עוד לא נשוי

האמת שכבר פעם כתבתי משהו דומה בנושא הזה, אבל בכל זאת אני חושב שאפשר וצריך לדון בנושא הזה שוב. לפני כמה שנים היה דיון כלשהו (כמדומני בבג"צ) בנושא "הזכות לקיום אנושי בכבוד". ממה שאני זוכר זה היה קשור לדברים כמו קיצבאות, כלומר לעניני כספים וכד'. החברה מכירה בזכות שלנו לחיות חיים בריאיים ובעוד זכויות דומות, אבל האם היא מספיק מכירה בזכות של כל אדם למצא זוגיות? מן הסתם יש מי שישיבו שכן. אני חושב אבל שהחברה (קרי המדינה לצורך הדיון) לא עושה מספיק. אינני אומר שהמדינה תתחיל להתערב באופן בוטה בתהליך הטבעי של מה שנקרא "ברירה זוויגית", אבל מנגד אני כן מצפה שתהא התערבות רבה יותר ממה שיש כיום.

למשל אצלנו וברוב מדינות המערב פוליגמיה אסורה בחוק ובכל זאת בפועל יש מקרים של פוליגמיה דפקטו, גם אם זה לא נופל להגדרת החוק היבש, למשל כמוזכר כאן גבר החי עם 32 נשים (ולא זה לא קורה בערב הסעודית, זה קורה כאן בארץ). זה לא עניין של מה בכך, כפי שמוזכר כאן, על פניו בהנחה שיש מספר זהה של גברים ונשים, גבר שתופס 2 נשים מונע מגבר אחד זוגיות, גבר שתופס 3 נשים מונע מ2 גברים אפשרות לזוגיות וכן הלאה. חישבו לא רק על אותן 32 נשים, אלא על 31 הגברים (שלא "נוכחים") שאולי לא יוכלו למצא בת-זוג בגלל זה (לפחות כאן בארץ).

לפני כמה ימים שודר ב"כלבוטק" מקרה שבו נראה כיצד נשים מקבלות שכר עבור שיחות עם גברים בשרות הכרויות. הגברים שמתקשרים לאותו שירות חושבים שמדובר באישה המעונינת בקשר איתם (ולא כך הוא) והם שילמו כ-5 שקלים עבור כל דקת שיחה. הוזכר שם מקרה שגבר שילם (לשווא) 150 ש"ח עבור שיחה של כחצי שעה. מובן שזה דבר פסול. אבל מעבר לפסול בדבר זה מעיד על הבעיה. הבעיה היא שהחברה שלנו לדעתי לא מבינה מספיק את חשיבותה של הזוגיות, את חשיבותו של מוסד המשפחה. גם הבנה לא מספיקה, לדעתי נדרשת פעולה, הסדרה ואכיפה תקיפה יותר.

זוגיות היא לא מותרות בעיני, ממש כמו זכויות אחרות. ידוע למשל שזה אפילו עלול/עשוי להשפיע על הבריאות שלנו. אני חושב שהגיע הזמן להעמיד את התא הזוגי-משפחתי במקום ובמעמד הראויים.

שיהיה לכולנו חג סוכות שמח.

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.