אחרי שבוע מלא פספוסים, הברזות ואכזבות, הגיעה הפגישה המיוחלת עם הצעירון הכוסון בן ה- 21 שפיצתה על הכל. כדי להפגש איתו ביטלתי בעצמי משהו שקבעתי יום קודם עם אתיופי הורס חטוב שפגשתי שבוע קודם וזיינתי בגעש ורצה מאוד להפגש שוב. הוא אמנם שווה מאוד, האתיופי עם הגוף הכי מדהים שזיינתי, אבל יש דרג ויש זרג, והזרג שלי שמור לצעירון הכוסון בעדיפות ראשונה. האתיופי כעס שאיכזבתי אותו, ובצדק, ואמר שיש עוד הרבה, אבל מצד שני הודעתי לו יומיים מראש על הביטול ואני בטוח שהוא הצליח למצוא משהו אחר.
בכל אופן, התוכנית היתה לנסוע עם הצעירון לגעש, אחרי כמה פעמים שרצינו לעשות את זה ולא הסתדר. הפעם היתה לי בעיה. ידעתי שגם האתיופי יהיה שם ולא רציתי לפגוש אותו כי זה פדיחות אחרי שאמרתי לו שלא מסתדר לי וגם קצת חששתי שיגיד משהו לא במקום או יעשה משהו מביך, לכן נאלצתי ללכת למיקום שונה ממה שאני אוהב ורגיל בחוף, אבל ניסינו ליהנות מהמקום הזה כמה שיותר, ואכן נהנינו.
הכוסון, כהרגלו, היה מאוד חםם, אינטימי ומתמסר. עישנו, שמענו מוסיקה והזדיינו כמו שפנים. אני מת על התחת הקטן, השובב, הבולט והחלק שלו, ובכלל על גופו הנערי והקומפקטי. זיינתי אותו על החוף, בים ועל הסלעים. הפעם התארגנתי כמו שצריך כדי שכשאני רוצה לזיין בים אני לא אתבאס בגלל בעיות לוגיסטיות כאלה ואחרות. הוא גם מתנשק טוב והשפתיים הרכות והחושניות שלו מזמינות כל הזמן עץ הפה שלי או הזין שלי לביקור בית, וביקרתי שם הרבה...
גמרנו, השפרצנו חזק וטוב אחרי שבוע יבש כמעט לגמרי, והמשכנו לנסות להזדיין שוב ושוב גם אחרי הגמירה. הבעיה היתה שהתחילו לעבור שם יותר מדי אנשים (מה לעשות שישי בצהריים זה קצת בעיה) למרות שניסינו למצוא מקום מרוחק. הקש ששבר את גבר הגמל היה שמישהו התנחל לפתע במרחק של 20 מטר מאיתנו וכל הזמן הסתכל עלינו ואונן, והבעיה השניה היתה שהחול כבר התחיל להציק, במיוחד לכוסון, למרות שלי לא מרפיע לזיין אותו בכל מצב, חול או לא חול.
בכל מקרה עד אז עברו עלינו כמה שעות של כייף והחלטנו ללכת לאכול משהו וירדנו בדרך חזרה על איזה המבוגר עסיסי. אחרי אוכל חזר גם התיאבון המיני, שחשבתי שעבר כבר, אבל מגע ידו העדינה של הכוסון בתוך המכנסיים שלי בזמן הנסיעה, הספיק לעורר אצלי את הענינים. ואחרי שידו העירה לי את הזין, היא גם פתחה את הרוכסן, שלפה אותו החוצה והכוסון בלי שום כחל וסרק התכופף וירד לי על הזין בזמן הנסיעה. זה היה קצת הזוי. לאור השמש באמצע היום, בנתיבי איילון, והוא יורד לי במרץ בזמן הנסיעה, כשידי האחת אוחזת בהגה וידי השניה מלטפת את ישבנו המדהים ומשחקת לו בחור החם. רציתי לזיין אותו שם בנסיעה, כך כך חרמן הייתי, אבל אז ה- waze התעורר והודיע: "שוטר לפניך" ונאלצנו להתנתק זה מזה בניגוד לרצוננו.
