עוד לא נשוי

בפוסט של יום א' השבוע, מגיבה אנונימית שאלה אותי למה אני לא מפרסם תמונה שלי ומציין שם מלא? (היא לא בדיוק שאלה היא הציעה שאעשה כך). כמו שכתבתי בתיאור העצמי כאן בבלוג, אני לא 'משתגע' על חשיפה. ברור שיש לזה יתרונות כמו גם חסרונות. מכיוון שאני בהחלט מוגדר כגולש ותיק (כמדומני מבערך 1994) יש לי לא מעט ניסיון עם האינטרנט ותופעות אנושיות בו.

נכון הוא שתופעות שליליות קורות כמעט בכל מקום והן בד"כ בשוליים ורוב אנשים לא מפסיקים בגללן לעשות משהו (למשל בגלל שיש תאונות עבודה, רוב האנשים לא מפסיקים לעבוד) ובכל זאת אני עדיין זוכר שפעם (מזמן) שמתי תמונה שלי באיזה אתר הכרויות ופתאום אחרי תקופה מישהו שולח לי מייל בהקשר שונה לגמרי ממה שזה היה מיועד לו. מסתבר שמישהו/י, שרצה/רצתה להתלוצץ על חשבוני, העתיק/ה את התמונה שלי משם, כתב מודעה מפוברקת כאילו בשמי ושם את זה באתר אחר... מה לעשות ש-א. יש אנשים רעים (ו/או מתוסבכים ו/או פסיכופטיים ו/או בעלי שיפוט לקוי ו/או <להשלים בעצמכם>) ו-ב. אין עדיין מספיק פיקוח על מה שקורה באינטרנט ("משטרת האינטרנט"). וכל עוד זה המצב (ועוד כמה נקודות אחרות) אני לא מתלהב לפרסם תמונה שלי כאן.

כמו שאני משקיע ולא מעט, גם בכתיבה כאן בבלוג (ובגרפיקה וכד') וכמובן ובעיקר בחיפושים הרבים שלי בעולם האמיתי (להבדיל מהוירטואלי), זו לא דרישה מוגזמת מידי ממישהי שמעוניינת, לעשות את הצעד הקטן הזה ולשלוח לי מייל.

ובכל זאת, ללא קשר לבקשה של הבחורה הנ"ל, חשבתי כבר מזמן, לעשות משהו קטן בכיוון של 'חשיפה'. חשבתי לעצמי אולי אצלם את עצמי ואז בעזרת תוכנת עריכה אעשה מעין תמונת הצללה של הגוף שלי... וכך אמנם עשיתי . את התמונה הבאה צילמתי מאחור (מהגב, עם טיימר) ואז כאמור בצעתי עוד כמה פעולות גרפיות כדי לקבל תמונת שחור/לבן. התמונה צולמה רק עם תחתונים.... הנה היא לפניכם...