לא כל כך נדיר בעצם אבל זה מצב רוח טוב שיש לו תוכן שאפשר להכניס לבלוג בקלות - היינו, קל לניסוח.
כמה מהאלמנטים בחיי, באופי שלי, או הבחירות שלי מטעות אנשים לגביי. לפעמים זה ממש מצחיק.
1) (ההשראה הראשונית לפוסט הזה) - לפעמים חושבים שאני רוסי. לכו תבינו. הייתי עושה מזה פוסט שלם אבל אין לי חומר מגובש בראש. כיוון שלאנשים עם מראה והתנהגות מסויימת יש סט קבוע של שמות (לכן כשטועים בשמי, אומרים "עמית"'/"עידו"/"גלעד"...), מתברר שיש לי שם רוסי: מקסים. אני לא צוחק: המאמנת מהמכון שמכירה אותי (אבל לא בשמי), קיבלה תחושה עמומה שהיא יודעת, אז היא קראה לי "מקסים".
2) אני אוהב וסטים. אין לי הרבה כאלה, כי הטעם שלי מתנגש (בינתיים) עם מצבי הכספי, אבל אתמול קניתי אחד. למוכרת היה ברור (היא לא שאלה!) שאני מתחתן (זה שדרוג, לעומת "מה, אתה ילד בר-מצווה?"). אחרי שאמרתי שאני לא, ושאני סתם אוהב, היא השתכנעה לכמה דקות שאני סתם טיפוס אלגנטי, ואז אמרתי משהו על "ז'רגון מקצועי", והיא החליטה שאני קוסם.
3) בשיחה עם מורטישיה אמרתי "לא ראית אף אחת מהדירות האחרות שלי, נכון?"
אחרי מחשבה של שניה היא נזכרה שאני מתכוון לדירות קודמות, ולא שאני בעל נכסים מרובים, אבל הניסוח המטעה שלא-במכוון, בצירוף העייפות (מורטישיה חיה יממות של 48 שעות, ניסוי מעניין בביולוגיה), האטו את תהליך החשיבה שלה מספיק כדי לתת לה השראה לעצה פרו-חיתונית לחוטבי עצים. "את המשפט הזה אתה צריך להגיד לבחורות, ולא________" (זה משהו ששווה פוסט, חבל על הספויילר), פסקה בנחישות.
אם חושבים על זה, באמת אני זוכר שלפני הרבה שנים ניסיתי להגיד למישהי שאני פרינלאנסר בתרגומים ושמשלמים לי פר-פרוייקט, וחשבתי ש"אני עצמאי" זה תקציר מוצלח. בת-השיח (אייסיקיו... ימים אחרים) פירשה את זה כ"אני בעל עסק משלי" ומאוד התרשמה מזה. פירוט המצב האמיתי שלי לא הזיז אותה משם.
4) אם אני לא עייף/שיכור/מבולבל (מיוחם?), אין לי מבטא ישראלי, לא באנגלית וגם לא בצרפתית (חרף אוצר המלים המוגבל והידע החלקי בדקדוק). לא ממש משהו להשוויץ בו. אבל בחופשה הקצרה שלי בארצם של אסטריקס ואובליסק, מצאתי את עצמי מתרגם עבור נציגת שיווק אירית שניסתה לדבר עם עובר אורח צרפתי. הראשונה השתכנעה שאני אנגלי, האחרון חשב שאני מקומי.
אחרי שאמרתי שאני לא, הם החליטו קולקטיבית שאני ספרדי (היו הרבה גאליסיאנים בפסטיבל ההוא, שהוקדש למוסיקה מגאליסיה). צחקתי ואמרתי להם שאני מתל אביב, ובלבלתי אותם לגמרי.
5) כבר שנתיים-שלוש שקשה לי להתגלח גילוח ממש טוב. נשאר לי צל כחלחל מעצבן על הפנים. הפיצוי הוא שכבר שנים לא חושבים שאני בחורה (טוב, עם הכתפיים האלה יכולתי להיות רק הודפת כדור ברזל ממזרח גרמניה). אבל לפני כמה שבועות הייתי במועדון/באר שהחליף את המינרווה. פניתי למישהי (או שמא הציגו אותי בפני מישהי?) והיא דיברה אליי בלשון נקבה. אחותי והאקסית שלה חשבו שזה מאוד מצחיק, ומחמיא בצורה כלשהי. לדעתן, היא חשבה שאני טראנס/ית, אבל לא ברור מאיזה כיוון ולאיזה כיוון.