 כינוי:
בן: 34 MSN:
תמונה
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2008
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | | 29 | 30 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: |
קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
ובכן.....
אז כרגע אני עובד על העבודת פרוייקט שלי ביזמות, משעמם לגמריי ואין לי כח לזה עד יום שני אני חייב לסיים את החלק התיאורתי ואני לא יודע אם אני לא ימות קודם משעמום
לפני שבוע ביום שני קיבלתי את המצלמה שלי, המצלמה החדשה שלי, Nikon D80 מצלמה מעולה ונהדרת שאני ממש נהנה איתה
נלך אפילו יותר מוקדם, יום שישי לא האחרון אל הקודם הלכתי לכנס גרעין עודד הבא, התקבלתי באופן רשמי לשנת שירות בתנועת הנוער בני המושבים :)
ובכן אז ביום שישבת ה16-17 (ה16 זה תאריך מאוד חשוב... התאריך שלי ושל קופ) היה לנו כנס ראשון מסוגו שניקרא כנס גרעין עודד הבא, הכנס הזה בא בעצם לעזור לנו להיכר בינינו בין אלה שהתקבלו לשנת שירות שלא נגיע למפעלי קיץ ולקומונות וייפול עלינו בבום שאנחנו לא מכירים אף אחד, אז הכנס הזה שהוא היה חובה (למרות שתמיד יש כאלה שלא מגיעים) התקיים ובו פגשנו את כל מי שהתקבל, בהתחלה בדקו שכולם נמצאים ואם לא אז מי לא נמצא וככה בעצם ידעתי בידיוק מי מו כמה ולמה
אז השנה אנחנו הגרעין הגדול ביותר שהיה בתנועה אנחנו 142 גרעינרים אם אני לא טועה ומקווה שתהיה שנה איכותית
במקום כמו כל שאר הילדים מהמועצה שלי שהתקבלו החלטתי לנסוע לקסטינה ולא לאשדוד, הרי מה ההיגיון בלקחת בסך הכל רכבת לאשדוד ולקום שעה מאוחר יותר במקום לקחת שני אוטובוסים ולקום ב6 בבוקר?
אז קמתי בבוקר התארגנתי רשמתי בידיוק את האוטובוסים שאני צריך לקחת, ברגע שאתה מגיע לתחנה המרכזית בתל אביב זה דיי קל, כל הקווים הם 301, אבל כשחיכיתי בנתניה לאוטובוס פתאום אני מקבל טלפון משני (ידידה שלי שגם התקבלה)
היא: "שקד נכון אתה עומד בתחנת האוטובוס בנתניה?"
אני: "נכון איך ידעת?"
היא: "כי אני על האוטובוס שהרגע עבר!"
אני: " מה?!?!?! O_ם ם_O
טוב בטח יעבור עוד אוטובוס חשבתי לעצמי, ואז אני מסתכל על הדף (איזה 5 דקות אח"כ כשעדיין אף אוטובוס לא עצר) אני קולט האוטובוס ששני הייתה עליו, האוטובוס שלא עצר לי, שרק האט והחליט שאני לא מספיק מתלהב לעלות הוא האוטובוס האחרון שאני יכול לקחת, הבא אחריו רק עוד שעה.
זה היה קצת שוק כי אני הייתי בתחה 5 דקות לפני שהאוטובוס הראשון היה אמור להיגע ויש 3 אוטובוס שעוברים בתחנה הזאת בין 7-7:30 ורק אחד עבר, וגם הוא לא עצר לי, אז עצרתי מונית ולקחתי מונית לתחנה המרכזית,
אחרי שהגעתי לתחנה המרכזית חיכיתי עם שני לאוטובוס לקסטינה עלינו נסענו היה מצחיק בקסטינה פגשנו עוד כל מיני אנשים, היה מגניב, הגענו לכנס גילינו שהגולן (המגניבים מהגולן) עדיין לא הגיעו, אבל לא נורא, היה ממש מצחיק וממש כיף ואני כבר מחכה לצאת לשנת שירות, הולך ליהיות מעולה.
