 כינוי:
בן: 34 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
 שבוע מושלם ותחילת שבוע נוראית
השבוע של פסח היה השבוע הכי טוב בחיים שלי
במשך שבוע שלם פשוט שכחתי מבצפר
שכחתי כמעט מכל דבר אפשרי, והיה רק דבר אחד מרכזי בחיים שלי... להנות, להנות עם קופי  , במסך שבוע שלם, שבוע שלם של כיף, לבלות עם קופי בנוסף לדעת שהתקבלתי לשנת שירות, וקנו לי מצלמה חדשה, יותר מידי אני לא אפרט על השבוע הזה, רק אומר תודה, תודה קופי, שבזכותך במשך שבוע שלם יכלתי רק להינות, בלי לחשוב על לימודים, בלי לחשוב על בצפר, בלי לדאוג מיותר מידי דברים, הכל נשכח ונעלם נשאר רק הכיף והרצון שהשבוע לא יגמר, אבל מה לעשות והוא ניגמר, אבל רק השבוע נגמר, כל השאר ממשיך :)
ותחילת שבוע על הפנים, אתמול חזרתי הבייתה, אני מגלה שהבצפר שלי דפוק ושום דבר לא מעודכן באתר על השכבה שלי אני לא יודע מה יש מה אין, אני מגלה היום בבוקר שיש לי תגבור ובאמת שאין לי כח ללכת אליו, ולמה היא שלחה לי את זה באימייל? הוא הלך לאיבוד בין כל שאר האימיילים שקיבלתי במהלך השבוע, ואז לשיא גולת הכותרת, ספר המחזור, שאני אחראי על הגראפיקה שלו, השקעתי בו כל כך הרבה במהלך השבוע שלפני הפסח כדי שבפסח אני יוכל להנות, אבל מה לעשות שלא הכל הספקתי לעשות, 17 ילדים בכיתה שלי אני עשיתי, עוד 12 הבאתי לילד אחר שיעשה, אבל היו בעיות עם הדוגמאות של הבנות אז היה צריך לעשות אותם מחדש, וכבר היינו בתחילת חול המועד, ואני לא בבית, סמכתי על חבר שיטפל בזה, אמרתי לו שאני מעביר לו את החומרים ודוגמאות, הכל מוסבר בדוגמאות והוא גם מבין בפוטושופ אז לא צריך יותר מידי להסביר לו, אז זה מצויין, אין יותר מידי כבר, הרוב נעשה או יעשה בידי אחרים, אבל הינה מגיע היום, ואני מקבל שיחה טלפון מאחת ממארגנות הספר מחזור מה קורה עם הגראפיקה? אני מייד מסביר לה שאת מה שלא הספקתי העברתי לילד אחר בכיתה שאני סומך עליו שיעשה כמו שצריך והכל, ואז אני מתקשר אליו לבדוק מה קורה עם זה, לא עונה, טוב לא נורא בטח לא יכול נתקשר אח"כ. אז למרבה המזל הוא מתחבר למסנג'ר, מייד אני מתחיל שיחה לבדוק מה קורה עם זה, ול"שמחתי" הרבה אני מגלה שכלום, הוא לא קיבל כלום, ולא חשב לרגע להתקשר לבדוק למה הוא לא קיבל כלום, הכל אצלי על המחשב, על שולחן העבודה, ברגע שאני יכול לבקש מאבא שלי או מישהו שישלח לו את זה שוב, אבל כלום, נסעתי לחברה שלי בידיעה שהכל בידיים טובות ושהכל יגיע ויהיה מוכן עד סוף החופש, אבל הוא לא קיבל כלום, לא חשב להתקשר אליי לרגע, ציפה שאני יתקשר לשאול מה קורה עם זה, אני סמכתי עליו, חשבתי שהוא אחראי מספיק שכאשר הוא יודע שהוא אמור לקבל משהו וזה לא מגיע אולי קרה משהו לא בסדר, אבל לא, כנראה שאני סומך יותר מידי על יותר מידי אנשים, אני מצפה מאנשים מה שאני מצפה מעצמי, והציפיות שלי מעצמי הם לעמוד בדברים שלקחתי על עצמי, לבצע אותם כמו שצריך ואם אני לא יכול אז לדאוג שזה יעשה בכל מיקרה, לבדוק מה קורה עם דברים שאני צריך לקבל בשביל מה שאני עושה, אני ממש לא חושב שאני צריך להתקשר כל יום למישהו שאני סומך עליו לבדוק איך זה מתקדם, אז יופי נחמד מאוד, סמכתי עליו, והוא לא עשה כלום, ואני שוב פעם חוטף בראש על זה שאני סומך על אנשים 
