקאאוט לכמה בחורים אחרים שמוכים אותי יותר או הרבה יותר. אבל במקום לראות בזה ערך מוסף לקשר שלנו, זה דווקא מבלבל אותו עוד יותר כי הוא רגיל שמחוות כאלה או ימים יפים כאלה של בילוי שאינו ממוקד סקס דווקא, הם עדות בעיניו לרגשות שהוא מחפש אצלי ללא הרף, ומתקשה למצוא. אם היינו יכולים להיות מה שנקר friends with fenefits זה היה יכול להיות סבבה, אבל זה לא יקרה. כי חברות היא משהו שמתפרש אצלו כהעמקת הקשר ולא כמשהו שמיועד להפוך את הקשר למשהוא קלילי יותר שלח חברים שמדי פעם גם עושים סקס בשביל הכייף. זה לא הוא וזה לא מה שהוא מחפש וזו בעיה שאנחנו לא מצליחים לפתור.
בשבוע הקודם עשיתי לו מחווה ובאתי לקחת אותו מבית ילדותו שנמצא אי שם בדרום, שם שהה בביקור משפחתי. לא נכנסתי פנימה, אלא אספתי אותו בשער הישוב ונסענו לטייל בטבע, ארוזים ומאורגנים לסקס בטבע. אחרי נסיעה בשבילי בין גבעות משתפלות מעוצבות ביד האמן של הטבע, מצאנו לנו איזו פינת חמד מוצלת בין העצים, פרשנו שמיכה ומזרון מתנפתח ושכבנו שם. היה כייף, ועשיתי כל מה שאני יכול לענג אותו, אבל אני הייתי שם רק בחצי כוח. הרגשתי שאם הייתי שם עם מישהו אחר, הייתי נהנה הרבה יותר. ואיתו נהניתי אבל עד גבול מסוים, הרגשתי שאני מתקרב לגמירה אבל היא לא באה. הוא גמר ואני לא והוא התבאס במיוחד כשאמרתי לו שהייתי קרוב, אבל גם קרוב זה כייף, למרות שלא גמרתי. אחרי הסקס הוא די שתק. ידעתי בדיוק מה מסתובב לו בראש: המחשבה שעכשיו אסע לחפש מישהו אחר להזיין איתו ולגמור בסקס איתו. הקנאה בכך יחד עם האכזבה שהוא לא מצליח לספק אותי, בערו בו. הוא לא הבין שמה שאני צריך עכשיו זה שינוי אווירה. גיוון. משהו אחר שיביא לי את הסיפוק שהוא לא הצליח להביא, שלא באשמתו, אלא כי ככה זה.
בדרך עוד דיברנו על כך שאולי אעלה אליו להתרחץ ולהמשיך והיה לי סבבה עם זה, אבל כשהיינו קרובים לתל אביב הוא אמר לי לפתע שגם למחרת הוא בחופש ואם ארצה לבוא אליו לטיפול (הוא יודע לעסות) ולסקס אז הוא ישמח. כשעניתי לו שלמחרת אני לא פנוי כי צריך לעבוד, זה היה שקוף. הוא קורא אותי יותר טוב מכל אחד אחר וידע שבראש שלי כבר משהו אחר או לפחות אופציה למשהו אחר. הוא נאטם ברגע ופתאום במקום שנסיע אליו הביתה ונמשיך את מה שהתחלנו, הוא ביקש שאוריד אותו בפינת הרחוב ויצא מהרכב קר, ובקושי אמר שלום עם איזו נשיקה מאולצת על הלחי. הוא כעס על הסרוב הזה ורק רצה להתרחק ממני כמה שיותר מהעלבון.
בהמשך היום דיברנו בווטסאפ כמה פעמים עד שאמר לי באופן הכי נחרץ וברור שיכול להיות שהוא מסיים את הקשר בינינו, עוקר אותו מהלב שלו ושאצלו כשהוא מוחק מישהו אז אין דרך חזרה. הוא אמר שהוא משחרר אותי סופית. הוא אמר שלמרות מה שאמר לי באותה שיחת כמעט פרידה לפני חצי שנה או שנה, הוא תמיד קיווה שיום אחד אני אתעשת ואבין שהוא הדבר הכי טוב שקרה לי, שאני ארצה רק אותו ושתהיה לנו זוגיות אוהבת ורבת תשוקה במקביל לזוגיות שיש לכך אחד מאיתנו עם בן זוגו (במקרה שלו) ובת זוגי (במקרה שלי). הוא אמר שחשב שיוכל להסתדר עם זה שאני נפגש ורוצה גם אחרים, אבל זה כבר לא עובד לו יותר והוא לא יכול להמשיך כך. "שלום, ושיהיה לך רק טוב" הוא אמר והוסי, שכנראה בקרוב גם יחסום אותי לזמן מה עד שירגע כדי לא לחשוב עלי ועל מה שאני עושה, אבל אלי בהמשך יאפשר לי לסמס לו.
