Let It Be

baby ill tell you.. everytime you leave im INCONOSOLABLE.

סתם משפט משיר ישן שעלה לי.. למה התכוון הציטוט לבטח מישהו שיקרא ישאל..

למה התכוון הציטוט...הלוואי ובאמת הייתי יכולה למצוא את המילים להגיד... לא יודעת אם הייתי אומרת

שבכל פעם שהוא איננו אני בלתי נראת.

אבל מילים,אם אפשר לדבר עליהן לרגע.

מילים יכולות לגרום לנו לתהות.. מרוב שהן כול כך דו משמעיות לפעמים.

לתהות,להתבלבל אפילו לשגות.. או סתם לבזבז את זמננו על מחשבה אחת יותר מידי.

אין ספק שכל אדם שמוציא מילים מהפה יודע "למה התכוון המשורר",משמע הוא יודע למה הוא מתכוון כשהוא אומר אותן.

או אני בטוחה שיש גם אנשים שבכוונה מוציאים מילים מפיהם בצורה מבלבלת על מנת להשאיר את הצד השני בבילבול או מתח מסויים

שיכול להביא איתו המון תהיות.. למה התכוון המשורר? מה הוא ניסה להגיד לי כשהוא אמר את זה? הוא התכוון לזה באמת או לא?

אז ככה אנחנו מתבלבלים ומבלבלים אחד את השני לרוב.. אולי רומזים..אולי רוצים בכוונה לדבר בצורה עקיפה כי אנחנו גורמים לצד

השני להתפתות להמשיך איתנו את השיחה.. או להיפך.

איך שאני מסתכלת על זה כרגע,הפסקתי לפענח. טוב לא לגמרי,זה תלוי מאד במקרה ובאדם.

לרוב אני נמנעת מלפענח מה אנשים אומרים כי נשבר לי המוח מלחשוב

ושאני חושבת על זה למעשה.. לא הייתה בכוונתי בכלל לכתוב על מילים ומשמעותן.

רציתי להרהר לגבי הרס עצמי.. מאיפה הוא נובע ומה ההשלכות שלו.

המונח הפשוט שאליו נייחס את ההרס העצמי אצל אדם הוא שהרס עצמי הוא למעשה סוג של להכאיב לעצמך

עד שאתה נהרס לחלוטין. זאת אומרת שנוצרה סיטואציה שבה יכולת להקדים תרופה למכה.. והתעלמת

ובמקום זה.. גרמת לעצמך להקלע למצב של הרס עצמי. אך זו סיטואציה אחת מיני רבות שאפשר לתת דוגמא 

לגבי משמעותו של ההרס העצמי.

ואם נרד לפרטים, הרס עצמי.. זה בעצם לפגוע בעצמך.. או בעקרונות שלך.. אולי לא מרצונך האמיתי. אולי לא באמת מהלב..

מאיפה הוא נובע ההרס העצמי הזה.. זה בעצם נובע מהרצון שלך לרצות משהו יתר על המידה.

לפעמים אתה כול כך רוצה לרדת במשקל,שתגזים.. ואפילו תאכל ותקיא כדי לרדת במשקל או תגזים עם הספורט

או תקצין מידי בכל מידה שהיא שבסופו של דבר תגרום לך ל.. הרס עצמי.

כשאתה לא מבצע דבר כהלכה.. זאת אומרת, במקום לרדת בצורה הדרגתית ולהגיע למטרה בדרך הנכונה

ולא להיות חדור מידי,קיצוני מידי,חושק מידי,חסר סבלנות.. אתה בעצם שוגה והורס את עצמך.

באותה המידה, כשבחורה מקיימת יחסים עם גבר.. ולא בכוונתה ליפול אליו.. ואם נרד לעומק העניין ונוכל להגיד

שהיא אכן נפלה.. הצפוי שתעשה מאחר שיציריה גוברים עליה ורגשותיה מתחילים להתעצב.. צפוי שלא תניח לו ללכת

שהיא בעצם לא תוכל להרשות לעצמה לתת לו ללכת אחרי שהוא בחזקתה. 

חיבוטים רבים עוברים בראשה זה בטוח, כמה שתרצה להניח לזה.. ולהקדים תרופה למכה היא לא מסוגלת ולכן

היא גורמת לעצמה לכאוב ולסבול... משמע הרס עצמי.

אז מאיפה הוא מגיע בעצם ומה ההשלכות שלו הלאה... הרס עצמי. הרס עצמי משתנה מאדם לאדם.

