היה לי יומולדת.

האמת, היה נחמד. חברות הפתיעו אותי, עצמו לי את העיניים, חטפו אותי וכל העסק. בחמישי.

בשישי העצלנות הכריעה אותי ונשארתי בבית למרות השעתיים מתמטיקה שחיכו לי.

חשבתי על זרימה ספונטנית של סופ"ש..

ובסופו של דבר מצאתי את עצמי בדייט עם אדי, מה שבהחלט היה אחד הדברים הנחמדים בסופ"ש הזה.

-

היום בלילה פולין.

פולין..

המזודה כמעט ארוזה..מלאה בשלל חולצות עבות שאמורות לחמם אותי וגרביים שגנבתי (בהשאלה) לאבא..

אז.. שיהיה בהצלחה?

זה לא בריא לי. 

המחשבה הזו מרחפת לי בראש, אבל זה לא משנה שום דבר.

הדברים שאי אפשר להסביר במילים. ההרגשה ... ההזדקקות לחיבוק אחד.

לא יודעת אם זה יהיה מה שיפתור את כל הבעיות והבלבלות.. אבל שיהיה. נחמד לחשוב על זה.

עוד שבוע בדיוק הטיסה לפולין.

קצת פחות מחמישה ימים ליומולדת. נשארת קטינה בעולם הקטן שלי שמלא בחוקיים.

ואז... ואז מתישהו חוזרים לחיים האמיתיים. י"ב כמו שהיא אמורה להיות.. או משהו כזה.

אני צריכה ללמוד לסגור קצוות ומעגלים ביעילות.. עד עכשיו לא הוכחתי את עצמי כיעילה במיוחד בנושא.

מסוף הקיץ. נסענו לאפק בקריות, טיול קטן בטבע ועל האש עם החברים. 

דברים לא חייבים להתפקשש. פשוט צריך ללמוד להחזיק אותם ממש חזק בידיים ולא לתת להם ליפול.

כמו שצריך לעשות עם האנשים שאוהבים..

אני אוהבת את השבוע-יומולדת שלי.

אביטל.