פילבוקס

הטריגר לפוסט הזה היה משימה שקיבלתי מאחראי הסדנה שאני עומד להשתתף בה בקרוב. הוא ביקש שכל אחד מחברי הצוות ישלח לו שיר שהוא הכי מתחבר אליו. שיר שמעורר בו רגש של אושר, אהבה או כל דבר אחר. הכונה היתה לשירים שקטים והאינטרפרטציה שלי היתה שהרעיון הוא להתחבר לאהבה, לרגעים בו היא היתה בסביבה, אף אם לא היתה שלי. התחלתי לחשוב על שירים ואחרי שהקדשתי לזה קצת מחשבה עלה לי רעיון לחשוב רחוק ככל הניתן. לימי ילדותי ונעורי, לרגעי הרגש, ההתאהבות וההתרגשות של פעם. 

השירים הם ישנים מאוד עד עתיקים, לא רק בגלל שהימים ההם היו מזמן, אלא גם בגלל שכבר אז, בשנים ההם, אהבתי שירים שהיו ישנים. אז זו רשימה של נוסטלגיה לנוסטלגיה. שירים שמתקשרים אצלי למסיבות כיתה של פעם, לריקודי הסלואו [יש דברים כאלה היום?] לאהבות ראשונות והתאהבויות חולפות. אז הנה הרשימה הקצרה, וההקשר שלי לכל אחד מהשירים, שיתן לך הצצה קטנה על חיי מאז. מקווה שתתחברו לרגש ותיהנו מהצלילים.

1.         - The Moody Blues - Nights In White Satin [1967

פלאשבק למסיבת כיתה גיל 13. אני רוקד את הסלואו הצמוד של השיר הזה עם בת אחת ומסתכל בעיניים כלות על בת אחרת שאותה אני באמת רוצה, שרקדה עם החבר הטוב שלי. ריטואל כזה שחזר אחר כך שוב בחיי. בעיני זה אחד הסלואים הגדולים של כל הזמנים, אם לא הגדול מכולם. בעיני זה לא רק שיר אהבה, זה שיר שיר כמיהה לאהבה.

2.         The Pooh - Tanta voglia di lei [1971

עוד שיר אהבה, הפעם באיטלקית. משמעות שם השיר זה "כל כך רוצה אותה". הייתי בן 14 והיא היתה שכנה שלי בת 12 - 13 מפותחת מגילה שקיבלה אצלי שיעורים במתמטיקה ואילו אני קיבלתי אצלה שיעורים בחרמנות. כן, כן, זו לא טעות, את שיעורי החרמנות הילדותית הזו אני הוא זה שקיבל ממנה. חחח. היא גם הביאה לי את השיר הזה על תקליטון שניגנתי אותו המון ונדלקתי עליו כמו שנדלקתי עליה. אחר כך התנתקנו והיא כמובן מיד לקחה את התקליטון חזרה.

שנים רבות אחר כך ניסיתי לאתר את השיר הזה. כל מה שזכרתי זה ששם הלהקה הוא poo או משהו דומה, אבל לא ידעתי את האיות ולא מה שם השיר.  שנים לקח לי למצוא אותו, אבל בסוף הגעתי לאיזה אתר של מוזיקה איטלקית ושם מצאתי את הלהקה. הורדתי את כל השירים שלה עד שמצאתי את השיר.

ובמעבר חד לשנת 2013. אני בטיול קטן באיזור אמלפי באיטליה. עוצר בדרך באיזו עיירה חסרת שם ומחפש מסעדה של מקומיים לארוחת צהריים. נכנס למסעדה ומחכה שהארוחה תגיע, ופתאום שומע את השיר הזה ברקע. וכמו שניתן לראות גם בקליפ שצולם בהופעה שנים רבות אחרי שהשיר יצא, גם עשרות שנים אחרי, השיר עדיין פופולרי מאוד באיטליה, כולל בקרב צעירים שלא נולדו בכלל כשהוא הושמע לראשונה.