אדם אופטימי,שמח ושפוי.. ייצא מנקודת הנחה מסויימת בסופו של דבר שההרס העצמי הזה משמעותו סבל לא טוב

גם לנפש שמתייסרת וגם לעקרונות שנפרמים ומערערים את ביטחוננו כבעלי עמוד שדרה. למרות שישנם כאלו שחסרי עמוד שדרה

וככה הם נופלים עמוק עמוק להרס העצמי עד שמשהו באמת יכול לעצור בעדם שהוא מעל לכוחם.

כשאדם יצא מנקודת ההנחה.. הוא עומד בצומת דרכים מסויימת. בצומת הזו ישנן שני כיוונים:

הראשון - לראות בהרס העצמי הזו כנפילה דרסטית אך לראות בה כמנוף שמעלה ומחזק אותך להמשיך הלאה.

השני - לטבוע בהרס העצמי.. להעניש את עצמך עונש מלקות,לגעור בעצמך,להתייסר ולהעניש את עצמך שהגעת למצב הזה..

מה שגורם לך למחשבה שאם כבר אני הרוס.. אין לי דרך מילוט או מוצא ואני אשאר ככה עד שמשהו ישתנה - כלומר להזניח את המצב

ולהתעלם ממנו.. ייתכן שהמצב יחמיר יותר וייתכן גם שלהיפך.. מצב לא ידוע.

אדם עצוב,דיכאוני וקצת פחות שפוי יכול לקבל נקודת מבט אחרת. סביר להניח שהוא הגיע להרס העצמי הזו בקלות יתרה

מזו שהגיע האדם המנוגד אליו כי אפשר לצאת מתוך הנחה שאנשים עצובים ודיכאוניים מטבעם נוטים קצת להרס עצמי

גדול יותר מאשר אנשים אחרים..לכן ההרס העצמי יכול להרוס אותם עוד יותר ויכול אפילו להביא אותם למצבי שפל ואפילו 

מצבי קיצון כמו אני לא שווה שום דבר,אני רק הורס את עצמי,אני ממילא לא ישתנה ומכאן בא הרצון לא להיות יותר בין החיים.

בהקצנת יתר.. כן? 

ומנגד,אפשר להגיד שיש אנשים שיראו כמו שאמרתי קודם לכן בהרס העצמי הזו סוג של נקודת אור,אולי לאנשים מהזן הזה

יהיה קשה יותר לראות את זה ככה.. אבל אם הם יבחרו הם יוכלו לצאת מהעולם האכזרי שהם חיים בו ואז הם יוכלו לעלות

ולהתקדם.. לעולם קצת יותר טוב ולהבין שאנחנו בני האדם נוטים להרוס את עצמנו מידי פעם זה מטבענו.

אנחנו כולנו מלאי פגמים.. סביר להניח שכל אחד מאיתנו נפל למצב של הרס עצמי - יותר מפעם אחת בחייו.

ברוב המקרים, תלוי מהיכן נסתכל על זה.. זה יחשל אותנו ויקדם אותנו הלאה.. אם נבחר להסתכל על זה באופן שכזה.

ואם נבחר להרוס את עצמנו עוד יותר אז חבל... כי ביכולתנו להקדים תרופה למכה עם כמה שהמעשה הוא קשה

זה כמו להיות מכור לסם... או לכל דבר אחר.

זה החוסר יכולת שלך לעשות משהו כי הסם ממכר אותך ואתה לא מצליח להשתלט עליו והוא נאחז בך חזק ולא עוזב

אבל אם מנגד,אנשים רבים הצליחו להפוך את הקערה על פיה ולצאת מהסם.

אז אני מאמינה שגם כל בן אדם יכול להתגבר על ההרס העצמי שהוא עשה לעצמו,ברגע שהוא יחליט..

אף אחד לא מבטיח לנו שהתהליך הזה הוא כול כך פשוט כן?

נכון שמידי פעם נחשוב ואולי נהסס כי הגענו למקום של הרס ממקום שהוא יותר מידי טוב שגרם לנו לנזק מבלי שנרצה בזאת.

ומצד שני נזכור כמה אנחנו לא רוצים להגיע למקום הזה למרות שזה נראה טוב ויפה ומבפנים הורס..

ונשתדל לא להרוס את עצמנו שוב..תלוי כמה אנחנו רוצים ואם אנחנו בעלי עמוד שדרה.