גם הצעירון הכוסון נהנה מאוד ואמר לי שהיה מהמם. אחרי שנפרדנו עוד הייתי חם אז הבאתי ביד ולהפתעתי גמרתי המון ,מה שאומר שאם הנודניק לא היה שם בים אולי הייתי מצליח לגמור ולענג אותו שוב בהשפרצה טובה. בכל אופן, תהיינה עוד הזדמנויות ואנחנו כבר מדברים על הפגישה הבאה שלנו בשבוע הבא בגעש בתקווה שיהיה מזג אוויר יפה ולא יהיו איזה בלת"מים.
אני דלוק אש על הצעירון הכוסון ורצה אותו כל יום וכל היום. בטוב ליבי בג'וינט נפתחו גם חרצובות לשוני ואמרתי לו (וזו טעות, אני יודע) שהוא התגשמות הפנטזיה שלי ומאז שהכרנו אני לא בא לי להפגש עם אחרים אלא רק איתו. הוא לא ענה לי באותה לשון (מה לעשות, לצעיירם יש הרבה פרפרים בראש) אבל אמר שבזמן האחרון לא היה לו בכלל זמן אפילו להפנס לאתר (וזה נכון, ראיתי שכבר ימים הוא לא נכנס). אז אולי הוא עסוק, ואולי בשלב זה אני מספק את כל צרכיו המיניים, אבל אין לי ספק שמתי שהוא הוא ימצה את זה וזה יגמר, אבל עד אז אני מנסה ליהנות איתו כמה שיותר.
כל היזיזים האחרים שלי קצת מתגמדים במצב כזה ואני נמצא במצב בעייתי במיוחד מול החתיך מהשדירה. לא יודע מה לומר לו. הוא חושב שמאז השיחה שלנו לפני כמה שבועות על "עתיד יחסינו לאן" אני לא נפגש עם בחורים אחרים ומחכה רק לו. זה מה שהוא עושה בעצמו. כלומר חוץ מהבן זוג שלו, הוא לא נפגש עם אחרים ורוצה שמחוץ לזוגיות שלו עם הגבר שלו ולזוגיות שלי עם האישה שלי, אני אהיה רק שלו והוא יהיה רק שלי. כביכול זה מה שהסכמנו ששנינו רוצים לפני כמה שבועות באותה שיחה, אבל אחרי שבוע ומשהו שלא הסתדר לו להפגש והוא אף ביטל פעם או פעמיים, נשבר לי וחזרתי לסורי והמשכתי להפגש עם בחורים ללא ידיעתו. פעם אחת אף אמרתי לו בחצי צחוק שזה לא פייר שאני לא נפגש עם בחורים אחרים כי הוא כן נפגש עם גבר אחר, הבן זג שלו, והוא צחק. אני משקר לו ללא הרף, כי כשהייתי כנה איתו על המפגשנים האחרים שלי הוא התאכזב וקינא כי רצה אותי רק לעצמו. ביני לביני אני מתחיל להבין שלמרות שהוא בחור יפה וחתיך, באמת חתיך, אני כנראה פחות נמשך אליו. זה מאוד מחמיא לי ומחרמן באיזה שהוא מקום שחתיך כזה כל כך רוצה אותי, אבל זה לא מספיק. אני לא יודע איך לומר לו שזה לא עובד לי כל כך הרעיון של נאמנות אליו (ואולי של נאמנות לבחור אחד בלד בכלל) כי אני לא רוצה לפגוע בו. דילמה. כמה אני יכול להמשיך לזייף את עצמי בשיחות איתו או בפגישות איתו. מתי שהוא יהיה מצב לא נעים ומאי הנעימות הזו אני מנסה בינתיים להתחמק, אבל ברור לי שבסוף היא בוא תבוא.