עכשיו נעבור למצלמה...
אז הזמנתי את הניקון D80 מאיביי והיא הגיע לארץ ונסעתי עם אחי הגדול להביא אותה, זה סיבוך וזה ארוך וחם והאוטו מעפן ונגמר לו הדלק תוך שניה ואין לו שמן גיר, אבל היה סבבה לגמריי :)
בכל מיקרה למשהו יותר חשוב
יום חמישי האחרון, ל"ג בעומר, קופי הגיעה, אחרי כמה שבועות שלא ראיתי אותה היה כל כך כיף לראות אותה שוב  בכל מיקרה פעם הבאה שאנחנו נפגשים זה ב19 אולי לפני וה16 (3 ימים לפני שהיא מגיעה) זה החצי שנה שלנו D:
אז תמונות יהיו בפעם אחרת כשיהיה לי כח להביא תמונות מהD80
|
נכתב על ידי
,
28/5/2008 17:16
בקטגוריות בני המושבים, הגלריה שלי, הלגריה שלי, חם, לג בעומר, משעמם, משצים, על הימים האחרונים, בית ספר, אהבה ויחסים, גרעינרים
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
תגובה אחרונה של הברווזון המכוער ב-18/6/2008 00:23
|
 שבוע מושלם ותחילת שבוע נוראית
השבוע של פסח היה השבוע הכי טוב בחיים שלי
במשך שבוע שלם פשוט שכחתי מבצפר
שכחתי כמעט מכל דבר אפשרי, והיה רק דבר אחד מרכזי בחיים שלי... להנות, להנות עם קופי  , במסך שבוע שלם, שבוע שלם של כיף, לבלות עם קופי בנוסף לדעת שהתקבלתי לשנת שירות, וקנו לי מצלמה חדשה, יותר מידי אני לא אפרט על השבוע הזה, רק אומר תודה, תודה קופי, שבזכותך במשך שבוע שלם יכלתי רק להינות, בלי לחשוב על לימודים, בלי לחשוב על בצפר, בלי לדאוג מיותר מידי דברים, הכל נשכח ונעלם נשאר רק הכיף והרצון שהשבוע לא יגמר, אבל מה לעשות והוא ניגמר, אבל רק השבוע נגמר, כל השאר ממשיך :)
ותחילת שבוע על הפנים, אתמול חזרתי הבייתה, אני מגלה שהבצפר שלי דפוק ושום דבר לא מעודכן באתר על השכבה שלי אני לא יודע מה יש מה אין, אני מגלה היום בבוקר שיש לי תגבור ובאמת שאין לי כח ללכת אליו, ולמה היא שלחה לי את זה באימייל? הוא הלך לאיבוד בין כל שאר האימיילים שקיבלתי במהלך השבוע, ואז לשיא גולת הכותרת, ספר המחזור, שאני אחראי על הגראפיקה שלו, השקעתי בו כל כך הרבה במהלך השבוע שלפני הפסח כדי שבפסח אני יוכל להנות, אבל מה לעשות שלא הכל הספקתי לעשות, 17 ילדים בכיתה שלי אני עשיתי, עוד 12 הבאתי לילד אחר שיעשה, אבל היו בעיות עם הדוגמאות של הבנות אז היה צריך לעשות אותם מחדש, וכבר היינו בתחילת חול המועד, ואני לא בבית, סמכתי על חבר שיטפל בזה, אמרתי לו שאני מעביר לו את החומרים ודוגמאות, הכל מוסבר בדוגמאות והוא גם מבין בפוטושופ אז לא צריך יותר מידי להסביר לו, אז זה מצויין, אין יותר מידי