דמיינו שיש פה כותרת קיטשית. כמו "החיים שלי ואני" או איזה ציטוט של גאנדי

אני לא יודע מה אני רוצה מעצמי - כשאני בבסיס אני מת לחזור הביתה וכשאני בבית ההורים שלי מטמטמים אותי ובא לי להיות בבסיס.

פתאום החור הזה שאני משרת בו נראה לי סביר.

קבלו כמה משפטים מהניינטיז :

"חבר'ה הצלחתי לסיים את האלבום השלם של הסופרגול! וניצחתי את דני ויוסי וזכיתי בקבוטה של פוגים. עכשיו רק נשאר לי לחכות להיום בערב להופעה של היי פייב, ללבוש את האוברול שלי, ולרקוד את ריקוד המקרנה."

אחח, אותם ימים שהיינו צועקים לאנשים מתחת לבתים שלהם כדי לקרוא להם. והשכנים היו שופכים עליינו דלי מים.