נכון שלפני כחודש וחצי אמרתי שאני אפסיק לכתוב על החיים האישיים שלי ועל החוויות האישיות שלי ואתרכז רק בכתיבת סיפורים, אבל הסיפורים מתקדמים להם בעצלתיים ולכן לא כתבתי עד כה. פעמים אחדות חשבתי שהיה יכול להיות נחמד/מעניין/סקסי/מחרמן או משהו לכתוב על חוויה כזו או פגישה כזו. פעמים אחדות חשבתי לכתוב על משהו מוסיקלי או קולנועי שהדליק אותי, אבל כל פעם שזה קרה, עד שהגעתי למחשב, כבר איבדתי את החשק, ועוד רעיון צלל לו לתהומות הנשיה.
אבל יש דבר אחד שקרה ממש עכשיו שאני לא יכול שלא לכתוב עליו. ותיקי הקוראים אולי זוכרים משהו על מערכת היחסים המלהיבה, אוהבת, אך גם מיוסרת שעברתי עם דותן השחרחר. שנתיים של רכבת הרים מטורפת שהסתיימו לפני קרוב לשנה וחצי, כשדותן נעלם ללא מילה, מותיר אותי עם הרבה סימני שאלה, כעס, מרירות, אכזבה ולב שבור. למרות הכל, לא נטרתי טינה. אמנם שלחתי לו איזו הודעת תוכחה אחת או שתיים, אבל מאוחר יותר גם שלחתי הודעה מפויסת ואיזו ברכה לחג או ליום הולדת שלו. למותר לציין שאף הודעה לא נענתה. הכאב לא פג אבל הוא הלך והתעמעם ואיתו גם הזכרון על מישהו שהסעיר אצלי פעם לא רק את מחוזות הזין, אלא גם את מחוזות הלב, הנדירים הרבה יותר.
והנה, לפתע, סופת החורף ההולכת ומסתערת עלינו בשצף קצת בימים האחרונים, הביאה איתה עוד משהו לא צפוי. הודעה מפתיעה מדותן אחרי זמן רב מאוד של שתיקה מוחלטת, ואת ההודעה הזו רציתי לחלוק איתכם:
ואחרי כל הדברים האלה נזכרתי באחד השירים היפים ששמעתי בסדנת מהות, שיר ששמעתי גם בסדנה האחרונה שקפצתי לסייע בה קצת כמה שעות פה וכמה שעות שם ונהניתי מאוד. השיר הוא משנת 1997, יגאל בשן - לדבר אהבה:
"ידענו כבר ימים קשים מאלה ראינו כבר לילות בלי צל של ענן ורק כוכב קטן יאיר לאלה שיש להם מקום בלב מספיק לכולם
אם רק נדע לדבר אהבה הכל יסתדר אם רק נדע לדבר אהבה
כשאני נפגע כמעט שוכח כשאני אוהב כל כך מתרגש ואם לכל אני כמעט סולח משם בא הכח לתת את כל מה שיש
אם רק נדע לדבר אהבה...
אם נסתכל ישר בגובה העיניים נוכל לומר הרבה מילים מילים של אהבה אם יש מקום בלי דאגה צריך לומר כפליים לומר הרבה מילים יפות מילים של אהבה
ארז, 27, שביקש סליחה על ביטול מהעבר, התגלה כבחור אמין. זה כבר הפך להיות מוצר נדיר באטרף שעד כמה שזה ישמע מוזר, הוא קבע איתי כמה ימים מראש ועמד במילה שלו. הוא אפילו התנצל שהתעורר מאוחר והודה לי על הסבלנות שחיכיתי לו בזמן שהוא מתנקה ומתארגן, כשהוא מציף אותי בהודעות ובמחמאות תוך כדי.
זו היתה הפגישה הראשונה שלנו והתכוונו לנסוע יחד לגעש. רגע ההיכרות פנים אל פנים עבר בסדר, ארז נכנס בחיוך לרכב שלי ויצאנו לדרך. בשיחות המקדימות קצת דאגתי עד כמה הוא מוכן לזרום שם על החוף כי הוא כבר הבהיר לי שהוא לא מסתובב ערום בגעש ואפילו לא יושב ערום בגעש. תחתון לבן זה קו הגבול שלו והתלבטתי איך נזדיין עם התחתון יהיה עליו או אם בכלל נזדיין על החוף כמו שאני אוהב. חששתי שמא הוא מהביישנים האלה שלא עושים את זה, אלא מחפשים פינה נסתרת למעלה באיזה נקיק או מאחורי שיחים על הצוק. למוד נסיון לא חפרתי לו ולא שאלתי שאלות מיותרות. החלטתי להשאיר לחרמנות, לים, לשמש, לידיים ולזין שלי לעשות את שלהם.