לפעמים פשוט בא לי לגוון. אפילו הצעירון הכוסון שהוא הפנטזיה האולטימטיבית שלי, אינו חסין מהצורך הזה שלי. הינה בזמן האחרון יצא לי לדבר דווקא עם גבר בן 35 שמשהו בתמונות שלו הלהיב אותי. אחרי שדיברנו והוא מאוד התלהב ממני ואפילו אמר שהתמונות שלי "שומטות לסת" ושאני חתיך (טוב, הוא עוד לא ראה את הפרצוף שלי...חחח) הוא אמר שלא מתאים לו להפגש עם גבר נשוי כמוני, אבל אחרי כמה ימים כנראה נמלך בדעתו כי ראיתי שיש לנו התאמה כפולה באטרף, ובשיחות הבאות הוא דווקא גילה התלהבות להפגש איתי. יש לו גוף חטוב בהיר די חלק וממש מושך, וזה שהוא כל כך מתלהב ממני, מדליק אותי עוד יותר. המשיכה אליו והרצון שלי להפגש עם נשמט הלסת החטוב הזה מעוררות אצלי את התהיה אם אני בכלל מסוגל להיות נאמן לבחור אחד בלבד. כי הרי אם אפילו הצעירון הכוסון שלי לא מצליח למנוע ממני את הרצון לרועת בשדות זרים, אז האם מישהו יוכל אי פעם? ואולי זה בגלל שכשהקשר רק מיני אני ממשיך לחפש עוד ועוד סיפוקים. אולי אם יהיה משהו מעבר לקשר מיני, אני אשתנה? שאלה טובה.
והפעם בחרתי את השיר Taylor
Swift - Wildest Dreamsמשנת 2015:
מערכת היחסים שלי עם החתיך מהשדירה ידעה בחודשים האחרונים עלויות ומורדות. לפני כחודש שיתפתי אותו בבעיות עם אשתי ובסכנת הפרידה ממנה. הוא היה שם בעצות טובות ובהקשבה עד שבאיזה שהוא שלב התחיל לחשוש מעתיד היחסים שלי איתו. "רק שלא תפסיק להפגש איתי בסוף" הוא אמר לי ואני השבתי לו שאני חותך כמעט מכל מי שאני מכיר אבל אותו אני שומר, ואכן ימים ספורים אחר כך נפגשתי איתו.
עברו עוד כמה ימים ואז היתה לו עוד סיבה לכעס עלי, כי נסעתי לבד לגעש [למרות שהצעתי לו קודם אבל אמר שלא רוצה לנסוע יותר לגעש] ושפגשתי שם מישהו שאני מכיר שמצץ לי. הוא אמר באכזבה שחשב שאני רוצה שינוי והוסיף: "אתה באמת לא חייב לי כלום חבר. אני אומר בשבילך. אתה יותר חזק מזה אני חושב." עניתי לו שרציתי אותו איתי שם ושאחרי הימים המעיקים בבית הייתי חייב להרגיש את האוויר והשמש כשיש סוף סוף יום יפה והוספתי: "חבל שלא באת".
החתיך לא השתכנע והמרירות שלו רק גברה והלכה כשנתן לי בראש: "אבל הלכת עם מישהו אחר. הכל טוב חבר. להיות עם רק מישהו אחד זה לא דבר שמחליטים ביחד. זה דבר שמרגישים... ופשוט עושים. אתה ממש לא מבין על מה אני מדבר, אז עזוב חבר. הכל טוב" הוא חתם את דבריו בנימה שאפשר להבין שהכל ממש לא טוב. הוא הוסף שאפשר להפגש פעם בשבוע - שבועיים לעשות כייף וזהו, אבל הבנתי שהציפיות שלו היו למשהו אחר.
הימים עברו וכבר היינו בשבוע השלישי של ינואר כשמלבד הפעם ההיא שנפגשנו בתחילת החודש, לא הסתדר לנו משום מה להפגש שוב וגם כשקבענו קרה משהו, בדרך כלל מצידו, שגרם לביטול. שבועיים וחצי אחרי תחילת החודש והוא כתב לי: "חלמתי עליך בלילה והתעוררתי עם ההודעה שלך והזין שלי וכל הגוף וויברציות... אני חרמן מאוד!! אתה לא מבין כמה בא לי", אבל בסופו של דבר גם באותו יום לא הסתדר לו להפגש בסוף. בהמשך הוא שאל אם אני לא נפגש יותר עם בחורים ישנים, אלא רק עם האישה ואמרתי לו, תוך שאני מייפה את המציאות, שאני נפגש אבל פעם בשבוע אולי.