תם ונשלם. לא יהיו יעותר את החפירות הבלתי פוסקות שלו על מה אני עושה, מה אני מתכוון לעשות ומה עשיתי. לפתע השתרר לו שקט, ואני ניצלתי את השקט הזה כדי לזיין את כל העולם ואחיו בלי יותר מדי חשבונות ותירוצים על איפה אני ומה אני עושה או לא עושה. התשוקה בערה בי, אבל תשוקה כלפי אחרים ולא כלפיו. זיינתי יום אחרי יום אחרי יום וגמרתי כל פעם. היו גם ימים שזיינתי בזה אחר זה בחורים שונים וגמרתי. הרגשתי שחרור והקלה, אם כי היה חסר לי באיזה שהוא מקום לראות את הודעותיו והחיזור הבלתי פוסק שלו.
יומיים אחרי הפרידה ההיא ואחרי שגם חסם אותי בווטסאם הוא לפתע ביטל את החסימה והתחיל לשלוח לי כל מיני הודעות סתמיות. כמה ימים אחלר כך הגיעה ממנו הודעה אחת תפסה אותי לא מוכן. "דבר איתי בתאריך XXX, אם בא לך, אבל אתה לא חייב". זכרתי את התאריך הזה. כבר לפני זמן מה הוא סיפר לי שבאותו תאריך בן הזוג שלו נוסע לחול והוא יהיה לבד בבית כמה ימים וכמובן שגם לילות ושישמח לבלות איתי את הזמן הזה. כשקיבלתי את ההודעה הזו לא הבנתי. הרי יומיים קודם הוא זרק אותי לכל הרוחות, אז מה הוא בא להגיד בזה, שהוא רוצה אותי חזרה? לא קלטתי את הקטע שלו ועניתי באופן הכי טריוויאלי, שאני עוד לא יודע אם אהיה פנוי אז ושמקווה שאוכל. התגובה הענינית והלא רגשית בעליל שלי ביאסה אותו עוד יותר. הוא ציפה שאגיב בהתלהבות כמו שהגיבו כמה גברים אחרים שהוא מכיר ששמעו שיהיה לבד. הוא ציפה שכשאהיה כמה ימים בלי לשמוע ממנו, אתחיל לחשוב על מה שהפסדתי וזה יעורר אצלי את התשוקה כלפיו מחדש. השיחות סביב הנושא הזה המשיכו גם יום יומיים אחר כל ואז הוא אמר לי משהו מפתיע: "עמוק
בלב אתה יודע שגם אם יום אחד לפני תאריך xx, תסמס לי בהתלהבות שבא לך
לבלות איתי, אני אעיף את כולם ואחכה רק לך. זה הכי עצוב לי ואת זה אני
רוצה לשנות, כי זה לא הדדי וזה לא מגיע לי. רק זה."
הופתעתי. אמרתי לו שלא היה לי מושג. שהייתי בטוח שאעמוד בתור עם עוד עשרה גברים שמחכים לו ושתהיתי איך ארגיש אם יאמר לי שהוא פנוי להפגש איתי לשעתיים בין x ל y. "לא מאמין לך", הוא ענה והוסיף: "אתה יודע בדיוק ומשחק על זה, וזה בסדר... זאת הדרך שלך אולי לשמור על עצמך. אני מקווה שאני אהיה מספיק חזק לא לבטל מישהו אחר יום לפני, רק כי אתה תתעורר פתאום." הופתעתי. אמרתי לו שאף פעם לא חוויתי דבר כזה שזורקים אותי ומחזירים אותי ככה. ששהכל מבולבל לי ושאני צריך זמן לעכל את התהפוכות האלה ולאט לאט אני לומד.