הגענו בבוקר שהים היה ריק כמעט לגמרי, וזה היה סבבה מבחינתי. ארז עוד הספיק לספר לי שמעולם הוא לא הזדיין על החוף, אלא מקסימום רק התמזמז, אבל כשהידיים שלי התחילו לעבוד, שרידי ביישנותו נשרו ממנו אט אט. הרגשנו שם כמו שני פרפרים חופשיים שיכולים לעשות מה שבא להם. אפילו שבאמצע המזמוזים התיישב מישהו איזה 30 מ' מאיתנו, לא נתנו לזה להפריע לכייף שלנו. אהבתי את גופו השחום והרזה, אך לא רזה מדי, של ארז ולא הפריע לי בכלל שהוא לא בחור חלק, אם כי הישבן שלו היה די חלק וכמובן קטן יחסית, עגלגל וסקסי בטירוף.
התמזמנו על החוף ואחרי פרק הליטופים, המציצות ואפילו הנשיקות, שאצל ארז הן במינון נמוך, הגיע הזמן לטחון את הישבן הקטן שלו. אמרתי לו שבא לי שהוא ירכב לי על הזין, נשכבתי על הגב כשהזין הזקור מונף מעלה ומחכה לישבן המטריף של ארז שהחל להתיישב עליו בציתנות. לא היה לו קל עם הגודל והעומק אבל כשכל הזין היה בפנים, התיישבתי גם אני, נצמדתי אליו וחיבקתי אותו, נישקתי אותו קלות והתחלתי להדהיר אותו על הזין שלי. אחרי זמן מה, ארז הדף אותי קלות לתנוחת שכיבה והמשיך בדהירות על הזין הלוהט שלי כשהוא משחיל עצמו למעלה ולמטה עד שהתחיל להשפריץ עלי בעוצמה. שמחתי שהוא גמר וידעתי שעכשיו יהיה לי אותו יותר רגוע לסקס בלי לחץ.
רצנו לים להתרחץ והמשכנו לשחק ולהשתובב בין הגלים. אחר כך רבצנו בלגונה קטנה והתמזמזנו ואז חזרנו לחוף לזיון נוסף. הפעם אני גמרתי בכייף גדול. השעות עברו בכייף. אוכל, שתיה, ים, סקס, מזמוזים וכירבולים. ארז הדליק ג'וינט ולקחתי ממנו כמה שאכטות, בזמן שידו העונוגה מזקיפה לי את הזין. כשהייתי ממש חם, ארז נשכב על הבטן והזמין אותי לדפוק אותו. עליתי עליו והשחלתי עד הסוף. הפעם זה היה זיון רק בשבילו. אני גמרתי רבע שעה קודם ולא הייתי בשל לגמירה נוספת, אבל ארז כבר היה בשל בהחלט. זיינתי אותו על הבטן וזיינתי אותו על הצד בכפיות עד שהוא השפריץ שוב.
ארז מאוד נהנה מהזין שלי ואמר שהוא ממש מתאים לישבן שלו, וגם אני הרגשתי כך. אחר כך כבר היינו קצת עייפים. שכבנו על הצד זה מול זה כשאני מקופלים קלות ומחובקים. ליטפתי את ארז שנמנם קצת וכבר הרים את תחתוניו המופשלים ואילו אני כהרגלי נותרתי ערום. לפתע שמעתי טרטור של טרקטורון הולך ומתקרב. כשהוא עבר לידינו ראיתי שזה טרקטורון משטרתי. אין לי מושג מה המשטרה חיפשה שם על החוף, אבל נלחצתי קצת שאני ערום שם ומיד לבשתי בגד ים, אבל לא נראה לי שהזיז להם במיוחד. הערתי את ארז שנלחץ מהג'וינט החצי לא מעושן שלו והצעתי שישים אותו בצד ליד שקיות הזבל של החוף, יעני זה לא שלנו, וכך הוא עשה. אחרי זמן מה הטרקטורון המשטרתי חזר ועבר לידינו, אך שוב לא אמרו כלום. אני תוהה מה היה קורה אם הם היו מגיעים כשאני וארז באמצע זיון לוהט...
