במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השביעי) אפשר למצא כאן.
דיווח 31
היום (אתמול כבר), יום ג, פעמיים כי טוב, לא הספקתי הרבה בנוגע לחיפושים, בכל זאת עשיתי
סיבוב מאוחר בפארק+טיילת. לא ראיתי אפאחת מתאימה. תמונה מהטיילת בהמשך.
יום השנה ה15 לרצח רבין ז"ל
כמו
בכל שנה, כשרצח רבין מוזכר, אני משתדל לכתוב קצת על הנושא. הרצח הזה היה
טראומטי לכולם, אבל באופן אישי הרגשתי אז צער עמוק נוסף. זה קרה כמה שנים
אחרי שאבי ז"ל נפטר. רבין ואבי ז"ל שרתו ביחד בפלמ"ח. אני זוכר שכשאבי נפטר
קיבלנו הביתה הרבה מברקים, בין היתר מיצחק רבין שכמדומני כבר היה אז ראש
הממשלה.
כמו
שכתבתי בעבר, יש לי עוד זכרון אישי מיצחק רבין וזהו זיכרון ילדות, אבי היה
קצין בכיר בצבא. בחג פורים אחד התחפשתי (יותר נכון "חיפשו" אותי) לקצין
בצבא (נדמה לי סא"ל) כולל דרגות קטנות, עיטורים קטנים (למשל כנפי צניחה)
ועוד. אבא שלי לקח אותי אז למחנה הקריה שבת"א והביא אותי לפגוש את לא פחות מאשר
הרמטכ"ל דאז יצחק רבין, נדמה שזה היה בדיוק כשהוא סיים איזו ישיבה עם כמה
קצינים. אני
זוכר שרבין שאל אותי משהו וחייך את החיוך הביישני שלו. יש לי גם תמונה שלו
שאבי סידר לי עם הקדשה אישית מרבין.
ההסתה הפושעת והלא מרוסנת שהיתה בתקופה שקדמה לרצח היתה בכל מקום. אני זוכר למשל ששרתתי במילואים זמן מה לפני הרצח, נדמה לי שזה היה
בבקעה. היו שם סטיקרים שמישהו הביא בסיגנון "מה עשית היום כדי להפיל
את ממשלת רבין?" או משהו כזה וזה היה עוד "עדין", נאמרו הרי דברים נוראים
וחמורים. האיש שתרם פי אלף למדינה מחלק לא מבוטל מאלה שהשמיצו אותו, כונה
"בוגד"... האווירה היתה נוראית, הייתי קורא לזה ממש 'מחלת נפש קולקטיבית'
של השמצות. לא חייבים להסכים עם דרכו של רבין אז, זה מובן מאליו, אבל בין
זה לבין להשמיץ, להסית ולכנותו "בוגד" יש וצריך להיות מרחק רב ביותר.
ושוב
כמו שכתבתי בעבר, הייתי בעצרת התמיכה ברבין בכיכר שאז כונתה "כיכר מלכי
ישראל". זה היה מבחינתי המינימום שהייתי חייב לעשות. רבין רצה בעתיד טוב
יותר לכולנו (לרובנו, אם נדייק) וראיתי לעצמי חובה לתמוך בו, אל מול גלי
ההסתה הפרועים שהיו אז. הייתי שם עם חבר ואני זוכר שאמרתי לו, שכל הכבוד
לרבין שהוא מוכן להופיע ככה לפני כל הקהל הזה, כי מספיק משוגע אחד שיכול
לירות בו מאחד הבינינים מסביב. לא עלה על דעתי שזו היתה מעין "חצי נבואה"
(לא מדוייקת אמנם). עזבתי מוקדם יחסית את העצרת, כשהגעתי הביתה פתחתי רדיו
ואח"כ טלוויזיה ואז התחילו להגיע הידיעות על הירי ויותר מאוחר הודעה על
מותו. יהי זכרו ברוך.
הנה
התמונה מהיום משפך הירקון לכיוון הטיילת, לא רואים את זה, אבל בין שני האורות
הבהירים והבולטים במרכז חלקה התחתון של התמונה יש חופה...היתה שם חתונה (אולי זה סימן שבקרוב אצלי?
אינשאללה...):
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
אינשאללה...):