כשהיו ביטולים מצידו הוא דווקא אמר לי שאפגש עם מישהו אחר כי הוא לא יכול בסוף, או שכתב לי לזיין כדי שלא אתפוצץ או משהו, אבל בתוך תוכו הוא רצה שלא אפגש ושאשמור לו את כל החרמנות שלי. הבעיה היתה שהוא לא אמר זאת במפורש, ולפעמים אפילו אמר בדיוק להיפך, אבל הוא ציפה שאבין לבד, ועוד יותר מכך, הוא ציפה שארצה זאת בעצמי לבד. באחת הפעמים אבל בכל זאת נפלט לו: "אם אתה יכול, תחכה לי עד שבוע הבא. זאת אומרת סקס רק עם האישה, לא עם גברים אחרים. אבל אתה לא חייב, רק אם בא לך". אבל באותו זמן הוא עוד לא ידע לומר מתי יוכל להפגש בשבוע הבא ואני לא ממש התכוננתי לחכות על אש קטנה למשהו שלא יודע מתי יקרה ואם יקרה, אז כמובן שהלכתי להזדיין עם מי שבא לי ומתי שבא לי.
כמה ימים אחר כך כששוב התחלנו לדבר על פגישה ושלחתי לו איזו תמונה סקסית שלי, הוא שוב אמר: "אז תשמור לי את הגוף והזין הזה?" ועניתי לו ברמיזה דקה: "בכייף, בתקווה שלא יקח יותר מדי זמן עד שניפגש" והוא ענה שבא לו שאזיין אותו ואנשק אותו שעות והוסיף: "אני חושב שאתה באמת הסקס הכי טוב שהיה לי...באמת. והיו לי הרבה... :) חיבור מושלם בין התחת שלי והזין שלך". השבתחי לו באיזו מחמאה אבל לא אמרתי לו את אותו משפט והוא כמובן מיד שלף: "אז אני לא הסקס הכי טוב שהיה לך! חחח.. אוקיי!"
עבר לו עוד שבוע וכמה מפגשים שהיו לי הביאו אותי למצב רוח חדש ולתובנות חדשות. אחת מהן היתה להבדיל בין מה שעושה לי טוב למה שלא, ולוותר על דברים שעושים לי "רעש" מיותר בחיים. החלטתי הפעם באמת ליישם את הכוונה שלי לחתוך מכולם כמעט. החלטתי שעל דני, התימני הרזה עם העיניים הירוקת לא אוותר וכנראה שלא אוותר גם על "המאוהב" שתכלס הוא הבחור שיודע לספק אותי הכי טוב ומוכן לתת לי את עצמו, הלב הגוף והנשמה כל הזמן וכמה שרק ארצה. הרגשתי מיאוס מכל המפגשים האלה עם בחורים שחושבים רק על עצמם ולא נותנים גם לי ליהנות כמו שאני אוהב. הבנתי גם שמשהו עוצר אותי גם בסקס עם החתיך מהשדירה ולא נותן לי בדרך כלל ליהנות איתו עד הסוף, אז מה אני צריך את זה? למה לא לעשות סקס רק עם מי שמטריף לי את החושים [דני התימני] או שיודע לספק אותי הכי טוב שאפשר [המאוהב]? או אם יצוץ איזה סטוץ חדש ומלהיב, לנסות גם אותו?
עם המחשבה הזו בראש גיבשתי לי את תוכנית ההתנתקות. כמה בחורים ותיקים שקיבלו הודעה הגיבו באכזבה או בסופרלטיבים על כמה הם נהנו איתי וכמה מצטערים לשמוע, ואפילו המשיכו לנסות לפתות אותי מדי פעם גם אחרי ההודעה שלי, אבל לא נעתרתי לכך. אבל עם החתיך מהשדירה זה הלך אחרת. לגמרי אחרת.
