עד לפני מאה שנה הפוסט אותו אכתוב כלל לא היה רלוונטי, לא רק בגלל שלא היה אינטרנט ולא היו מחשבים,
אלא בגלל שהדת והמסורת הלכו שלובות זו בזו והחילוניות כמעט ולא הייתה קיימת.
היהודים חיו בעיקר בגולה, עבדו ולמדו, ולרוב נשארו בתוך הקהילות שלהם.
היום המצב שונה לחלוטין.
רוב היהודים אינם אנשים יראי שמיים אלא חילוניים, גם בארץ וגם בתפוצות, על הדת תפסו מספר קבוצות קיצון מונופול, והמסורת אט-אט הולכת ונעלמת לה...
בדור של הוריי, רובם המוחלט של החילוניים, היה הולך לבית הכנסת בחגים, לעיתים גם בשבתות, היה נמנע מאכילת חמץ בפסח והיה להם ידע בסיסי ביהדות.
מצדו השני של המתרס, הדתיים היו שומעים נשים שרות, היו יושבים יחדיו באוטובוסים, הולכים על אותן המדרכות, עובדים וכו'.
לצערני, ב-20 השנים האחרונות אנחנו עדים להתפתחות פערים והקצנה בשתי החברות...
הדתיים/חרדים מדירים נשים מהאוטובוסים, משלטי החוצות, מהמדרכות ומהמרחב הציבורי.
כמו בגולה של טרום השואה הם יותר ויותר מתכנסים בקהילות סגורות, לא עובדים, לא משרתים, לא תורמים ולא מתחברים עם הסקטור החילוני.
עם ההקצנה שלהם והמונופול שהם תפסו על הדת שמשפיע גם על הסקטור החילוני בין אם בתקציבים אבודים, הקשיים בהוצאת תעודות נישואין התחבורה הציבורית הלא קיימת בסופ"שים וכו'.
התוצאה של ההתרחקות הזאת מתבהרת לי כל יום כיפור. בעוד במשפחתי איש לא מדליק חשמל וכולם צמים, אני שונה.
אינני צם, אני משתמש במחשב ואינני רואה בכך כל בעיה. עם זאת "השריטה" שלי היא שאני הולך לבית הכנסת.
כן רבותי, אני, איקס, חילוני מוצהר, אוכל טרף, לא מאמין בה' או בכל כוח עליון, הולך לבית הכנסת! וזה אפילו לא מוגבל רק ליום הכיפורים.
כל שנה אני רואה איך הפערים גדלים וגדלים. את כסאות בית הכנסת תופסים יותר ויותר דתיים, ואילו החילוניים מדירים רגליהם משם.
צעירים בני גילי ומטה כמעט ולא מגיעים, אלו רק דור הורינו, החילוניים גם כן, אשר את המסורת הזו לא מוכנים להפר, אשר פוקדים את בתי הכנסת.
את האחריות, להתרחקות הזו מן המסורת היהודית, אשר חלקים רבים בה יפים, מלאי חוכמה, ונפלאים אני מטיל על אותם "חכמים בדת" אשר
ככל הנראה חוכמתם מוגבלת לדת בלבד.
כל פעולותיהם מרחיקות את רוב היהודים בארץ מן הדת, ההקצנה בעמדותיהם, ההימנעות מעדכון הדת בנושאים ספיציפיים הדורשים עדכון פשוט מרחיקות את הרוב החילוני מכל אספקט ביהדות.
כולי תקווה, שיקום אחד מאותם חכמי הדת ויאמר משהו בסגנון של "חברים, הגזמנו". אם אתם רוצים לחטט באף בשבת, יאללה, זו לא מלאכה,
אם נשים רוצות לשיר בציבור שיהנו.
אם זוג פסולי חיתון רוצים להתחתן בואו נסדר להם מנגנון אזרחי כלשהו וכו'. אבל זה לא יקרה, אנשים סתומים ימשיכו להחזיק במונופול על הדת,
אנשים סתומים עוד יותר ימשיכו לאפשר להם את זה בכל קואליציית שמאל או ימין, ואנחנו, הרוב המשלם, המדמם והנושא בכל נטל,
אנחנו נמשיך לסבול מכך ולהתרחק מהם עד שלא יהיה ניתן עוד לגשר על הפערים בינינו.
חבל.
איקס, שמסיים יום כיפורים נוסף לא אופטימי במיוחד.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
