זו עובדה ידועה שבמהלך תחרויות ספורט בין 2 קבוצות יריבות מתעוררים רגשות עזים וקיצוניים אשר גולשים בקלילות אל עבר האלימות.
באנגליה לדוגמא, אוהדי הכדורגל היו עורכים קטטות ענק בהשתתפות עשרות אוהדים מכל צד משך שנים טרם ולאחר המשחק, תופעה זו די נפתרה שם, אבל במרבית מדינות העולם האלימות בספורט גואה, כמו גם הפוליטיקה שחודרת אליו.
ישנן קבוצות המזוהות עם תנועות פאשיסטיות, סוציאליסטיות וכו'.
פוסט זה לא ידון על כך. פוסט זה ידון על דרבי הכדורסל התל-אביבי.
אם יש שנאה בישראל בין מחנות אוהדים אז זאת שבין מכבי להפועל תל אביב היא בהחלט גולת הכותרת.
אוהדי הפועל עלו לכותרות לאחרונה לאחר שנמאס לאנשים לשמוע אותם מאחלים "שואה למכבי", מבקשים מחתן פרס ישראל, עו"ד שמעון מזרחי "להתאבד כבר", ומבזים את זכרו של מנהל מכבי ת"א לשעבר, מוני פנאן ז"ל, אשר התאבד לפני מספר שנים לאחר שפשט רגל.
המשחק הערב לא היה שונה בהרבה למרות שאוהדי הפועל נמנעו כמעט לחלוטין מלשיר את שיר השואה שלהם, התקדמות קלה.
בכל מקרה, מאחר שהיצרים במשחקים הללו גועשים, קיימת הפרדה בין מחנות האוהדים שתכליתה מניעת חיכוכים מיותרים ו/או אלימות.
במשחק הערב, אוהד הפועל ואשתו לא הצליחו להשיג כרטיסים לאיזור אשרק הוקצה לאוהדי הפועל ואיכשהו השתחלו ללב היציע אליו אני מנוי, אתם יודעים מה? ניחא. נסבול אותם בשקט.
עם זאת, אותו אוהד לא הבין שהכללים שונים כאשר הוא ביציע היריבה, להשמיץ את זכרו של מר פנאן ולאחל ליו"ר קבוצתנו האהוב התאבדות כאשר הוא יושב בלב היציע שלנו, היה עזות מצח וטיפשות לשמה. רבים התרגזו עליו וצעקו עליו, השכן שלי למושב לקח את זה צעד קדימה, נתן לו מכה, מנע ממנו לצלם אותו ולפני שבכלל הוא תקף אותו נאלצתי להחזיק אותו ולרסן אותו. זה קרה שלוש פעמים במהלך המשחק, הטלויזיות כמובן התמקדו בנו והפכתי למיני סלב בקרב מכרי אשר לא הפסיקו לסמס לי.
הזוג הזה סירב לאפשר שיעבירו אותו ליציע האדום, ורק במחצית שכנעתי אותם שזה פשוט ייגמר רע אם הם ימשיכו כך, יש גבול כמה אני אוכל לרסן את הערס הביריון הזה.
כמו בכל דבר בחיים יש להיות צודק, ויש להיות חכם, אותם זוג אוהדים לא היו זה ולא היו זה, למזלם זה נגמר באגו פגוע ולא מעבר לזה כי באמת שלא היה מדובר במכה חזקה מדי ו/או משמעותית, אבל להבא לא בטוח שהם יהיו כה ברי מזל.
אלימות בספורט, זה לא מוצדק, זה הורס את הכיף, אבל יש אנשים שפשוט מזמינים את זה, וחבל.
איקס, בשצף של מחשבות לא מחוברות על התקרית הערב.