אם נסכם את זה ככה - הרס עצמי.. הסיוט שיכול להתחזות לדבר הכי טוב שקיים והוא בעצם הנורא מכל.

אני חושבת שזה נושא שהיה שווה להרהר עליו מעט..

כי לפעמים צריך לדעת מאיפה דברים נובעים.. אם זה לא בחיים האישיים שלי,למרות זאת..

מתי שהוא ואיך שהוא גם אני הייתי במצב כזה ואולי גם אהיה.. אני מקווה שלא..

אבל לפעמים זה גם לא תחת החלטתנו השפויה.

מי אמר שהלב והמוח מתואמים?

מי אמר שההיגיון מצליח לגבור על היצר והתאווה?

אף אחד. לא אמר וגם לא הוכיח... זה כל אחד לעצמו.. בתלות של המון גורמים.

כמו שאומרים כל מקרה לגופו.

סופשבוע.. קצת עייף,קצת אינטנסיבי,קצת חגיגתי..

קצת מכל דבר. 

 עדיין אין לי שמץ של מושג למה אני שוב פעם חוזרת לכתוב פה כול כך הרבה..

שיר של לילה.. ואחד כזה שנתקע לך בראש בערך כל השבוע...

לרגע זה נשמע לא אמיתי.

זה נשמע לא אמיתי,זה לא נתפס בתודעה,במוח שלי.

אין לתאר את הצפת הרגשות שעברה בי בשנייה... באותה שנייה ששמעתי שעברתי.

יש פה משימה די עתיקה ברשימות שלי.. והיא רישיון נהיגה.

נכון שבפוסט הקודם.. חייבתי את עצמי ופקדתי על עצמי לעבור את זה.

ואין ספק שכבר במילים שהכנסתי לעצמי לראש כבר התחלתי ליצור מציאות.

הסיפור הוא סיפור ארוך והכי מייגע שהיה לי בחיי.

מעולם לא התחלתי תהליך ולא ידעתי מתי אסיים אותו

בתחילת דרכי הייתי בטוחה בכל ליבי שהתהליך הזה סופו יגיע בסביבות הארבעה חמישה חודשים בגג.

ואז זה נמשך ליותר.. ואז התחלתי לנסות להיבחן ממש לפני הגיוס ושם באותה נקודה

שהייתי צעירה מידי להבין שאולי אני לא מספיק מוכנה.. ושהתגייסתי וכבר לא הייתה לי פיסה של זמן

להמשיך ללמוד ולהיבחן.. ועדיין במשך השנתיים הפסקתי והמשכתי.. עשיתי שיעורים ניסיתי לגשת לטסט

וכך מספר ומספר פעמים שביום מן הימים עלה למספר דו ספרתי. לא גבוה מידי.. אבל עדיין.

אחרי חצי שנה שלא ניגשתי לטסט.. ואחרי שהשתחררתי והחלטתי לפתוח דף חדש ולהתמקד כמו שציינתי בפוסט הקודם.

החלטתי. החלטתי לעצמי הרבה החלטות.. החלטתי לעבור את זה ואמרתי לעצמי שאבוי אם לא.. כי אני לא יכולה להתעכב יותר בדרך

זה סתם ייעכב את הכל ואין לי זמן לזה.. ועשיתי לעצמי חסד גדול.. אז זה היה באמת יום יפה עם מעט שעות שינה בגלל ההתרגשות

ולבשתי את הצבע הכי מזל ואכלתי שוקולד.. ושמחתי והייתי חיובית.. ובעיקר השתדלתי להיות רגועה.

ובסוף צלחתי את זה. אפשר להגיד שההרגשה כבר הייתה באותו לילה שיום למחרת אני אצליח ולעבור

ואולי זה פסיכולוגי והכנסתי לעצמי בראש שזהו אני עוברת את זה..

אז עוד שלב מאוד מאוד גדול,תקופה של כמעט כמעט שלוש שנים. זה נשמע מטורף.. אבל כן הגיעה לסיומה

ועוד צעד ומטרה בחיי הושלמו

ועכשיו נשאר רק הפסיכומטרי החשוב והמקולל לא פחות על מנת לעבור לעוד שלב בחיים.