אז כנראה שאין ספר מחזור לכיתה שלי, ואני החלטתי, לי לא אכפת, רק שתיגמר כבר השנה הזאתי, שיגמרו הבגרויות, שיתחיל החופש הגדול האחרון שלי, שתתחיל שנת השירות, להתרחק מפה ומכמעט כל האנשים שאני מכיר, לשמור על קשר רק עם הבאמת חשובים, וליהיות עם החברים שאני יודע שאני יכול לסמוך עליהם, כמה חבל שאנשים שאני מכיר רק מתנועת הנוער כנראה חשובים לי יותר מהחברים שלי מהבצפר. שיגמר הבצפר, שתגיע שנת השירות, עם החברים מהתנועה, ליהיות עם קופי, להתרחק מכל מה שפה קרוב (טוב לא הכל) ולא לדאוג מדברים כמו אם אני יכול לסמוך עליו או לא
| |
נתחיל מעלילות פורים שבהחלט היה הפורים הכי טוב שהיה לי 
יום
חמישי קופי ומונצ'ש הגיעו אליי שברתי את הצמחוניות של מונצ'ס עם שניצלים
טובים :P היה ממש מצחיק תום הייתה איתנו גם אצלי, לפני שהגענו אליי עצרנו
בקניון M הדרך קנינו את המשקפי שמש שלי וגם מתנות לגיא ודין שביום שישי
היינו ביומולדת שלהם, ראינו את מאור ואייל שחיפשו ציוד לתחפושת שלהם בשישי
אחרי שהגענו אליי הבייתה אכלנו רשמנו ברכות ראינו טלויזיה שיחקנו קלפים נהנינו התקלחנו והלכנו לישון
ביום
שישי קמתי קצת לפני קופי ומונצ'ש התחלתי לארגן דברים כי יצאנו לבצפר שלי
ומשם ישר המשכנו לניר חן ליומולדת של גיא ודין אז הייתי צריך לארגן דברים
בבית, אחרי זה הלכנו להסעה חיכינו שמה קצת עד שהגיע האוטובוס כמו תמיד
מחכים הגענו לבצפר ואז היה לנו עוד כמעט שעה בלי לעשות כלום מהסיבה
הפשוטה, השגתי אישור להכניס את קופי ומונצ'ש אבל הרכז היה צריך להכניס
אותם והוא אחראי על עגלות אז יקח לו זמן אז הלכנו לארומה ישבנו שמה ואחרי
זה חזרנו לבצפר שלי והרכז שלי הכניס אותנו, השנה העדלאידע הייתה ממש
מרשימה והיה ממש יפה והיה כיף ולא הייתי חולה :)
אחרי העדלאידע היה
דיי משעמם אבל בסדר, אז יצאנו לכיוון נתניה באוטובוסים ולקחנו את הרכבת של
1 וחצי לאשקלון, ברכבת נימרוד הצטרף אלינו ואז הגענו לאשקלון, מאשקלון דין
וגיא לקחו אותנו לניר חן (היישוב שבו הם גרים) ששמה הייתה היומולדת שלהם,
היה ממש כיף ואם אני יתחיל לתאר מה היה אני לא יפסיק
ביום שבת בערב
תפסנו את הרכבת של 7 היה ממש מצחיק שהיינו בטוחים שאיחרנו את הרכבת כי כבר
היה 7:06 ופתאום אנחנו שומעים ברמקול שהרכבת עדיין לא יצאה והיא עומדת
לצאת, אז תפסנו אותה, אחרי זה הגענו לנתניה חיכיתי שמה עם קופי ומונצ'ש
לאוטובוס שלהם קופי אני אוהב אותך כל כך
אח"כ הגיע ראשון ואירוע משפחתי, אח"כ הגיעו ועברו ימים ראשון שני שלישי רביעי
היום יום חמישי, יומולדת לחבר הכי טוב שלי, אייל, אייל מזל טוב אני יודע שאתה לא קורא פה אבל מה זה משנה
יומולדת
18 לחבר הכי טוב שאני אני מנסה לארגן שכולם יוכלו להגיע ומגלה שאחד החברים
הטובים שלי עובד עד 3 :S אחד אחר עובד עד 11 אז להתחיל את המסיבה ב4 לפנות
בוקר זו בעיה אבל כנראה שהיא תתחיל ב11:30 או 12 כדי שלפחות אחד יוכל
להגיע
ולא רק זה אני מנסה לארגן משהו שלא ירגיש כמו סתם יציאה של
החברים אבל יש הרגשה של תקיעה, שאני מנסה לארגן משהו יוצא דופן ואני כל
הזמן שומע הצעות של פיצה פיצה פיצה פיצה או חומוס חומוס חומוס :S
בסוף כנראה יהיה פיצה, לפחות מבחינתי זה מתסכל... כל כך תכננתי שיצא משהו הרבה יותר גדול והרבה יותר שונה ממה שבדר"כ קורה
| |
מהפהקורהפה?