"מי אמר שהחזרתי אותך?" הוא ענה בעקיצה.
"ההזמנה המפתיעה שלך להפגש איתך בתאריך xx" עניתי לו.
"לא עוקץ, וזה לא כזה חשוב לך. לצערי אתה לא לומד. הכי קל במילים. תראה לי במעשים ולא המילים", אמר החתיך.
"בגלל כוויות שעברתי בחיים פיחתי עור של פיל, אבל הכל טוב" השבתי.
"אני לא מסמס יותר עד יום לפני תאריך xx", אמר החתיך והוסיף: "אם יהיחה לך מה לכתוב או להגי, אם תבין פתאום משהו, תכתוב. אני מבטיח לקרוא. ורק טוב. ביי", הוא חתם את דבריו.
שיחרר סופית? לא ממש. מסתבר ששנתיים אחרי שהתחיל איתי בשדירה, הוא רק רצה לטלטל אותי קצת שאתעשת כשאבין שאני מאבד אותו. האם זה טוב לי? מה אני רוצה? בטח שלא את מה שהוא רוצה, אז למה קשה כל כך לשחרר? למה קשה לו? למה קשה לי. למה גם כשחשבתי לרגעי שזה תם, מסתבר שזה תם ולא נשלם. וזה מעביר אותי כמובן לשירו של עילי בוטנר - תם ולא נשלם:
פגשתי יזיז ותיק לסקס סוער. היוא בן 26- 27 ומאז שהיה בן 20 אנחנו מזדיינים מדי פעם בעונג רב. האמת שבפנים הוא די מכוער אבל עם גוף טוב ועם ישבן סוף הדרך, עגול בהיר חלק ובולט בשובבות מחרמנת. אף פעם לא היו לו פנים יפות ועם השנים הם התכערו עוד יותר, אבל הבחור נחמד חם ומת על הזין שלי, אז אנחנו ממשיכים להפגש.
הפעם הוא היה אחרי לילה של עבודה ללא שינה וכבר התמסטל קצת לפני שבאתי. המשכנו בשתית וודקה (הוא בלבד) ועישון ג'וינטים (שנינו) והלכנו להזדיין בג'קוזי שלו. היה ממש כייף אבל רציתי להמשיך במיטה הענקית שלו, שם במיוחד אני אוהב לזיין אותו, התחלתי לזיין אבל מהר מאוד הוא ביקש שאחכה כי צריך קצת מנוחה. "עוד כמה דקות נמשיך הוא אמר", אבל מרוב עייפות וסטלה הוא נרדם. מה זה נרדם? שקע בשינה עמוקה, עד כדי כך שאחרי שעה - שעתיים שהוא לא זז ולא הגיב לכל נסיונותי להעיר אותו, דאגתי שמא קרה לו משהו ובדקתי שהוא נושם. כשראיתי שנושם, למרות שהוא היה באאוט מוחלט, החלטתי שאין לי מה לחכות עוד. הייתי אצלו בבית והחלטתי לעזוב. שלחתי לו הודעה: "נרדמת חזק... יצאתי, נמשיך בפעם אחרת."
שלוש וחצי שעות אחר כך הוא שלח לי הודעה: "סורי" ועניתי לו שהעיקר שהוא חי. הוא צחק ואמר: "חחח קמתי פתאום בבהלה. אני לא זוכר כלום. הייתי גמור. אבל מה עשינו?"
"חזרנו מהג'קוזי למיטה, הזדיינו עוד קצת ורצית הפסקה ואז נרדמת, אבל שינה עמוקה שלא הצלחתי להעיר אותך." עניתי לו. הוא שאל אם גמרתי ואמרתי לו שלא והוא התנצל שהיה ממש גמור ואמר שעכשיו הוא מרגיש טוב. אקווה לפגוש אותו בקרוב למקצה שיפורים והשלמות...