3.         Aphrodite's Child - It's 5 O'Clock [1969

יום הולדת 14 או 15 שלי. אני מארגן מסיבה ומזמין חברים וחברים של חברים. מגיעה קבוצת צעירים שעלו לא מזמן מרומניה. רואים את המוסיקה שלי ומחליטים לשדרג. מביאים איתם טייפ סלילים ענקי שהביאו מרומניה עם שירים מלפני אי אילו שנים, מפעילים את הטייפ ואני מגלה משהו מדהים שלא ידעתי על קיומו קודם. להקת רוק מתקדם בת ארבעה חברים יוונים ששרה באנגלית. הדמויות העיקריות בלהקה הינן הסולן דמיס רוסוס והיוצר העיקרי והמלחין Vangelis. השירים הלהיטו את המסיבה בסלואים צמודים וחושניים שאהבתי מאוד. היפה מכולם בעיני הוא השיר הזה שבחרתי.

פה בקליפ דמיס רוסוס הסולן עדיין רזה צעיר ונחמד. 5 שנים אחר כך הוא כבר היה איזה 150 קילו ועד היום כך...

היום במקרה אני פותח עיתון ורואה שדמיס רוסוס עצמו, שהמשיך אחרי הלהקה בקריירת סולו מצליחה באירופה וחביב עלי כשלעצמו, מגיע להופעה בארץ בחודש יוני.  אולי אהיה שם...

4.         Jane Birkin/Serge Gainsbourg - Je t'aime... moi non plus  [1969

גיל 15, חבר טוב שלי קונה בכסף קטן ערימת תקליטים ותקליטונים ישנים משכן שלו. אנחנו חורשים את השירים ומוצאים שם שני שירים צרפתיים ישנים שהפכו מיד ללהיטים במסיבות שלנו. סלואים גדולים בהתגלמותם. אני גם זוכר איך כל פעם שהשיר היה מגיע לסוף, מישהו היה מזיז את המחט של הפטיפון [היו דברים כאלה פעם] חזרה להתחלה והריקוד הצמוד היה ממשיך ביתר שאת, אבל בתמימות של פעם. השיר הנ"ל הוא האחד והשיר הבא הוא השני.

5.         Christophe - Aline [1965

6.         1969] Deep Purple - Lalena

גיל 16. חברים חדשים, אוהבי רוק שמכירים לי את להקת הרוק הכבד Deep Purple וחוגגים על כל תקליט שלהם, אבל אני משום מה מתחבר דווקא לשיר הישן יותר של הלהקה. בלדה שהיא למעשה גרסת כיסוי לשיר של דונובן משנת 1968. עוד סלואו מסיבות צמוד וחם.

7.         The Platters - Smoke gets in your eyes [1958

למרות אהבתם הרבה של חברי ללהקות רוק כבד, מישהו מהם מצא אצל הוריו תקליט ישן משנות החמישים של להקת The Platters. נוסטלגיה אמיתית, שהיתה נוסטלגיה כבר אז מזמן כשהייתי בן 16. אבל אז היה לנו כבוד גם למה שהיה פעם. מישהו שם את התקליט באחת המסיבות וכך יצא שרקדנו גם לצלילי השירים הישנים האלה שההורים שלנו אולי רקדו פעם את הסלואו שלהם. טעם של פעם.

8.         Barry Manilow - Mandy [1974

פשוט שיר יפה של פעם שאני אוהב. שיר געגועים.           

9.         Rolling Stones - Angie [1973

הסטונס עם הבלדה הכי יפה שלהם.

10.       Queen - Somebody to Love [1976

את קווין האגדית והסולן שלא קם כדוגמתו, פרדי מרקורי, גיליתי רק מהאלבום החמישי שלהם. אחר כך גם טרחתי ובדקתי מה הם עשו קודם. מהאלבום הזה השיר האהוב עלי ביותר, הינו השאיפה האנושית הבסיסית למעשה, למצוא מישהו לאהוב.