לפעמים אתה פשוט לא מבין מה עובר על החברים שלך
פתאום הם משתנים, זה כבר לא כמו מה שהיה פעם, הם נהיים מניאקים? נצלנים?
אתה מתחיל לחשוב למה אתה צריך את אותם חברים
ואז אתה נזכר שזה חברים מהגן, חברי ילדות, זמנים קשים זמנים קלים אבל תמיד נשארים חברים
ועכשיו יש זמנים קשים
וזה מעצבן
אתה עושה חשיבה לאחור ומגלה כל כך הרבה דברים שפשוט לא ראית בחשיבה רגילה
אתה מגלה שאתה פשוט ה"פראייר" של החברה
שאתה זה שאפשר לנצל, זה שאפשר לדפוק ולא יעשה כלום עם זה...
ונמאס
נמאס לי ששוכחים ממני
נמאס לי שמסננים אותי
נמאס לי שמורחים אותי
נמאס לי שמזלזלים בכל דבר שאני עושה
אז כל לא הכל חרא והרבה מאוד טוב יש גם
אבל הדברים החרא פשוט מעיקים על הכל
למה פתאום מתחילים להתחשבן איתך?
למה פתאום שוכחים ממך?
ואז אתה מגלה שזה לא פתאום
זה כבר קרה
וגם זה
וגם זה לא פעם ראשונה
אז מה אני אמור לחשוב?
מתוך כל החברים שלי רק על מעט מאוד אני יכול להגיד שהם אחלה חברים (ברגע זה)
זה פשוט קורע אותך
החברים שלך, האנשים שתמיד סמכת עליהם שתמיד היו לצידך פתאום אתה רואה שלא תמיד היו לצידך
אז מה קרה שזה נהייה ככה
למה רק פתאום אני שם לב? כי עד עכשיו כנראה הייתי נחמד מידי
בשניה שאתה מחליט שזהו נמאס ליהיות הנחמד הזה שעושה כל מה שמבקשים ממנו אתה מבין כמה דברים בנוגע לאנשים
ושוב פעם, שלא תבינו אותי לא נכון, יש לי אחלה חברים (חלקם) שתמיד אפשר לדבר איתם ושיעזרו לי ושמבינים אותי,
אבל יחד עם זה יש לי חברים שפשוט שמתי לב שמזלזלים ששוכחים שמורחים שמנצלים וזה כבר לא מקובל עליי
אותי הם לא ימרחו ואותי הם לא ינצלו
מי שרוצה למרוח ולנצל אותי אז שלום ולהתראות אני לא צריך חברים כאלה
_______________________________________________________________________________________________
וועכשיו לדברים אחרים, אז עברתי תאוריה שניה
מזל טוב לתום כל הכבוד על הטסט ראשון :)
מזל טוב דנה אמרתי לך שתעברי בסוף :)
מזל טוב טל מומולדת שמח :)
מחר טיול לרמת הגולן סיור בעקבות לוחמים עם אביגדור קהלני, הולך ליהיות טוב, מה שמזכיר לי שצריך לקנות פילים
וסתם המלצה, תשמעו Halloween להקת פאוור מטאל מצויינת :)
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