וכן אני רוצה להצליח וכן אני מנסה לעשות כל מה שביכולתי.. למרות כל המגבלות

ואני חושבת שממחר אחרי שאעשה סדר בראשי אני אצליח גם לעבור את זה בכמה שפחות תקריות ובעיות

כי אני לא רוצה לשגות עוד אני באמת צריכה לנצל את הזמן ולעבור את זה בהצלחה.

אז מקווה שהצעד הבא אל האושר או אל המטרה הבאה ייצלח גם הוא.. כי זו כל המטרה שלי פה.כרגע.

במילא אין לי דבר אחר להתעסק בו מלבד מחשבות קשות לפעמים.. על אותו אחד שכנראה נכנס אל ליבי

שקשה לי בלי המילים,בלי הליטופים,בלי המחמאות המרובות.. אבל מה אעשה אם לא אתחרט ואצטער

שנכנסתי אל הדבר הכי איום ונורא שהיה יכול לקרות לי עד עכשיו והחטא הוא חטא.. למרות שבאווירת כיפור

כל הסליחה והמחילה שביקשתי מקווה שמספיקה.. ואשתדל גם להמשיך ולהקפיד כדי שהנושא יימחק לעולמי עד.

עם כל הקושי,קשה שלא לחזור ואפילו מעט להתגעגע.. קצת יותר מעט לפעמים.

משתדלת להמשיך הלאה כמו שצריך! :)

| מה יש בה באמת.. שכ"כ מושך וכמו פרפר לאש.. אני עיוור. אולי עכשיו ואולי אחרי,שהכל ייגמר,נוכל להיפגש..נרצה להיזכר. איך שבאת,שבאת.. | 

אז כולנו פה עוסקים בדיבורים על השנה החדשה.. וכולנו כהרגלנו כישראלים טובים

פתאום הופכים לאחוות אחים ועסוקים ככ בכמה רגעים לפני כניסת החג בלסמס לכל רשימת

התפוצה שלנו.. שכוללת את דודה,סבתא,סבא,חברים מהצבא,חברים מהגן,בני דודים,מכרים ועוד כל מיני פלוצים אחרים

בד"כ מאחלים את הברכה עם המבנה המוכר שבנינו לעצמנו.. ואולי לבודדים באמת נתפנה לאחל ברכה של ממש

כזו שבאמת תצא לנו מהלב.

טוב נו,אם כתבתי את זה.. זה רק מראה על זה שגם אני נמנת במעגל האנשים שעושה את הפעולה הנ"ל.

אז אירועי השבוע..אם כבר מתחילים ומדברים פה על שנה חדשה והתחלה חדשה.

אתמול התחיל השיעור הראשון של הקורס בפסיכומטרי.

אולי היום שהכי חששתי ממנו.. אבל ידעתי שצריך לעשות סטופ לחוסר מעש.

צריך להתחיל להתקדם בחיים כי אם אני לא אתקדם.. אז הכל ייעצר.

אז היה קצת מלחיץ אבל באתי עם המון חשק ללמוד ולצאת מהשיגרה.. נכון שזה מבאס עכשיו

להתחיל לחרוש והסיכויים להצלחה אחרי המבחן דמי הזה נראים קשים ובלתי רגילים

אבל כבר בהתחלת התירגולים רואים שצריך פשוט לרכוש כלים ולאט עם הזמן הכל פשוט יגיע..

לכן,אני מקווה שבהתאם לכל ההשקעה שאני הולכת להוציא בתקופה הקרובה בע"ה.. אני גם אצליח באותה מידה

ואמן ולא אצטרך שוב פעם להיתקל בבחינה הנוראית הזו.

שהתקופה הזו אמן תעבור בשלום..

על דברים אחרים שפחות הזכרתי ופחות דיברתי ואולי יש בי צורך לדבר עליהם..

אז זאת היא.

אותה אישה שהרימה אותי על הידיים,שחיתלה,שחיבקה,ששרה,שהאכילה,שלקחה יד ביד,שלימדה לצייר

שצפתה בי כואבת,שצפתה בי שמחה.. שהייתה שם כמו צל שלא מניח ולא עוזב - סבתא.

מצטערת ולו לרגע אחד שחשבתי שאת כמובנת מאליו בחיי.. שרק רגע לפני שאת מאיימת לעזוב

אני נזכרת יותר בקיומך.. תמיד היית חשובה לי ומאד.. אבל כשמשהו מתחיל לחמוק בין הידיים

משתדלים לאחוז בו כמה שיותר.. מאשימה גם את עצמי שבמהלך השנתיים האחרונות הייתי עסוקה לרוב בעצמי

למרות שהשתדלתי לבוא ולראותך בכל רגע שיכולתי.. לשמוע את מילמולייך ולהנות מאהבתך הבלתי פוסקת.