כבר, הרוב נעשה או יעשה בידי אחרים, אבל הינה מגיע היום, ואני מקבל שיחה טלפון מאחת ממארגנות הספר מחזור מה קורה עם הגראפיקה? אני מייד מסביר לה שאת מה שלא הספקתי העברתי לילד אחר בכיתה שאני סומך עליו שיעשה כמו שצריך והכל, ואז אני מתקשר אליו לבדוק מה קורה עם זה, לא עונה, טוב לא נורא בטח לא יכול נתקשר אח"כ. אז למרבה המזל הוא מתחבר למסנג'ר, מייד אני מתחיל שיחה לבדוק מה קורה עם זה, ול"שמחתי" הרבה אני מגלה שכלום, הוא לא קיבל כלום, ולא חשב לרגע להתקשר לבדוק למה הוא לא קיבל כלום, הכל אצלי על המחשב, על שולחן העבודה, ברגע שאני יכול לבקש מאבא שלי או מישהו שישלח לו את זה שוב, אבל כלום, נסעתי לחברה שלי בידיעה שהכל בידיים טובות ושהכל יגיע ויהיה מוכן עד סוף החופש, אבל הוא לא קיבל כלום, לא חשב להתקשר אליי לרגע, ציפה שאני יתקשר לשאול מה קורה עם זה, אני סמכתי עליו, חשבתי שהוא אחראי מספיק שכאשר הוא יודע שהוא אמור לקבל משהו וזה לא מגיע אולי קרה משהו לא בסדר, אבל לא, כנראה שאני סומך יותר מידי על יותר מידי אנשים, אני מצפה מאנשים מה שאני מצפה מעצמי, והציפיות שלי מעצמי הם לעמוד בדברים שלקחתי על עצמי, לבצע אותם כמו שצריך ואם אני לא יכול אז לדאוג שזה יעשה בכל מיקרה, לבדוק מה קורה עם דברים שאני צריך לקבל בשביל מה שאני עושה, אני ממש לא חושב שאני צריך להתקשר כל יום למישהו שאני סומך עליו לבדוק איך זה מתקדם, אז יופי נחמד מאוד, סמכתי עליו, והוא לא עשה כלום, ואני שוב פעם חוטף בראש על זה שאני סומך על אנשים 
אז כנראה שאין ספר מחזור לכיתה שלי, ואני החלטתי, לי לא אכפת, רק שתיגמר כבר השנה הזאתי, שיגמרו הבגרויות, שיתחיל החופש הגדול האחרון שלי, שתתחיל שנת השירות, להתרחק מפה ומכמעט כל האנשים שאני מכיר, לשמור על קשר רק עם הבאמת חשובים, וליהיות עם החברים שאני יודע שאני יכול לסמוך עליהם, כמה חבל שאנשים שאני מכיר רק מתנועת הנוער כנראה חשובים לי יותר מהחברים שלי מהבצפר. שיגמר הבצפר, שתגיע שנת השירות, עם החברים מהתנועה, ליהיות עם קופי, להתרחק מכל מה שפה קרוב (טוב לא הכל) ולא לדאוג מדברים כמו אם אני יכול לסמוך עליו או לא
| |
מה חדש?
טוב אז מה חדש?
היה חנוכה, היה פשוט כיף, הייתי בכנס ניצנה היה מטורף, אחד הטיולים הכי כיפיים שהייתי בהם, כאב קצת התחת בגלל החרא אופניים שקיבלנו, והיה חם מאוד ביום וקר מאוד בלילה, ופתאום אתה מגלה שאתה אוכל פרוסת לחם עם טונה ויום שלך אתה לא רעב
עכשיו נתחיל לספר קצת חוויות מההתחלה....