והפעם, מסיבות מובנות הנעימה המקסימה Santo and Johnny - Sleepwalk משנת 1959:
זה היה מוזר אבל זה קרה בדיוק כמו שאספר לכם. בבוקרו של אותו יום, אחרי שלושה ימים בלי גמירה, נפגשתי עם החתיך מהשדירה. זה לא היה מקרי שהייתי כמה ימים בלי גמירה, אלא שזה קרה כי הוא ביקש שאשמור לו ואגיע טעון. בחרוק שיניים התאפקתי. לא היה פשוט, אבל קיוויתי שיהיה סקס מלהיב וסוער כמו ששנינו רצינו כבר הרבה זמן. אחרי שהיה לנו בקושי זיון אחד בשלושה חודשים, באמת שרציתי שהפעם יהיה משהו טוב. הוא באמת השתדל, נישק המון, ליקק, מצץ ובסוף גם רכב לי על הזין. אחר כך עברנו לסלון והמשכנו להזדיין כשהוא על הגב ורגליו עוטפות אותי ומצמידות אותי אליו חזק ועמוק ואחר כך גם בדוגי ועל הבטן. למרות כל נסיונותיו לענג אותי, משהו היה תקוע. אולי הלחץ לעמוד בציפיותיו למלא אותו בשפיך. אולי הרצון שלא לאכזב. משהו לא עבר כמו שצריך עד הסוף ולא גמרתי. ויתרתי ונתתי לו לגמור כשאני תוקע אותו חזק חצי על הצד וחצי אלי עד שגמר יפה. בסוף נמצא את הדרך שבה שנינו נהנה מהסקס. זה קרה פעם וזה יקרה שוב. נראה לי. העיקר שלא יתייאש ממני כי הוא מת שאני אמלא אותו זרע חם וטוב וזה לא כל כך קורה בזמן האחרון.
יצאתי מביתו של החתיך מהשדירה והתכוונתי לנסוע לגעש. היה יום יפה. לא הצלחתי למצוא פרטנר לנסיעה ואני בדרך כלל לא אוהב לנסוע לבד, אבל לא בא לי לחזור לעבודה באותו יום. דקה אחרי שנכנסתי לרכב, קיבלתי הודעה באטרף מחתיך אחר. פעם, הייתי אומר שבחור כמוהו הוא בדיוק התגשמות חלומותי הרטובים, אבל היום אני יותר פתוח גם לחלומות רטובים על בחורים אחרים. אני מכיר אותו כבר חמש - שש שנים. היה לנו סטוץ אחד פעם ואז הפסקה ארוכה עד שחזרנו להפגש בשנה האחרונה. הוא באמצע שנות השלושים שלו, אבל נראה עשר שנים צעיר יותר. בלונדיני חטוב חלק עם עיניים כחולוץ וגוף של שחיין. רוסי או אוקראיני, לא זוכר. הורס אמיתי. הוא אפילו נשוי כמוני, חמוד ונחמד מאוד וזה בכלל חביב. הוא גם אוהב להזדיין איתי. פעם בכמה זמן הוא שוכר חדר לשעה שעתיים וקורא לי. זה הבחור היחידי מכל הבחורים שאני מזדיין איתם ששוכר חדר בשביל להפגש איתי (ומן הסתם גם כדי להפגש עם אחרים לפעמים) אבל זה נותן לי תחושה טובה. היה סקס נהדר. כמעט. הוא היה הכי חם ואינטימי שאפשר. הוא גם היה חזק. הוא קיבל טוב ומצץ טוב ואין לי שום דבר רע להגיד. הכל היה טוב, אבל רק כמעט, כי שוב, משום מה לא גמרתי. בסוף נתתי לו להביא ביד כשהזין שלי מפמפם לו את הפה עד שהוא גמר. אני לא.
לזין שלי יש דעות משלו ולמרות רצוני העז לגמור עם החתיכים האלה או לפחות אחד מהם ולמרות שלושה ימי התנזרות וביצים מפוצצות מזרע, לא גמרתי. דקה אחרי שיצאתי מהחתיך הרוסי, ראיתי שכמה מאות מטרים משם נמצא איזה בחור חמוד כבן 30 שאני מדבר איתו בחודש האחרון ועוד לא נפגשנו. בשיחות היה לי ממש כייף לדבר איתו והיתה כימיה טובה ותהיתי איך יהיה בפגישה של ממש. הוא לא חתיך, ולא הורס. בחור רגיל, אבל חמוד ומושך בדרכו.
