הולכים אל הלא נודע

אנחנו משפחה מאוד מיוחדת... חוגגים כמעט הכל באיחור. אז אתמול עשינו לעצמינו מימונה קטנה וחלי לא מסכימה מופלטות אז כמובן שלא אכלנו.

בכל מקרה, היינו המשפחה הגרעינית אצל הדודה עם סבתא והמטפלת שלה. הרבה זמן שלא ראיתי את סבתא מאז שהיא עברה לכאן ולמען האמת אני משתדלת לראות אותה כמה שפחות. סבתא מצטיירת אצלי כדמות של אישה שעד גיל מאה עמדה ובישלה קוסקוס או בורקשט, שהייתה שותה בכוסות רגילות ולא כאלה עם קש מובנה כמו של הילדים הקטנים, הייתה יכולה ללכת לבד לשירותים (מדי פעם עם עזרת הליכון) ולא הייתה צריכה עזרה במטפלת שתנקה אותה ותחליף לה... אני מנסה לשמור על הדמות הזאת ואתמול אחרי חודש שלא ראיתי אותה, היא כבר בת 101 כמה חודשים טובים ונראית זוועה. 

הוורידים שלה כל כל בולטים שנראה אם תיגע בהם, הם פשוט יתפוצצו. היא מרותקת לכיסא גלגלים, כל צד שמאל שלה משותק והיא כבר לא מברכת אותי כמו פעם ולא מצליחה לפתוח את הפה כדי להגיד לי את שתי המילים בערך שהיא יודעת בעברית: "תהיי בריאה" ולהמשיך את הברכה שלה במרוקאית.

לא מזמן אמא של המנהלת של המרכז למחול שלי נפטרה וגם אבא של מישהי מהקיבוץ שלי שהיא כמו דודה/חברה שלי והן לא הפסיקו לבכות שזה לגיטימי אבל קשה לי עם זה ואלו שתי נשים שיש לי איתן מערכת יחסים יום-יומית ובתקופה הזאת, של השבעה והכל בקושי התקרבתי אליהן כי קשה לי עם זה ויצא לי לחשוב על זה מה ייקרה כשסבתא... אני לא יכולה לכתוב את זה אפילו שלא לדבר על להגיד את זה. לא היה לי קשר מיוחד עם סבתא ואפילו התקשורת בינינו הייתה לא משהו כי היא לא כל כך יודעת עברית אבל ייכאב לי אם היא תלך. היא הסבתא האחרונה שנשארה לי. ואמא שלי גם ככה היא שבר כלי ובוכה מכל דבר קטן, אני ישר מתרחקת מהדברים האלה, מהמצבים האלה, אוטומטית נועלת את עצמי ונהיית אדישה לסביבה. 

סבתא כבר התאשפזה לסביבות השבועיים אחרי האירוע המוחי שעברה והשתתקה בשנה שעברה. כבר אין לה חיים ואז, כשהיא הייתה בבית חולים כבר השלמנו עם זה שהגיע זמנה אבל כנראה שהוא עוד לא רוצה אותה שם עקב צפיפות אוכלוסין או משהו אבל היא פשוט לא חיה, היא מרותקת לכיסא ויותר מזה היא סובלת. כמה אפשר למשוך בן אדם??? תהיי בריאה.

אתם מכירים את הלילות האלה שפשוט הכל מציף אתכם? כל דבר הכי קטן ואתם בוכים אל הכרית כדי שאף אחד לא יישמע ולא מצליחים להפסיק? 

ובוכים שעה, שעתיים, שעתיים וחצי עד שאתם נרדמים כי העיניים כבר לא יכולות לשאת יותר דמעות. ורק מחכים שמישהו יחבק אתכם חיבוק כנה ואמיתי, חיבוק חזק ומחזק.....