| 1/2010
מבצע חיפוש כלה שמנמנה ומאד נשית - דיווח 26
במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג כפי
שאני מחפש.
מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ( [email protected]).
פרטים על המבצע הראשון (זה השישי) אפשר למצא כאן.
דיווח 26
היום, יום א', הסתפקתי בטיול של ערב בפארק, אני מודה שזה לא הכי יעיל בתור
מקום לחפש בת-זוג כמו שאני מחפש, כי בחורות כמו שאני מחפש פחות מתעסקות
בהליכה/ריצה/אופניים/גלגליות וכד', אבל פה ושם יכולות להיות הפתעות. זה
פשוט היה לי מתאים היום להיות שם, אני משתדל קצת לגוון. הפעם אין תמונות.
קידמה מול
שמרנות, רווקות מול משפחתיות
תחילה אסביר מה פשר הכותרת הזו. אני טוען שבחברות הבולטות בעולם, שיש בהן
קידמה, יש גם תהליך של התפוררות מוסד המשפחה וכפועל יוצא מזה יש גם יותר
רווקים ורווקות, בעוד שבחברות שמרניות יותר ומפותחות פחות, יש יותר חשיבות
למוסד המשפחה, יש יותר נישואין, פחות גירושין וגם פחות רווקים ורווקות. אני
מנחש שגם אם נבדוק את מידת האושר, נגלה שדווקא לחברות שמרניות (אבל לא אלה שהן מאד מפגרות ועניות) יהיה
אחוז גבוה יותר של אנשים מאושרים.
בני
כתב אתמול פוסט
מעניין בו הוא הזכיר מדדים אפשריים להצלחה. הצלחה אבולוציונית במקרה שהוא דן בו.
הוא השווה למשל חיידקים ובני אדם מול שני מדדים של הצלחה אבולוציונית, מדד
אחד הוא הריבוי (עד כמה מצליח האורגניזם להתרבות ולהיות נפוץ) והמדד השני
הוא התפתחות או מורכבות. נראה שהחיידקים מצליחים הרבה יותר מבני האדם
בריבוי שלהם, מנגד בני האדם מצליחים הרבה יותר במורכבות/התפתחות שלהם, אפשר
לומר הן במורכבות הפיזית שלנו כאורגניזם (ובכך אנחנו כמו בעלי החיים
האחרים) אבל הן במה שמייחד אותנו כבני-אדם כלומר ההתפתחות של טכנולוגיה
ותרבות
מורכבות יחסית. הנושא הזה שבני כתב עליו ועוד שיחה שהיתה לי עם מישהו הביאו
אותי לחשוב על הנושא הזה כנושא לכתיבה היום.
אפשר לתת המון דוגמאות לתופעה הזו שמוזכרת בכותרת לעיל. אירופה למשל (תרבות
מתקדמת טכנולוגית ותרבותית, אבל שיעור הנישואין בה נמוך, הריבוי הטבעי
נמוך וכן הלאה) מול מדינות נניח כמו ארצות ערב שהן (סטטיסטית) פחות מפותחות
מבחינת תעשיה טכנולוגיה וכד', אבל אני משער שיש בהן אחוז נישואין גבוה
הרבה יותר, פחות גירושין, ריבוי גבוה יותר וכד'.
גם אצלנו כמדינה אפשר למצא את התופעה הזו גם במישור הגיאורפי וגם במישור של
קבוצות באוכלוסיה. במישור הגיאוגרפי, אפשר להשוות את תל-אביב (מתקדמת
ופעילה, אך יש בה הרבה יותר מתירנות מחד ורווקים/ות מאידך) לנניח ירושלים
(פחות מתקדמת ויותר שמרנית). כנ"ל חילוניים (יותר מתקדמים טכנולוגית
וכלכלית, עם יותר מתירנות, יותר אחוזי גירושין, יותר רווקים/ות, פחות
ילודה) מול נניח החרדים (פחות קידמה טכנולוגית וכלכלית, יותר שמרנות, פחות
אחוזי גירושין, פחות רווקים/ות, יותר ילודה). אני חושב שזה נכון גם בהשוואה
של יהודים (חילוניים) מול ערבים כאן בארץ.
לפני שקראתי לבלוג הזה "עוד לא נשוי",
קראתי לו "רווק
שלא מרצון" השם הזה בא לרמוז שאני קצת מאשים גורמים שלא בשליטתי במצב
הרווקות שלי. נכון... אדם צריך ראשית לבדוק את עצמו, לכאורה זה הכי קל לבוא
בטענות לאחרים ובכל זאת, אני חושב שחלק מהאשמה במצב הרווקות שלי (ובוודאי
לא רק שלי) הוא תוצר של התנהלות החברה לה אני שייך. יכול מאד להיות שאם
היינו חברה קצת פחות מתקדמת וקצת יותר שמרנית היה לי יותר קל למצא בת-זוג
בכלל וכמו שאני מחפש בפרט, לחילופין אם הייתי בוחר אני לעבור/להשתייך לחברה
שכזו.
החברה המתקדמת לכאורה מספקת פתרונות טכנולוגיים-תרבותיים, אפילו האינטרנט
הוא מדיום שמאפשר להכיר בנות זוג, אבל הוא ממש חלש (חלש זה אנדרסטייטמנט)
לפחות לגבי, במה שנוגע ליעילות במציאת בת-זוג. תראו כמה זמן הבלוג הזה
קיים, אז תבינו.. ודווקא היו לי לא מעט קוראים/ות מאז שהוא עלה ל'אוויר
הרשת'.
ויש עוד מרכיב שלא דנו בו והוא מאד קשור. חברה מתקדמת יותר בד"כ מעניקה
יותר זכויות לנשים, מה שנקרא "מעמד האישה". נראה לי שיש איזה trade-off בין
מעמד האישה לבין מעמד מוסד המשפחה, ממש כמו הקידמה והשמרנות שהזכרתי לעיל.
באופן אישי אני לא חושב שצריך חלילה לדכא נשים או לכפות עליהן ללכת ברעלה
וכו', מנגד המתירנות המינית, התפוררות מוסד המשפחה ואחוזי הגירושין הגבוהים
גם הם לא הפיתרון.
חברה מתוקנת, צריכה לדעתי למצא את שביל הזהב בין הקידמה (אולי יש לומר
"קידמה" במרכאות, כי לא ברור אם בטווח הארוך זה באמת מוביל להתקדמות) ובין
השמרנות. הקידמה הטכנולוגית והתרבותית צריכה לשרת אותנו גם כבני אדם (ולא
להיפך) אבל גם
כחברה ששורדת לאורך זמן. מי שפוגע במוסד המשפחה, כורת לדעתי את הענף עליו
הוא יושב. מנגד כמובן, מי ששמרני מידי, מי שמוליד 10 ויותר ילדים במשפחה
ויוצר פיצוץ אוכלוסין (ועל כן רעב ועוני) הוא לא יותר טוב בעיני. שוב צריך
למצא את שביל הזהב בין זה לזה.
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
| |
|  כינוי:
בן: 63 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
