
במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור
הזה . מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי (
[email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השביעי) אפשר למצא
כאן.
דיווח 186
היום, יום ב' בערב, הזדנגפתי (=טיילתי ברח' דיזנגוף) קלות, קפצתי לדיזנגוף
סנטר ועשיתי כמה קניות. לא ראיתי אפאחת מתאימה. תמונה מאזור כיכר דיזנגוף
בהמשך.
עזר כנגדי
ככל שאני רואה יותר
צרות של זוגות אחרים (צרות בזוגיות, אבל לא רק), אני מבין את חשיבות הצד
האישיותי של בת-זוג. אמנם אני שם דגש חזק על עניין ההעדפות החיצוניות שלי
בבת-זוג, אבל ברור לי, באותה נשימה, שבת-הזוג שאיתה ב"ה אתחתן (אם וכאשר
אמצא אותה) חייבת להיות חברה ושותפה שלי, כלומר עזר כנגדי ולא מכשול
כנגדי... ברמה של חיי היום-יום ברור שחשוב לי שבת הזוג תהיה מספיק
אינטליגנטית כדי לקבל החלטות נכונות. מצד שני, אני לא מייחס לאינטליגנציה
הרבה מעל הממוצע, בהכרח, איזשהו יתרון.
באופן דומה, אני מחפש בחורה שתהיה בינינו הסכמה, אבל מצד
שני אני רוצה גם מישהי שמסוגלת לחשוב בעצמה ולכן שיהיו לה דעות משל עצמה.
הרבה פעמים נוטים לקשור יכולות אינטלקטואליות עם קרייריזם ויש אני מניח קשר
מסויים, כלומר מי שמצליח בקריירה סביר שהוא/היא אדם אינטליגנטי באיזשהו
מובן מעל הממוצע, אבל זה לא בהכרח עובד בכיוון ההפוך, כלומר בהחלט ישנם
אנשים שהם די אינטליגנטיים אבל שהם לא מאד קרייריסטים. זה הכיוון שאני
מעדיף בבת-זוגי, כלומר מישהי שהיא אדם מעניין, אבל לא מישהי שהקריירה
והשאפתנות (שלטעמי קשורה לה) הם הדברים שמכוונים אותה.
יש כמובן את עניין הנאמנות והיושר. מישהי שמוסר וערכים הם לא חלק משמעותי מתפיסת עולמה והתנהלותה בפועל, סביר שלא תתאים לי.
ומשהו קליל לסיום: הרבה פעמים נטען שבחורות מייחסות לחוש הומור אצל גבר איזה יתרון (אני מודה, אגב, שיש הרבה יותר מצחיקים ממני...
),
אני לא רואה את זה בכיוון ההפוך, כלומר אני לא מחפש חוש הומור אצל בת-זוג
פוטנציאלית. אולי זה דומה לעניין החיוכים - גברים נמשכים לחיוך של נשים,
בעוד שנשים דווקא לא משתגעות על חיוכי גברים, כמצויין במחקר הזה.
הנה התמונה מאזור כיכר דיזנגוף:

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.