 כינוי:
בת: 31 תמונה
מצב רוח כרגע: 
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
יוני 2010
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | | 27 | 28 | 29 | 30 | | | |
הבלוג חבר בטבעות: הוסף מסר | 6/2010
ללכת לישון.
אתמול, בלי ששמתי לב, נכנסתי למיטה כבר ב11...
משום מה, מסיבה לא ברור, התעוררתי ב12.
כל כך קיללתי, רציתי להמשיך עוד לישון, אני שונאת לקום ולדעת שיש לי רק עוד שעה- שעתיים לישון.
הסתכלתי בשעון, ואני רואה שהשעה 12, לא הבנתי... חשבתי שהלכתי לישון כל כך מאוחר כי הייתי הרוגה,
ופתאום- 12, יש לי עוד 8 שעות לישון, מספיק זמן!
מספיק זמן לחלום חלומות, מספיק זמן לישון, מספיק זמן להנות.
מספיק זמן.
זה משהו שלא קרה לי המון זמן, שהרגשתי כמה כיף, שיש לי יותר מעוד שעה לישון, יותר מעוד שעתיים.
הייתי מאושרת, ועם חיוך חזרתי לישון.
חבל שרק מדברים כאלה אני מאושרת לאחרונה..
אתמול ישבתי ודיברתי עם חברה על הא ועל דא. העלנו את הנושא הכואב הזה מהפוסט הקודם...
פשוט רציתי לבכות, אני לא מבינה למה אני לא בסדר, מה לא בסדר איתי...
כבר עברו יותר מחודשיים, למה דברים עדיין מפריעים לי?
הלוואי ויכולתי לתת לו לענות לי על שאלות- חבל, שבגללו כל השאלות, ועל השאלה הכי פשוטה, הוא לא ידע להנות.
אם ובמקרה, היה קורא פה, הייתי מאחלת לו שנים טובות, למה אם הוא יפגע, יכאב לי, יכאב לי יותר.
יותר מעכשיו, יותר מאי פעם... לכן אני רוצה שיהיה לו טוב.
אבל אני גם רוצה שהוא יתגייס, כדי להתרחק ממנו...
זהו זה, הפנמתי, מלא אנשים יתגייסו לי עכשיו... הרבה דברים ישתנו מעכשיו והלאה, הרבה אנשים שראיתי אותם יום יום- ובמקרה הכי גרוע פעם בשבוע, יתגייסו... ואולי- במקרה הטוב נראה אותם בסופ"שים..
אני כל כך אתגעגע, כי דברים כל כך ישתנו, אבל אולי זה גם ישנה אותי, לטובה..
חסר לי התמימות שהייתה לי פעם בכל הקשור לשתייה..
החלטתי שעד הקורס אני עושה הפסקה מהשתייה, להדחיק קצת את הטיפשות שבי.
אני נהנת לשתות אני אוהבת לשתות, אבל אני גם עושה שטויות לפעמים... גם כשאני מודעת לזה, והוא היה שטות, אחת השטויות הגדולות שעשיתי בחיים... אז נכון, הייתי מודעת לעצמי, אבל לא מודעת במצב שאני יודעת כל מה שאני עושה ואני בוחרת לעשות את זה לגמרי, אלא כי דברים פשוט עוברים, שום דבר לא במוח, אבל אתה מודע למה שאתה עושה.
הכל כל כך שונה, הכל כל כך ישתנה, הכל כל כך השתנה.
הכל כך כך לבד, אבל כל כך ביחד.
והמון , המון כל כך. המון.
אז למה אני מרגישה לבד, כשנותנים לי אפשרויות להיות עם אחרים.
ולמה אני מרגישה לא בסדר, כשאני בוחרת לעשות טעויות- שלא יפגעו באף אחד...
ושוב אני חוזרת לכל כך הרבה שאלות.
"Questions I have many, answers but a
few"
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
