עוד לא נשוי

דיווח 8

היום, יום ו', א' של חול המועד סוכות, הקדשתי את מרצי להשתתפות בסובב ת"א, אירוע האופניים של ת"א (הנה שתי כתבות מהיום על האירוע הזה: אחת ושתיים). לא בהכרח ציפיתי לראות שם מישהי מתאימה... ואכן גם לא ראיתי  אבל בכל זאת, זו היתה חוויה. תמונות משם בהמשך הפוסט.

ההשתתפות שלי בסובב winner תל-אביב, אירוע האופניים וגם "סימנים משמים"

שמעתי על האירוע הנ"ל ממש במקרה לפני כשבוע. בתור רוכב חובב, לא הססתי לרגע ונרשמתי מיד לאירוע העממי (עלות רישום 30 ש"ח בסה"כ). ניסיתי לעניין חבר שלי ואישתו שרוכבים איתי די הרבה פעמים, אבל לא הסתדר להם. חשבתי להירשם תחילה למסלול הארוך כ31 ק"מ, אבל בגלל שהחבר הנ"ל העדיף 15 ק"מ (שהיו למעשה 16+ ק"מ) ועדיין לא נתן לי תשובה סופית אם הוא לבד (אם בכלל) או עם אישתו באים, נשארתי עם המסלול הזה. המסלול לא היה קשה מבחינתי, כבר עשיתי בתקופה האחרונה מסלולים של 25+ ק"מ ברציפות בקצב לא איטי (לפחות מבחינתי). מה שכן היה יחסית חם ולח היום ואולי דווקא טוב עשיתי שהסתפקתי ב15 ק"מ שהיה חביב.

הזכרתי בכותרת הפוסט "סימנים משמיים". יש ספר בשם הזה שיצא לי לעיין בו, ספר נחמד אגב. נטען בו שאנחנו לפעמים מקבלים "סימנים" מהיקום/אלוהים וכו' שאמורים לכוון אותנו לדברים הנכונים. אני מניח שאפשר למצא לזה הסברים מתחום האינטואיציה ולהבדיל שאיזה פסיכולוג עלול לאפיין אדם שחושב ככה בכל מיני שמות... , אבל סתם בתור אנקדוטה, צירוף המקרים שהיה לי לפני האירוע הזה פשוט די הדהים אותי... אז זה הולך בערך ככה:

כאמור לפני כשבוע אני שומע על האירוע הזה ומתכונן אליו, קניתי לא מעט ציוד נוסף לצורך הרכיבה, למשל משאבה קטנה לניפוח הצמיגים, נעלי ספורט חדשות ועוד ועוד. כמה ימים לפני האירוע קניתי גם פנימית נוספת למקרה של פנצ'ר לא עלינו. קצת לפני ערב החג, אני רואה שבגלגל האחורי של האופניים שלי, יש חוסר של אוויר. אני מנסה למלא וזה לא הולך, כנראה שהונטיל נסתם מחומר האטימה המיוחד שהיה בפנימית. מכיוון שקניתי פנימית נוספת, אני מתרגל החלפת פנימית (יחסית "מורכב" כי זה הגלגל האחורי, צריך לנתק את הבלמים, אח"כ להוריד את השרשרת וכו' וכו'). החלפתי, ניפחתי את הגלגל ויצאתי לנסיעת אימון. אני נוסע והכל מצויין, עד שאני עובר איזה 7 ק"מ ואני שומע מעין שריקה כזאת שבאה מכיוון האחורי של האופניים ולא הרבה זמן אחר-כך אני רואה שיצא לי כל האוויר מאחורה, בקיצור פאנצ'ר!

פאנצ'ר וזה ערב חג... יום שלמחרת הוא חג ולא סביר שחנויות אופניים יפתחו גם במוצאי החג... איכשהו מצאתי איזו חנות שהיתה פתוחה במוצאי החג, קניתי שם כמה פנימיות וקוויתי לטוב. הגעתי הביתה סידרתי את הגלגל ויצאתי לנסיעת מבחן לוודא שהכל בסדר. הכל היה בסדר. היום בבוקר אני מתעורר לי יחסית מוקדם, מגיע לכיכר המדינה בת"א שהיא נקודת היציאה. הגלגל בסדר, אני עושה סיבוב ומתקדם לאט-לאט לנקודת הזינוק (היה שם תור מאד גדול). איך שאני מגיע כבר לנקודת הזינוק, אני רואה שאין כמעט אוויר בגלגל האחורי... עוד פעם פאנצ'ר... (בערך השלישי השבוע...(אם נחשיב את המקרה הראשון כפאנצ'ר)). אני עוצר לי בצד. אני כבר מתורגל... ותוך בערך 10-20 דק' (לא מדדתי זמן, סתם תחושה, לא הייתי יעיל מי יודע מה...) אני מחליף את הפנימית כשכולי נוטף זיעה... על אף שעוד לא התקדמתי כמעט כלום בנסיעה... בקיצור צירוף מקרים (והיו עוד דברים שלא פרטתי כאן) שכאילו היה אמור להורות לי שלא כדאי לי לרכב באירוע הנ"ל...

אחרי התקלה הנ"ל, יצאתי באיחור קל לדרך. הנסיעה היתה חביבה, עד שהגעתי (למעשה הגענו.. אני ורוכבים רבים אחרים) ל"צווארי בקבוק" - התחילו כל מיני תורים לפני גשרים או מעברים צרים (תמונות בהמשך). המסלול שלי (הבינוני) היה זה. היו בדרך נקודת שחילקו מים וזה היה מאד נחמד וגם חשוב, כי באמת היה חם ולח, למרות השעה היחסית מוקדמת. אחרי שעלינו על נתיבי איילון, התחיל הכיף האמיתי... כאן כבר לא היתה הצפיפות של השבילים בפארק ויכולתי להעביר להילוך הכי גבוה (במעבירים האחורי והקדמי של ההילוכים). כשהגעתי לשד' רוקח באיילון, הרגשתי שכוחי בהחלט במותני ושאני די רוצה להמשיך למסלול הארוך, אבל נצמדתי למסלול שנרשמתי אליו, חזרתי וזהו. בסה"כ, היה די כיף.

הנה כמה תמונות שצילמתי עם הטלפון הנייד המיושן שלי...(בלי נדר אני מקווה (אני כבר מקווה הרבה זמן..) להחליפו בקרוב):

ממש לפני הזינוק בכיכר המדינה (לא רואים את כל התור, אבל היו שם מלא אנשים, אלפים):

"פקק תנועה" של כמה מאות מטרים לפני "גשר רידינג":

נקודת הסיום, בחזרה לכיכר:

לילה טוב וחול מועד שמח לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.