זה היה כבר אחרי ארבע שעות בגעש, אחרי שהתמזמזנו והזדיינו כמה פעמים. אכלנו, שתינו ועישנו. יום של כייף, אבל הטרקטורון היה הסימן שהגיע הזמן להתקפל חזרה ועזבנו את החוף בצער רב.
זו היתה הפעם השלישית שלי בגעש בשבוע הזה כשכל פעם היתה יותר כייפית מהקודמת. כמה שעות אחרי שחזרתי מגעש קיבלתי הודעה ממישהו באטרף ששאל אם הייתי בגעש ואם הבחור שהייתי איתו היה עם בוקסר לבן צמוד. השבתי בחיוב והוא אמר שעבר שם וראה אותנו על החוף וממש קינא בנו. הוא גם ציין שהיה מת להצטרף אלינו אך לא העיז לשאול. אמרתי לו שתמיד אפשר לשאול, מינימום יקבל תשובה שלילית, אבל מקסימום יצליח.
כמו שארז ביקש ממני בשבוע שעבר, אכן סלחתי לו ואכן זיינתי אותו. אמנם לא היה לו קשה לומר סליחה, אבל הסליחה שלו גרמה למשהו קשה במכנסיים שלי, ואת הקשה הזה ארז קיבל עמוק חזק ארוך וטוב. אז לכבוד ארז, הסליחה שלו והקשה שלי, השיר של להקת שיקגו Hard to say I'm sorry, משנת 1982:
בימים הסמוכים ליום כיפור ניסיתי לשדל את דני, 25, לבוא לים לקיום מצוות תשליך של בגדינו לכל הרוחות או להפגש לסקס ולגמור בחתימה טובה, אחרי הים או בלי הים.
דני דווקא נדלק מאוד על הרעיון הזה שנלך לים ולא רק נזדיין, אבל לא הסתדר לנו השבוע לעשות את זה.
הוא אפילו הבטיח לקום בשעות הבוקר ממש שלא כהרגלו בחופשת הקיץ, רק כדי שנמצא איזה חוף שומם וריק מאדם ונוכל להרגיש בו חופשיים כי דני עמוק בארון ונחרד מהמחשבה שמישהו יראה אותו בפומבי.
דני אפילו נשבע בנקיטת חפץ [הלולב שהוא נאלץ לנענע בו פעם - פעמיים ביום מרוב חרמנות] שאחרי יום כיפור נמצא זמן לעשות את זה.
הקיץ עומד להסתיים, גם חופשתו של דני תסתיים בקרוב עם תחילת שנת הלימודים באוניברסיטה. נקווה שהמפגש הימי שלנו יקרה לפני שאחד מהם יקרה. מעבר לסקס הנפלא איתו, חוויה כזו עוד לא היתה לנו יחד.
אחרי שנסיונותי לשכנע אותו לקיים כמה מהמצוות החביבות עלי לא צלחו, החליט דני לקיים לפחות את מצוות הסליחות.
כראוי לבחור שלא ממש התנתק מהדת, שלח לי את ההודעה הבאה:
סליחה אם פגעתי, הכאבתי, שיקרתי, פיתיתי, הדחתי אותך לדבר עבירה וגרמתי לך להוציא זרע לבטלה...אפילו שאהבת את זה. ;-)
אני אוהב את חוש הומור של הבחור הזה, לא רק את הסקס איתו. השבוע הוא נענע הרבה בלולב כי לא יצא לו להפגש איתי. אולי בשבוע הבא נפגש ואולי הפעם נעשה עוד משהו קטן יחד חוץ מלהזדיין עד שיצא עשן [או בעצם משהו אחר] לבן...
ולסיום גם אני מבקש סליחה מכל מי שאיכזבתי, פגעתי, שיקרתי, חירמנתי, תיחמנתי, הכאבתי, הדחתי, פיתיתי, הבטחתי ולא קיימתי או כל עבירה שעברתי ולא ביקשתי סליחה באופן אישי. לכל אלה אני מקדיש שיר משנת 2007 Duffy – Mercy:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