היינו אמורים לצאת מויתקין ב4:40 לפנות בוקר, אבל אמור זה שם של דג נכחד ויצאנו בסביבות 5 וחצי 6, ואז עלינו לאוטובוס נרדמתי, אני קם, רואה השעה 7 יופי ישנתי שעה, אבל איפה אנחנו? אהה אנחנו עדיין במועצה.... היה פאנצ'ר ואנחנו עוצרים לתקן, איזה תזמון מושלום, פשוט תענוג
אחרי התיקון התחלנו לנסוע לכיוון בה"ד 1 בדרך עשו עצירות ארוכות מידי בשביל פיפי, יכלו לקצר אותם ביותר מחצי, אבל נבליג... ב9 וחצי מתקשרים אליי שואלים אותי אם הברזתי?
שאני יבריז מניצנה? מה הוא השתגע?... לא אני רק עדייין באוטובוס בדרך ויש לנו עוד איזה שעה לפחות, אז המשכנו המשכנו המשכנו והגענו סוף סוף לבה"ד 1 באיחור מאוד אופנתי... שעה וחצי, פספסנו את החפירות של ההתחלה תודה לאל, כל מי שדיברתי איתו אמר שלא הפסדנו כלום, רק הרווחנו
ואז מייד רציתי לחפש את האנשים מהגולן, אז מסתבר שהם היו בפעילות כשאנחנו בהפסקה ולהפך, אבל כשהיו צריכים לעלות על האוטובוסים הצלחתי למצוא אותם, בגולן יש פשוט אחלה אנשים :) במיוחד אלה מקבוצה 3' במשצים :P
אז הלכנו לחניון לילה איפה שנישן במשך יומיים כי החניון הראשון בוטל, הגענו לחניון התארגנו אוהלים תיקים שטויות ויצאתי לחפש את הגולן, תקעו אותם בחור, הכי רחוק שאפשר מכל האחרים, בני המושבים בצד אחד, הגולן בצד השני, דיי מעצבן בהתחשב בזה שכל הזמן הייתי בגולן
ואחרי זה כבר אין לי כח לפרט כל מה שהיה
היו 2 תאונות שהייתי עד להן, והיה כיף מאוד להכיר אנשים חדשים (גם אם אחד מהם לא ראה לא מלך ולא מולאן, אני אומר בצה"ל יש לו 21 נפשי)
וכיף במיוחד להתקרב עוד יותר לאנשים שאתה כבר מכיר
אז המשפט האחרון מרמז קצת על משהו.... אז... יש לי חברה, מהגולן :) רוצים עוד פרטים? לא רוצה לתת לכולם עוד פרטים, בשביל זה יש מסן ורק אנשים שאני מכיר
בנוסף צילמתי תמונות לא הרבה כמו שחשבתי אבל צילמתי, ונזכרתי שאני צריך לשים פה את תאוריית הסמיילים (זה עוד יגיע מתישהו)
ועכשיו נדבר על החזרה ללימודים....
פשוט לא מתאים :S
למה חזרנו ללמוד כל כך לא מתאים כל כך לא נחמד כל כך הרבה חפירות ושטויות
יש לי כיתה של מוגבלים 90% מהם לא סותמים את הפה לרגע אתמול לא חילקו לנו את המבחנים באזרחות בחזרה (שגם ככה אני נכשל בו אבל אני רוצה לדעת בכמה) בגלל שהם לא סתמו לרגע, בספרות המורה בקושי הצליחה לדבר פלא שהיא הכתיבה עמוד אחד בכלל, במת' אבל הולך טוב, אני יושב מדבר עם אנדריי כל השיעור פתאום היא שואלת אותי שאלה... כן אני יודע שלמדתי כבר את החומר הזה אבל עדיין על מה מהדברים שרשומים על הלוח את מדברת? למזלי הצלחתי לענות נכון אז היה בסדר
בנוסף הבצפר שלי סטלן מת... שמו לנו בתור צלצות תנחשו מה? Bob Marley - Dont Worry Be Happy
שמו לנו שערים בבצפר סתם לא קשורים לכלום אתה בא עובר מסביב
פשוט בצפר דפוק
| |
דפים:
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