ראשית כתבתי לו כך: "בוקר טוב חתיך. לא אוכל להפגש מחר בסופו של דבר ובכלל אני לוקח פסק זמן להבין מה אני רוצה אני עובר תקופה קצת מטלטלת. מקווה שתקבל בהבנה. שיהיה לך רק טוב. למרות שאתה חתיך הורס, והאמת שאני לא מבין מה מצאת בי... חשבתי הרבה ואני בספק אם אני יכול למצוא איתך את מה שאני מחפש. לא יודע אם אמצא עם מישהו בכלל את הדבר החמקמק הזה שאני לא יכול אפילו להגדיר, והחלטתי שאין טעם שתבזבז את זמנך לי עוד. קשה לי לוותר, אבל אני חייב להיות נאמן לעצמי ולמה שבאמת אני צריך. תודה על הכל. מקווה שלא תכעס. אתה אדם נפלא, אבל זה עניין שלי עם עצמי ולא קשור אליך. שיהיה לך רק טוב."
"מה?????? לא ממש מבין. היה בסדר עם האישה בסופ"ש" ענה החתיך בתדהמה.
"כן" עניתי.
"יש לך בחור חדש? ישן? שבא לך להיות רק איתו?" שאל החתיך.
"לא, אין חדש. ולא מישהו שבא לי להיות רק איתו. זה לא בגלל בחור אחר." עניתי.
"אז אני לא מבין. לפני יומיים זוג של דיברנו שמצאנו את מה שחיפשנו. להיות אחד עם השני ושיש בינינו אש גדולה." תהה החתיך.
"תקופה מבולבלת" עניתי, כשאני מתקשה להתנתק ממנו באמת ומנסה כאילו להשאיר איזה סדק בדלת.
"אוקיי. אני הכי מקבל, אבל אל תוותר עלינו כל כך מהר. חב. זה מיוחד. אני באמת מבין את התקופה שאתה עובר באהבה גדולה, ואני גם חושב שזה נכון לך לקחת פסק זמן מהכל ולהיות בבית עם האישה ולטפל גם בעבודה קצת, ופעם בשבוע - שבועיים להיות איתי לטירוף. אני מטורף עליף ועל הגוף שלך..." אמר החתיך והימם אותי שוב נוכח הלהיטות שלו כלפי.
"תודה נשמה, על ההבנה ועל הכל" עניתי.
"אז אתה לא מוותר עלי?" הוא התעקש לדעת.
"ניקח פסק זמן ונראה מה ארגיש בפרספקטיבה של זמן" השבתי.
"כמה זמן?" שאל החתיך.
"חודש ככה" עניתי.
"מה קרה? אבל אתה חייב לספר לי אם קיבלתי את ההחלטה הזאת עלי, או שזה בכלל עם הגברים שאתה ניפגש איתם." תהה החתיך.
"גם לי קשה להתנתק." עניתי.
"לא תפגש בכלל עם אף בחור?" הוא שאל ופה אני נפלתי בפח כשעניתי לו בכנות: "לא אמרתי. אבל חתכתי עוד כמה קשרים.|
"אז כמה נשארו לך? זה מעליב קצת שאני אפילו לא ב- 3 הכי הכי שלך..." הוא שאל.
אחד, שניים. משתדל להיות הכי כנה איתך". עניתי
"ואני חשבתי להיות האחד... זה שתהיה איתו... טוב, נו... בהצלחה חבר...אחלה חיים" ענה החתיך, מאוכזב וכועס.
"אל תכעס, אני מרגיש צורך לפתוח דף חדש" אמרתי.
"אבל אני לא בדף הזה. לא כועס. לא כל כך מבין וקצת נעלב, אבל זה שלך. אני חשבתי באמת שיש בינינו משהו מאוד מיוחד, משהו שאני לפחות חיפשתי הרבה זמן. בהצלחה חבר בדך החדש" הוא אמר.
"אולי עוד חודש אדע יותר טוב. אתה לא דף. אתה ספר שלם" עניתי, מנסה לדחוף קצת שנינות לתוך הבאסה הזאת.
