"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

אז עליתי היום על הקטנה... לא אותה קטנה שאני אוהבת, שבכלל לא הייתה קטנה.

הקטנה הנוכחית, השחורה, החמודה, 'הקלה'.

40 דק' של רכיבה, 3 פעמים כמעט עפתי, היא שונאת אותי, היא מתעבת אותי, ככה אני כל כך מרגישה.

אבל בסופו של דבר, אחרי עבודה ממש טובה שלה והיא ממש ריצתה אותי, היא לימדה אותי המון, לא רק על הרכיבה, גם על עצמי על החיים שלי על ההבנה שלי לגבי העולם.

אני מזל שור, אני עקשנית מטבעי- זה די עובדתי, אני יודעת שאני יכולה להיות לא עקשנית ושמזלות זה לאו דווקא משהו נכון- אבל כזאת אני עקשנית.

התרגלתי לסוסים הרבה יותר קשים ממנה, כאלו שצריכים המון עבודה, המון מחשבה ופחות עדינות.

המון לעשות ואחרי זה להנות ממה שאתה מקבל. ולא הפוך.

באותה צורה, כמו בחווה הקודמת לקראת הסוף, התרגלתי להמון אנשים שגרמו לי להסס לגבי החיים, גרמו לי לשנוא את העולם הזה, לשנוא את האנשים בעולם הזה, לא לסמוך על אף אחד.

אני משווה את הסוסים הקשים שגרמו לי להתרגל לצורה לא כל כך טובה של עבודה נכונה, לאנשים קשים שגרמו לי להתרגל לראות דברים אחרת ולהתנהג בצורה מגעילה.

ועכשיו, החלטתי שלא בא לי לעוף, בא לי להנות, בא לי לרכב כמו שצריך- ובאותה מידה שהיא לא תסבול ובסופו של דבר תבין מה היא צריכה לעשות.

ניסיתי להתייצב באוכף, להתייצב בארכובות, להתייצב במחשבה, בלי להפריע לה... ברגע שלא הפרעתי לה- היא קיבלה את מה שרציתי, וסיימתי בטוב.

באותה מידה כאשר עברתי לחווה הזאת, הייתי סגורה לאנשים, הייתי מגעילה לחלק מהאנשים, הייתי מהוססת לגבי אנשים, לא סמכתי על אף אחד. אבל ברגע שהרגשתי שבשביל להנות ולקבל את היחס שאני רוצה לקבל, החלטתי שאני 'אתייצב' בעולם, אבחר את הדרך שלי- רציתי להיות האני האחרת, זו ששמחה, שפתוחה לאנשים, שנחמדה כשצריך, שמנסה להיות בסדר עם כולם.

באותה השנייה- אנשים התגלו לי כאחרים וקיבלו אותי כמו שאני. וככה אני עכשיו- וזה טוב.

אני משווה את הסוסים שהפכתי לקשים שגרמו לי לחשוב, לאנשים שהפכתי לקשים שגרמו לי לחשוב.

והנה אני כאן בסופו של דבר- אחרי 40 דק' רכיבה של המון מחשבה והמון אושר בוספו של דבר.