עוד לא נשוי
מחפש בת-זוג מלאה ומאוד נשית למטרה רצינית בלבד (עוד על הנושא במאמרים שבצד ימין מתחת לכותרת "מומלץ לקרא"). בגלישה מסלולרי נא לבחור בגירסה הלא-סלולרית(!) כדי לראות הבלוג נכון. הדוא"ל שלי לפניות: [email protected]
|
| 8/2010
עד כמה מה אני (אתם) במרכז האירועים שלי (שלכם)?
לא למדתי פסיכולוגיה, אבל אני מניח שמישהו כבר חקר את הנושא המחשבתי הזה
"עד דק". כדי להסביר במה מדובר, אני אתן דוגמא. Y מבקש משהו מ-X. X מסרב
ומסיבות מוצדקות מבחינתו. אח"כ Y עושה משהו שלכאורה קשור לבקשה מ-X והמשהו
הזה יוצא לא טוב. "לא טוב" גם בעיני X.
אם אני X אני עלול להרגיש רגשות אשם כלפי Y, כי אולי אם הייתי נענה לבקשתו,
אותו דבר שלילי לא היה קורה, אבל ל-X ככתוב היו סיבות.... כזכור גם כתבתי "Y
עושה משהו שלכאורה קשור
לבקשה מ-X". לא ברור לגמרי אם זה באמת היה משנה. אם את/ה אדם עם מצפון
מפותח והסתכלות פנימה, אולי תגלה יותר יסורי מצפון כלפי האירוע מאשר אדם
אחר שאינו בעל התכונות הנ"ל.
לזה אני קורא "לשים את עצמך במרכז האירועים" שלך. הרבה פעמים אנחנו עלולים
להאשים (או להיפך, גם לחשוב שמשהו נבע לטובה ממעשנו) את עצמנו בכל מיני
דברים שלא באמת קשורים אלינו והשאלה שיכולה להישאל - מה באמת נכון? כלומר
עד כמה אנחנו באמת משפיעים על ההתרחשויות סביבנו?
עוד דוגמא שחשבתי עליה כרגע והיא דוגמא יפה ומקיפה לדעתי: עד כמה ההורים
משפיעים/אחראיים על אופיו של בנם/ביתם. ידוע שלהרבה תכונות אנושיות יש
מרכיב מולד, יש גם השפעה סביבתית שהיא לא של ההורים ולכן אמנם מצד אחד
ההורים משפיעים במעשיהם על איך יגדלו ילדיהם מבחינת האופי, אבל ההשפעה היא
ממש לא מוחלטת. הורים יכולים להרגיש רגשות אשם על דברים שהם לפעמים לא
בהכרח בשליטתם (הכוונה במובן הפשוט של המילה, עדיין יש השפעה של התורשה
שלהם או השפעה בעצם כך שילדו את בנם/ביתם וכד').
אישית, אני חושב שניסיון חיים אמור לעזור לנסות להפריד בין מה שבאמת נובע
ממעשי ומה שלא באמת תלוי בהם, אבל עדיין יש לי מקרים שאולי אני מפספס
בהבחנה הזו.
ויש כאן עוד נקודה חשובה והיא ההקשר של העשייה. אם ההקשר של העשייה הוא
משהו שקשור בעיקר לפעילות שאני עושה נניח עבורי, אז הגיוני סטטיסטית
שההשפעה בה של מעשי תהיה דומיננטית (לטוב או לרע). אני רואה את זה גם אצל
לא מעט אנשים, יש אנשים שכשהם פועלים עבור עצמם, הם מתנהלים באופן מוצלח
יותר ויש כאלה שלא, עם פחות קשר לאיך אחרים פועלים (משהו כמו: "אם אין אני
לי, מי לי?").
בניגוד לזה, כשיש פעילות שבה הקשר העשייה הוא משהו שהוא מעבר לעשייה עבור
עצמנו, בד"כ, יש סטטיסטית יותר השפעה (שוב, לטוב או לרע) לגורמים אחרים שלא
בשליטתנו. עד כאן ההתפלספות שלי להיום!
והנה שיר שקצת מתאים לעניין ההסתכלות פנימה, "אני" (אם כי הנושא שונה לגמרי והוא אהבה!):
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות
| |
|  כינוי:
בן: 63 |
בבלוג זה
בכל הבלוגים