"חודש פחות, חודש יותר, לא חשוב. לקחת פסק זמן ונשארו גברים בחיים שלך, אך אני לא. זה אומר הכל, חבר. זה בסדר. עובדה שיש דברים מאוד ברורים לך שאתה לא יכול לוותר, ואני לא אחד מהם, וזה בסדר. רק לא חושב שחודש זה העניין. מבין. הרבה בהצלחה. וכמו שתמיד אמרתי, אני תמיד פה, בלי קשר לכלום, אם אתה צריך משהו..." הוא סיכם את מה שחושב ומבין מכל השיחה.
"תודה נשמה", אמרתי בקצרה כשאני באמת מתכוון לזה בלי שמץ ציניות, אלא רק עסוק מכדי לענות באריכות, אבל הוא הבין אחרת.
"אתה ממש חותך אותי. וואוו.."
"לא מותק, אני פשוט באמצע בלאגן בעבודה ולכן קצר" עניתי אבל הוא המשיך לדהור קדימה ואמר: "אוקיי ... אני מוחק את המספר שלך. אם עוד חודש תתגעגע, תסמס אתה ונראה".
"מה שתרצה" עניתי כשאני מתכוון שאני באמת מכבד את רצונו, אבל שוב הוא הבין את זה אחרת והגיב: "חח...עכשיו אתה גם קר ומגעיל. אוקיי. אני באמת לא מבין את הקיצוניות, אבל כנראה שזה כבר לא חשוב..."
"חס ושלום. לא יודע למה אתה רוצה למחוק את המספר, אבל על כך אמרתי 'מה שתרצה', לא מתוך איזה משהו שלילי, אלא להיפך. שאני מקבל את זה בהבנה. שאולי נוח לך יותר ככה אם ממילא יהיה פסק זמן. יצא הפוך ממה שהתכוונתי. כנראה שלך קל יותר להבין דברים שלי הם עוד לא ברורים בכלל. אני מתנצל אם נשמעתי קר או מגעיל, זה לא מגיע לך ולא התכוונתי לכך." עניתי בתקווה שיבין.
כל זאת היה בבוקר ואילו בערב הוא כתב לי את התשובה הבאה:
"מודה שאני קצת בהלם. חשבתי הרבה היום ולא ציפיתי לזה. בפעם האחרונה שניפגשנו, קפצת במיוחד לקניון לבקר אותי, כי היית קרוב ואני התרגשתי. לא היה שום סימן, חוץ מנשי אנשים שנמשכים בטירוף. ועכשיו אתה רושם לי שאתה לא ממש נמשך וחבל למשוך את זה. ממש מוזר לי. אם עשיתי משהו בסופ"ש הזה שגרם לך לברוח, אז סליחה. אבל קצת מוזר לי. ממש הפתעה. אתה לא צריך לענות. הייתי צריך לשחרר בשבילי וגם בשבילך." אמר החתיך.
"לא עשית שום דבר, זה הכל אני ומחשבות שלי עם עצמי." כתבתי לו.
"ואתה חושב שניפגש...? כי גם אני כשחזרתי מחו"ל רציתי הפסקה, אבל היה לי ברור שניפגש..."
"אני מקווה שאחרי הפסק זמן הזה אבין מה אני רוצה" עניתי בכנות.
השיחה האחרונה הזאת היתה לפני עשרה ימים וחשבתי שתשקוט הארץ למשך החודש הקרוב, אבל אצל החתיך הענינים דינאמיים בהרבה, או שהתשוקה/רגש/צורך שלו היו גבוהים בהרבה ממה שחשבתי. שלושה ימים אחרי אותה שיחה הוא שלח לי הודעה: "חשבתי עליך הרבה היום...סתם כך" וההודעה הזו הביאה להתפתחויות נוספות, אבל הפוסט גם ככה יצא ארוך מדי, אז אמשיך בהזדמנות אחרת.
