רק בינתיים...

היי לך,

אני יודעת עליך הכל אל תנסי להסתיר... אני יודעת כמה את חסרת ביטחון...

כמה את מרגישה לבד, כמה את זקוקה לאהבה וכמה את מפחדת לצאת דפוקה...

האמת .. משהו אצלך ישאר משובש... אבל את לא תהיי שונה מכלל האנשים..

הפחד והחרדה ילוו אותך תמיד.. אבל זה ייתן לך את הכח להמשיך...

את לא תמותי כל כך מהר... את תעברי משבר אחרי משבר... אחד יותר מפחיד מהשני..

יהיו לך מצבים שתרגישי רוח מהלכת בין אנשים חיים.. לא תחושה נעימה.. אבל את תעברי גם אותה..

הפחד להיות ניזקקת ילווה אותך ואת תמיד תהיי מוקפת אנשים אך תרגישי בדידות...

אני יודעת שזה מיייאש ואף נישמע מדכא יותר ממה שעובר עליך עכשיו.. אבל אני שומרת עליך :)

את צריכה להבין כמה שיותר מוקדם-את אדם ניפלא... אנשים פשוט שומעים מה שהם רוצים וזוכרים מה שהם רוצים..

לצערי את תמיד רצית להיות בסדר ושמעת רק את מה שאת צריכה לתקן בעצמך...

לא הבנת שהם רואים את הטעויות שלהם בך ומקדימים את המאוחר...

אם יש משהו שאת צריכה לתקן זה את הצורך לרצות...

היום בגיל 30 אני יכולה לומר לך את יכולה להיות לבד- ככה אף אחד לא מתקרב לרגש שלך..

אבל חבל, יש בך כ"כ הרבה דברים טובים...קחי אויר ותתחילי מסע..

החיים יחייכו אם רק תפסיקי לחשוש... יהיו לך חיים יפים.. עם שימחה ,עצב,צחוק,אכזבות,אהבות,פרידות..

את תימצאי תמיד את הדרך ובכל סיום תמצאי התחלה... תאמיני לי אני יודעת :)

אני הולכת לישון עם חיוך ובידיעה שאי שם עמוק תמיד יהיה הספק שאולי משהו לא עשית טוב-

גם אם האמת- אין בך כל פגם,וההצלחה האהבה,ההערכה תמיד מלווה אותך וגם אם לא תיתני לה להיכנס,

זו ההחלטה שלך, ואת הרי יודעת הכי טוב מה נכון לך,

אוהבת אותך לאורך כל הדרך,

אני.