11.       Paul Simon & Garfunkel - Bridge Over Troubled Water [1970

לטעמי זה השיר הגדול מכולם והמרגש ביותר. שיר על חברות אמיתית, על תמיכה ועל עזרה בעת צרה,  שהקטע האהוב עלי ביותר מתוכו הוא:

When times get rough
And friends just can't be found
Like a bridge over troubled water
I will lay me down
Like a bridge over troubled water
I will lay me down

When you're down and out
When you're on the street
When evening falls so hard
I will comfort you

I'll take your part
When darkness comes
And pain is all around
Like a bridge over troubled water
I will lay me down

12.       The Carpenters - Yesterday Once More [1973

ואסיים בשיר אהוב של הקרפנטרס, שבעצם מסכם את כל הרשימה הנוסטלגית הזו של שירים שאהבתי פעם.

When I was young
I'd listen to the radio
Waitin' for my favorite songs
When they played I'd sing along
It made me smile

Those were such happy times
And not so long ago
How I wondered where they'd gone
But they're back again
Just like a long lost friend
All the songs I loved so well

אף שאינני דתי, התקופה הזו שבין ראש השנה ליום כיפור, מביאה גם אותי להרהורים. לעיתים אני תוהה לגבי אהבה. האם כשאני אוהב, אני באמת אוהב, או שרק אוהב לאהוב או אוהב להתאהב?  ע"ע דותן...

השבוע גם שלחתי לדותן מייל קצר. זה התחיל במחשבה לשלוח לו משהו עוקצני. משהו שיגרום לו לחשבון נפש על התנהגותו המחפירה כלפי, אבל אחרי שדיברתי על כך עם קלי שזרקה לי רעיון אחר, החלטתי לשנות כיוון ולכתוב לו משהו ללא טרוניה וללא משחקים על המצפון שכנראה אין לו. החלטתי לכתוב משהו שהוא מעין חשבון נפש מסכם עבורי, יותר מאשר עבורו. אני לא מאמין שהוא יגיב בכלל ואפילו אין לי מושג מתי יפתח את תיבת המייל הנשכחת ההיא שלו, אבל זה לא משנה. תמצתי את הכל לכמה משפטים קצרים ופשוטים ברוח עשרת ימי תשובה, כמו שאני מבין אותם:

"מצטער אם רציתי יותר ממה שיכולת לתת.

מצטער אם נתתי פחות ממה שהיית צריך.

לא מצטער על ההיכרות איתך, על הסקס הנפלא, על הרגש, על האהבה,

על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק, כי המתוק היה שווה את הכל.

מאחל לך את כל הטוב שבעולם.

שנה טובה וגמר חתימה טובה."

בעשרת ימי תשובה האלה אין לי שום תשובות, רק הרבה סימני שאלה, וגם שיר. הפעם בחרתי שיר פשוט וקליל משנת 1976, שיא ימי הדיסקו. האזנה נעימה.

Tina Charles - I love to love

מי שקרא כמה דברים שכתבתי ולא עוסקים בסקס יודע שיש לי חיבה מיוחדת לשנות השבעים ובכלל שאני טיפוס מאוד נוסטלגי לעבר ולהסטוריה. בניגוד לרבים שנוטים לשכוח את העבר ולהפוך דף, אני לא כזה. אני אדם של געגועים גדולים וכבר כתבתי על כך כמה פוסטים, אז הפעם לא אאריך בדברים על כך.

הסיבה לפרץ הנוסטלגיה הזה הפעם היה שיר משנת 1993 שבזמן האחרון התאהבו בו עורכי תוכניות בגלגל"צ והשמיעו אותו לא מעט. אהבתי מאוד את הצליל הרוגע והמלודי שלו, אף אם לא היה לו קשר לעניני נוסטלגיה לבוגרי איזה תיכון בארה"ב מחזור 74' - 75'.