והפעם אני חוזר לשיר של דנה ברגר - דלתות נפתחות משנת 2011, שאני מאוד אוהב. איכשהו כל ההתנתקויות שלי בזמן האחרון שדווקא בהפוך על הפוך הביאו לאיזה שהם התחלות חדשות. ועוד השיר הזה מתחבר לכמה שקשה לי להתנתק באמת מאנשים. כמה קשה לי שלחרר באמת, שאני קופץ על כל הזדמנות בשביל לבטל את הביטול... אם מישהו פה מצליח להבין למה אני מתכוון בכלל. המילים של צרויה להב. קסם של מילים. קסם של שיר:
"דלתות נפתחות בשבילך והקושי נקוב בשמחה
אין דבר שיוכל לעצור את הזמן
את מה שנלקח ואת מה שניתן
ענן שט בתכלת שקטה כל מטוס מתרחק הוא
אתה הסוודר החום שנשאר בארון
כמה רך ומוותר הוא חיבוק אחרון
לאחד מיזיזי, בן 25 שאני מכיר כבר 5 שנים, יש ישבן בהיר עגול וזקור מהיפים שאני מכיר. באותו בוקר ראיתי בצ'אט שהוא מחפש מישהו שיבוא לזיין אותו. הבנתי שסוף סוף אחרי הרבה זמן הוא שוב ממוקם וקפצתי על ההזדמנות. כשהגעתי אמר שלא ישן כל הלילה. אחר כך הוסיף כי לא ישן כי הזדיין עם מישהו כל הלילה. כששאלתי אותו כמה פעמים הוא גמר, אמר לי הבחור שלא גמר ושהוא חרמן אש. חמש דקות אחרי שהרגיש את הזין שלי בתוכו הוא כבר גמר בלי בעיות בעוצמה רבה. "היית צריך את הזין שלי, אה?" שאלתי אותו, והוא חייך והתנצל שלא הצליח להחזיק את עצמו יותר.
מאז שפגשתי אותך לא פגשתי אחרים
על הירושלמי החדש והמדליק שלי, בן 25, חמוד נערי ובהיר, כבר כתבתי בעבר. אנחנו מכירים כבר חודש ונפגשנו כמה פעמים, אבל לאחרונה הפתיע אותי כשכתב לי: "מאז שפגשתי אותך לא פגשתי אחרים". אחר כך סיפר שדמיין אותי כבר על המיטה שלו ושהוא מחכה לנשיקה טובה ממני. הוא יקבל אותה והרבה יותר ממנה, אחרי שיבריא מהתקררות חורפית שתפסה אותו פתאום.
מפנטז על הבולבול שלך נכנס בי חזק
הוא חמוד, רזה, גברי כבן שלושים והוא פנה אלי בשבוע האחרון פעמיים אבל בטיימינג לא טוב ולא יכולתי להפגש איתו. בפעם הראשונה כשהוא התפנה שעתיים אחרי שכבר לא הייתי באיוזר, הוא כתב לי: "באסה. דווקא יש לי חומר טוב וראש טוב לבולבול שלך." ובפעם השניה הוא כתב לי "אני מפנטז על הבולבול שלך נכנס בי חזק", אבל שוב נאלצתי לאכזב אותו. כשביקשתי "rain check" כמו שאומרים, הוא אמר לי שכבר יש לי הרבה "חובות" לפדות ונראה לו שהוא צריך למצוא לו "פודה" אחר. אחר כך הוא סיפר שלמחרת הוא טס לחו"ל וחלון ההזדמנויות יסגר לאיזה שלושה שבועות. אולי האכזבות האלה יגרמו לו למצוא "פודה" אחר, ואולי הוא יקח ממני מרחק כמה חודשים או יותר, אבל בסוף הוא יחזור. אני יודע. זה קרה בעבר וזה יקרה. לא רק איתו, גם עם אחרים זה קרה לי שעברו חודשים או שנים אחרי שדרכינו נפרדו ואז יום אחד הם חזרו לעוד זיון או לעוד סיבו של זיונים, אולי כשנזכרו בזין הטוב שלי או בזיון הטוב שהיה להם איתי, זיון של כייף בלבד, ללא מחוייבויות.
איפה תמצא מישהו כמוני?
