לפני כמה שבועות התפרסמה במוסך "ממון" של ידיעות אחרונות כתבה מעניינת, שבדקה את הרווח של מסעדות ובתי קפה מהמוצרים שהם מוכרים לנו. כתבי המוסף לקחו מנות רגילות ופירקו אותם לגורמים – המוצרים, זמן ההכנה, השירות ואף דמי השכירות החודשיים, ולבסוף חישבו מהו הרווח הנקי לבעל העסק.
למי שלא נולד לאמא תימניה עם מחושבות כלכלית של נגיד בנק ישראל וזיכרון ארוך למחירים, הדבר הזה היווה הפתעה לא נעימה. על כוס קפה, למשל, אנחנו משלמים בין 40% ל-60% יותר מהעלות האמיתית. כנ"ל לגבי סלט, מנות אורז ועוף. עוגת סופלה עולה שלושים שקלים, כשהרכיבים שלה עולים, ביחד, משהו כמו שלושה שקלים. בקבוק בירה גולדסטאר של 400 מ"ל, למשל, עולה חמישה שקלים. אנחנו קונים חצי ליטר בעשרים וחמש. והדבר הכי מגוחך הוא התה, אותו אנחנו קונים ב-12 שקלים, בזמן שגבעול נענע עולה, בחישוב מהיר, חמש אגורות.
זה מקומם ומעצבן. לא צריך להתפלסף כדי להבין למה זה קורה. זה קורה משום שאנחנו חברת שפע צרכנית שהיטמטמה מלשבת בבתי קפה ולשלם על זה הרבה מעבר למה שזה צריך לעלות. זה קרה כי מישהו החליט שמשהו נהיה כיף אם אתה משלם עליו הרבה כסף. זה קרה כי אנחנו משכנעים את עצמנו שכשאנחנו יושבים ב"קפה ג'ו" אנחנו משלמים על אווירה, כאשר אנחנו בעצם משלמים על עצלנות בטעם בינוני עם מוזיקת מעליות ועיצוב סתמי.
מה שמפליא הוא שזה בכלל קורה. שבעלי עסקים אומרים לעצמם – אם הם מוכנים לשלם, בוא נשחט להם את הצורה. למה שהעסק יהיה רווחי אם הוא יכול להיות רווחי מאוד? קוראים לזה תאוות בצע. וזה לא קשור למסעדות, זה קשור למוסר החברתי הרעוע שלנו.
משום שבחברה הישראלית זו לא בושה לדרוש מחירים גבוהים ולהתעשר על חשבונם של אחרים. אין שום נורמות, חוקיות או אתיות, בנוגע לשכר בכירים (הצעת החוק שהוגשה בעניין מדשדשת בכנסת משום שהיא בניגוד לעמדת הממשלה). בזמן המחאה החברתית כולם צעקו על מחירי הדיור, אך לא שאלו מדוע קפה הפוך עולה 14 שקלים והופעה עולה 120 שקלים. התשובה פשוטה – כי אפשר. תנובה, יוניליוור וכמוהם גם קפה קפה וארומה - כולם מעלים מחירים כי הם יכולים.
אפשר לצעוק שזה הקפיטליזם. אני, אישית, לא מבין הרבה בכלכלה, אבל אני יכול לומר שזה לא רק הקפיטליזם, זה בעיקר המוסר שלא מגיע איתו. אנו חיים בחברה בעלת שלד מוסרי של סרדין, שמתהדרת בעיוות של ליברליזם מתקדם שבו אפשר לעשות כמעט כל דבר כדי לעשות כסף מהיר. תקראו לזה צניעות, תקראו לזה פוריטניות, תקראו לזה צדקנות: זו הבעיה האמיתית. ואנחנו משתפים פעולה: מתלוננים על מחיר הלחם אבל לא מוותרים על פאי תפוחים.
הנביא יחזקאל כבר אמר ש"באין חזון ייפרע עם". מאיתנו נפרעים בקופה.
נ.ב. תוספת מאוחרת: לאור הרבה הערות בנושא, חשוב לציין שרוב מוחלט של בתי הקפה והמסעדות אינם משלמים למלצרים משכורת, אלא השלמה לשכר מינימום במידה והשכר אינו מגיע למינימום. כלומר - כמעט תמיד המחיר שאנחנו משלמים על האוכל אינו כולל שכר למלצרים.