"ושוב אני נפגש עם רגע של עצבות"

מאז ומתמיד לא אהבתי חגים, הרבה משפחה, הרבה טחינת מוח, הרבה רעש.

כשאבא התחיל לעבוד מחוץ לארץ, שנאתי חגים. הרבה משפחה- וחוסר משפחה, הרבה טחינת מוח והרבה רעש, אבל לצערי רעש שאהבתי-היה לי חסר.

כשההורים שלי התגרשו, התחלתי לתעב חגים. מעט משפחה, הרבה טחינת מוח והמון רעש.

אף אחד לא מבין למה אני לא אוהבת להגיד חג שמח, אף אחד לא מבין למה אני לא שמחה בחגים.

אף אחד לא מבין למה אני אומרת שאין לי כוח לחגים, ושהייתי מוכנה לחופש אבל בלי החג.

אף אחד לא מבין ולא מאחלת לאף אחד להבין.