אין ספק שתמיד היית שם.. בכל רגע ורגע בכל חוויה בכל חיבוק בכל נשיקה בכל טיפת אהבה מהרגע שבו נשמתי

את אוויר העולם לראשונה.

זו התקופה שלי לכפר על הזמן האבוד ולהיות צמוד אלייך ככל האפשר ולהנות ממך אולי ברגעייך האחרונים

שאנו כבר יודעים שלא נשאר לך הרבה זמן בין החיים.

כרגע את מרגישה טוב יותר - תודה לאל.

אבל ידוע כי המצב יכול להתהפך משנייה לדקה לשעה ליממה וליותר מכך.

מיום ליום נאבקת.. נלחמת ואנחנו היינו שם וצפינו במלחמה שלך בין החיים למתים.. כאילו שהוא בא לקחת אותך

ואמרת שאת לא יכולה לבוא.. סבלת והתייסרת כמה ימים

יום אחד דיברת ושמחת יום שני ישנת שעות רבות וגופך השתגע והמדדים רק ירדו והיו גרועים מרגע לרגע.

רגע אחד חשבנו שזה הסוף ועכשיו יש לנו עוד טיפת תקווה להמשיך להנות ממך בקירבתנו

אין ספק שבערב החג תהיי חסרה.. אבל לפחות את מרגישה טוב יותר ואת מתייצבת

אי אפשר להתעלם שהסוף קרב.. אבל לפחות את עדיין בנינו. באותה נשימה, אוקיר אותך ואגיד שהאהבה שלי אלייך

היא כמו האהבה שלי לביתך הקטנה.. אימי. אני אוהבת אותך סבתא, כאימי הביולוגית.

עכשיו כשהדמעות החמות שלי עלייך קצת התייבשו.. ובמקביל אני מנסה עוד לנהל את חיי..

אני פונה לנושא אחר.. אני משתדלת כמה שיותר להתקרב לרגע הנכסף שבו אקבל את החתיכת דף הזו ביד

שתודיע לי סוף סוף שאני יכולה לעלות על הכביש.. מחכה מזה שלוש שנים שזה קצת מטורף.

המבחן קרב.. ועוד מעט הוא יגיע. אני מקווה בשביל עצמי ומצווה על עצמי להצליח כי זה מה שאני רוצה יותר מכל

אני פוקדת על עצמי לעשות את הכל טוב.. כי אין,צריך להתגבר על הפחד. צריך לסיים עם זה. צריך לכבוש עוד יעד

ואין זמן להתעכב.

אז עוד נושא שבו אני מאחלת לעצמי הצלחה ויעד לכבוש....

וסוף סוף אוכל לדבר על השנה החדשה שמגיעה לה בלי להרגיש אפילו.

על מנת למצוא מילים לקראת השנה החדשה.. אנו צריכים להביט על השנה שחלפה

אז כן מהמעט שכתבתי פה ומהרוב שזכור בליבי ובראשי.. על השנה שחלפה אני אוכל להגיד

שזו הייתה שנה מאד משמעותית עבורי.

בשנה הקודמת איחלתי לעצמי המון דברים שכן השנה.. נקטפו הפירות.

שנה קשה לא פחות ממאתגרת.

קטפתי המון הישגים כלים ויכולות חדשות..

הגעתי מהנקודה הכי קטנה והפכתי למעגל שלם.

איבדתי המון אנשים בדרך.. והרווחתי אחרים.

התמודדתי עם המון פחדים וצלחתי בהם..

אז אם זה להתחיל את הדרך בעוד שנותרה לי שנה לשחרור וכרגע אני כבר משוחררת מזה חודשיים.

שזה אולי הצעד הכי מפחיד שחשבתי שיקרה...

ואם זה להתחיל בתור מפצית צעירה ולעלות הלאה.. לעשות לממש לכבוש יעדים

להגיע לשטחים לעבוד קשה לילות כימים.. להשקיע ולתת את כל כולי למען המטרות

לחטוף תארים להגיע להצטיינות.. להתחבר לאנשים שלא חשבתי שאתחבר אליהם

להתאכזב מלאבד בן אדם חשוב להתאבל על זה הרבה.. להכיר חדש.. להתנסות

ולהחליט להפסיק.. להנות מרגעי אושר קטנים ולהתרגש משטויות קטנות חסרות משמעות

לחיות מריגושים קטנים ולא מעניינים.. להתענג על רגעי השקט והחופש שהיו חסרים..