החייל החמוד והשעיר בן ה- 20 ממשיך במאמציו הבלתי נלאים לשכנע אותי להפסיק להפגש עם אחרים וההסתפק רק בו. הוא מבטיח לי הרים וגבעות ופינוקים אין קץ. הדמיון הפרוע שלו כשלעצמו מחרמן מאוד כל פעם שהוא מספר לי על משהו שהוא רוצה לעשות בפגישתנו הקרובה, בה הוא רוצה לעשות הכל מכל בכל. "איפה תמצא מישהו כמוני?" הוא שאל וחזר ואמר שרוצה להיות רק איתי ושאני אהיה רק איתו ושכל שבוע נזדיין לפחות פעמים, כשהוא חוזר מהצבא לסופ"ש ולפני שהוא חוזר לצבא ביום ראשון.
אחרי שפירט באריכות מה הוא מתכנן לפגישתנו הקרובה הוא הוסיף וכתב: "ואחרי הפגישה הזאת, אני כלב אם לא תרצה רק אותי..." והוסיף שכבר יש הרבה בחורים שמחכים להפגש איתו כשהוא יצא בסופ"ש הקרוב אבל בא לו רק אותי, כייף לו איתי והוא אוהב אצלי הכל. הוא חושב שבאמצעות התמסרות מוחלטת והגשמת פנטזיות, אני אבין שאני לא צריך אף אחד חוץ ממנו, אבל אמרתי לו שהמצב הרבה יותר מורכב, ושנדבר על זה כשנפגש. "כן, נדבר על זה כשאני יושב לך על הזין, מתנועע ומתנשק איתך, ונראה מה תגיד אז..." צחקתי למראה התיאור, אבל בהחלט יש למה לצפות.
מה שבטוח זה, שמזמן לא היו לי שיחות כאלה מחרמנות עם מישהו שמצליח להעמיד לי את הזין רק במילים, כל שיחה כמעט. למרות כל מה שהוא חושב, חרמנות בלבד וסקס טוב ככל שיהיה בלבד, אינם מספיקים לי כדי להסתפק בבחור אחד בלבד ולוותר על כל האחרים. האם בגלל זה, הזיון הקרוב הזה יהיה הזיון האחרון שלנו? האם הוא יוותר על כך זה רק בגלל שאני לא אהיה מוכן להסתפק רק בו? מעניין...
אתה לא מסוגל לא לזיין
מהחייל שלא מבין למה אני לא יכול להסתפק רק בו אעבור לספר על המאוהב בן השלושים ומשהו, שמבין את זה טוב מאוד לצערו הרב. בימים האחרונים הוא מרגיש שאני שוב מתרחק ממנו והוא כתב: "אני יודע שאתה לא מסוגל לא לזיין, ובחרת לא בי. בסדר. תיהנה, תזיין, תסגור שנה ותתחיל שנה לא איתי. אולי אקנא, אבל מה לעשות שאתה שרלילן קר כלפי. אני צריך להבין את זה. טוב, אהובי, יקירי, מתוק שלי, גבר מיוחד שלי, תיהנה ותבלה. אני כל כך מת עליך... אתמול במקלחת פינטזתי עליך וכבר עומד לי. חושב עליך ומתגעגע שהלב שלי צועק. קשה לי להפסיק לאהוב אותך, וקשה שלא לחשוב עליך. קשה לא להתגעגע וקשה לא להרגיש תשוקה, אבל אל תחשוב עלי. אתה רוצה דרך חדשה, ואני מאחל לך בה הצלחה."
ומה אני כבר יכול לעשות עם כל הרצונות של כולם והרצונות שלי? כדברי שירה של יונה וואלך: "לא יכולתי לעשות עם זה כלום". האם באמת לא יכולתי לעשות עם זה כלום, או שבעצם לא רציני לעשות עם זה כלום? לא להחליט. לא לחתוך. לא לאחוז ולא להרפות. החלטתי שלא להחליט. רק לזרום עם מה שעושה לי טוב באותו רגע. האם אוכל? האם אשתנה? האם אני מוכן להשתנות?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