שלחתי לו הודעה, אמרתי לו שאני קרוב ושאלתי אם בא לו להפגש. הוא ענה שהוא לא חרמן אבל ישמח שאבוא לקפה ונוכל להכיר סוף סוף. הגעתי אליו אחרי נסיעה קצרה, בלי שום ציפיות. באמת שבא לי איזה קפה טוב ושיחה נחמדה אחרי שני זיונים מתסכלים ומעייפים. תהיתי אם יהיה קליק או לא וברגע שנכנסתי אליו וחיבקתי אותו ידעתי שלפחות מצידי היה קליק. הוא הכין אחלה קפה והתיישב לצידי על הספה. הוא היה לבוש באיזה טרנינג מהוה שידע ימים טובים יותר לפני הרבה שנים, ואיזה סווטשירט שהדיף חמיצות של ריח זיעה קל ולא היה מזיק לו איזה כביסה טובה. גם יכול היה להיות נחמד אם הבחור היה מצחצח טוב את השיניים לפני שנפגשנו או טורח להתרחץ, אבל הוא לא עשה זאת. הוא קיבל אותי לפגישה על הדרך, בלי שטרח להתכונן כלל או אפילו לעשות מאמץ קל להיות קצת יותר אסתטי.
חוסר נקיון או ריחות לא נעימים וכו' הם גורם שמוריד לי את החרמנות והמשיכה לאפס, אבל איתו קרה דבר מפתיע. הכימיה איתו היתה כל כל טובה שהבלגתי על כל הדברים האלה שהפריעו לי. פשוט ישבנו ודיברנו והשיחה קלחה כמו בין שני חברים טובים. אחרי איזו חצי שעה של שיחה לא יכולתי להתאפק מלתת לו איזה חיבוק או ליטוף מדי פעם, הוא היה כל כך קרוב והרגשתי את חרמנותי מתעוררת למרות הכל. אחרי כמה נגיעות קלות כאלה שמתי לב לזקפה הברורה בטרנינג שלו והבנתי שהמשיכה כנראה הדדית. כן חרמן או לא חרמן רציתי להיות עוד יותר קרוב אליו.
הבחור היה חם, נעים, והרגשתי אינטימיות נעימה איתו. ממצב של ישיבה הוא כמו באופן טבעי נשכב על הגב ואני כמו זה הדבר הכי רגיל בעולם, נשכבתי עליו והתנשקנו ארוכות. זה היה השלב שהוא הציע לעבור למיטה ואמר שהוא הולך למקלחת להתארגן קצת. עמד לי כבר בטירוף ואחרי עשר דקות כשהו חזר נקי ומוכן המשכנו להתחרמן זה על זה עד שחדרתי לתוכו. התחושה היתה מעולה. פתאום הבחור הלא חרמן הזה הפך לחית מין טורפת שרק ביקש שאזיין אותו חזק ועמוק, שאטחן ושאקרע אותו ואני סיפקתי את הסחורה. אחר כך גם הורדתי קונדום והתחככתי לו על התחת החמוד והקצת שעיר שלו מבחוץ עד שגמרתי, ממלא את הגב שלו. גם הוא גמר מתי שהוא אבל מעורפל לי מתי ואיך.
היה טוב. היה ממש טוב. אחרי הסקס הוא עשה לי עוד כוס קפה וגם הקראתי לו את אחד הסיפורים שלי, בלי לומר לו שהכינוי שלי פילבוקס אלא פשוט הקראתי לו את הסיפור. זה אחד הסיפורים שאני אוהב ביותר ונקרא "האקליפטוס", אבל גם את שמו של הסיפור לו גיליתי לו. הוא שמע את הסיפור, התרגש ואפילו נפעם ואחר כך קרא לי גם קטע של סיפור ארוך שהוא כותב כשההשראה שלו היא מערכת היחסים שהיתה לו עם האקס האחרון שלו. היה מפגש מעולה. לא יודע למה דווקא הבחור הרגיל והחמוד הזה הצליח לשחרר את הר הגעש שהיה אצור בתוכי ולשחרר ממני כמויות שפיך אדירות, מה שלא עשו שני החתיכים ההורסים שקדמו לו, אבל מה זה משנה? העיקר שהיה כייף.
ולכל הבלגן הזה שהגוף שלי או הזין שלי עושה לי עם בחורים אני מקדיש את שיר של זמר אוסטרלי צעיר בן 28 שהתחברתי אליו בזמן האחרון וזהו James Gabriel Keogh הידוע יותר בשם הבמה שלו Vance Joy ולשיר שלו Mess is Mineמשנת 2014:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