להנות מחברויות טובות.. נופים יפים.. להיות במלחמה ולהרגיש את הפחד והכאב.. והרצון 

והגאווה.. ולעשות כ"כ הרבה בשנה אחת.

להתחרט,לאהוב,להיפגע,לפגוע,להתרגש,לרגש.. לחוות פרידות ואהבות קטנות כגדולות

לעשות טעויות.. וללמוד מהן.

אין ספק שמהשנה החולפת למדתי המון וחוויתי המון

חוויות שכנראה בעתיד לא אחווה.. והרווחתי ביושר המון חברים המון כבוד והמון אהבה.

נכון שגם איבדתי לא מעט.

אבל אני מאמינה שכל דבר שקורה וקרה.. הוא רק לטובה.

ועכשיו אני עומדת בפני שנה חדשה.. אחרי שנתיים שכל שנה ידעתי שהשנה הבאה 

היא הולכת להיות שנה בשיגרה כולשהי

הפעם.. השיגרה לא ידועה. המציאות.. היא זו שאני אחליט שתהיה..

אני אחליט מה היעד מה הנתיב ומה הוא החלום

לאיפה אני - עצמי.

לאיפה אני ארצה להגיע..

בשנה הקודמת העברתי את ערב החג בבסיס.. והיום אני בבית.

זה כבר שינוי שמראה שזו היא שנה של חופש...

אז כן לא הייתה התלבטות קשה מאיפה הדרך תמשיך מכאן

ויש לי כבר כמה יעדים בדרך..

עוד יעד אני אוכל לכבוש שבוע הבא.. ואת השאר במהלך הזמן

מקווה לתת את כל כולי למען השנה הזו שהולכת להיות שנה של השקעה לא פשוטהה

השקעה בפסיכומטרי על מנת להוציא את הציון הגבוה יותר - כי פעם שנייה לא תהיה.

שנה של עבודה מאד קשה כדי להשיג את המטרה הבאה - חופשה בת כמה חודשים בחו"ל

על מנת שאוכל באמת להנות מטיול אחרי שירות שכזה.

אחרי שאחתום ואסגור את הדברים האחרונים האלו.. אלו שדואגים להכין אותי באמת

לחיים.. אני אוכל להתחיל לעבוד וגם ללמוד.. אוכל לגבש לעצמי במה ארצה לעסוק

לשארית ימי חיי.

אולי אוסיף לי לחיים בתקווה עוד דמות חשובה.. מערכת יחסים בעלת אופי רציני

שימשיך ואולי יביא איתו עוד אושר והרבה אהבה.

מאחלת לי ולכולם שתהיה שנה ברוכה בהצלחות,

שנה שופעת כמו נהר.. בהרבה אושר,

הרבה רגעים של שקט ושלווה,

רגעים של אהבה וחסד,

חברויות טובות,

הנאות קטנות,

קושי וכאב,

למידה וצמיחה,

פריחה והתחדשות,

רגעי התבגרות,

הפקת לקחים מטעויות,

הגשמת יעדים,

שפע של בריאות,

שפע של מזל,

שנלמד לסלוח ולמחול,

של התגברות על הפחד ללא גבולות,

של אהבה שלא נגמרת,

של השקעה וחריצות,

שנה של אור,

שנה של התמדה! ,

שנה של יופי ושינויים ,

שנה מוזיקלית.. ,

של חיוכים ומזמורים.. של חופשות,של כיף,של הנאה.

שתהיה פשוט שנה מדהימה.. ושתעבור בשלום.

גם אם נכאב,גם אם נכעס.. העיקר שנלמד..

שנרוויח לטוב ולרע...

שתהיה שנה טובה ושיהיה ראש השנה שמח לנו.

מאחלת לעצמי להגיע לכל היעדים ולכבוש אותם בדיוק כפי שאני רוצה..

שהדרך החדשה תאיר לי פנים.. ואתמלא באור ובתמימות ובחסד ובמעשים טובים ובהרבה צדקה.

שנה טובה !!!!! 

" הלב.. איך שהוא בוער בך.. תלכי עם מה שהוא אומר לך. חייכי גם אם זה כואב לך - איך שהלב בוכה בך. "