במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השביעי) אפשר למצא כאן.
דיווח 278
היום, יום ג', פעמיים כי טוב, כמו שתיכננתי נתתי גיחת חיפוש לקניון עזריאלי. הייתי שם לפני תחילת הזמן המתוכנן (20:30) ולאחרי סיומו (21:00). לא ראיתי אפאחת מתאימה היום. הערה לבחורה/אישה(?) שמחפשת אותי הרבה פעמים ב-google: הכי פשוט להקליד "עוד לא נשוי" בשורת החיפוש והקישור הראשון יביא אותך לבלוג (לפחות אצלי זה כך)... תמונה מהיום מקניון עזריאלי בהמשך.
תזכורת: אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג? (והנה עשיתם מעשה טוב...!).
הפריימריז במפלגת העבודה
עצוב לי לראות את מה שקורה במפלגת העבודה. אני בא מבית של מצביעי מפלגת
העבודה. מאז שהצבעתי לראשונה (זה היה בשירות הסדיר שלי, בשנת 1981 בבחירות לכנסת העשירית)
לא סטיתי לא ימינה ולא שמאלה. כל הזמן בעקביות (יש מי שיאמר בקבעון? (אני
מקווה שלא..)) רק עבודה/מערך. מפלגת העבודה היתה עבורי תמיד האלטרנטיבה הכי
שפויה.
עצוב לי גם לראות את מה שקורה בכנסת ומבחינות מסויימות גם במדינה. הכנסת
היא לא מעט בבואה של החברה הישראלית. פערים ופלגנות. אם הייתי נדרש לסדר
את המועמדים של הפריימריז בעבודה לפי המידה שאני חושב שהם מתאימים לתפקיד,
הייתי מתחיל בעמרם מצנע (הכי ראוי לטעמי), אח"כ בוז'י הרצוג, אח"כ עמיר פרץ
ואח"כ שלי יחימוביץ'. מה שמדהים (אותי) הוא שהבחירה בפועל יצאה בדיוק הפוך.
עמרם מצנע הוא לטעמי "המבוגר האחראי". האיש מילא מספיק תפקידים ניהוליים
בחייו (אלוף בצה"ל, ראש עיריית חיפה ועוד), הוא מצטייר כאדם עם עקרונות
ויושר. מועמד אידאלי מבין הארבע, אבל ציבור בוחרי מפלגת העבודה חושבת
אחרת...
בוז'י הרצוג מילא כמה תפקידי שר. הוא לא המועמד המועדף עלי, אבל הוא טוב
יותר לטעמי מעמיר פרץ ושלי יחימוביץ'. הוא הוכיח שהוא יודע לעשות. קשוב
לעם וכד'.
כאמור ההעדפות שלי לחוד ומציאות בשטח לחוד... (זה נשמע נכון (לפחות קצת) גם לגבי זה שאני לא מוצא בת-זוג כמו שאני מחפש...). כידוע יש סיבוב הצבעה שני, בו מתמודדים שניים: עמיר פרץ ושלי יחימוביץ'.
עמיר פרץ קיבל בזמנו את קולי ואיכזב אותי. הוא הלך לבחירות עם ה-ticket
החברתי ובמקום להילחם על תפקיד של שר בתחום חברתי/כלכלי הוא בחר בתיק
הביטחון (אינני יודע למה, אולי בגלל עצה לא טובה שקיבל, אולי פחד שבתפקיד
אחר לא יוערך/ישפיע מספיק וכד'). על מידת ההצלחה (לפחות התדמיתית (וברור
שתדמית היא לא הכל)) בתפקיד שר הביטחון, אני חושב שאני לא צריך להרחיב.
שלי יחימוביץ' אולי פרלמנטרית חרוצה, אבל היא לא מילאה שום תפקיד ביצועי-ניהולי כמו שר. היא בסה"כ חברת כנסת חדשה יחסית עם רקע של עיתונאות. לא רקע של
הובלת אירגונים. מפלגה היא אירגון. תפקיד שר הוא תפקיד ניהולי ואירגוני.
נוסיף לזה את הדעות הפמינסטיות שלה... (אני זוכר (אם אני לא טועה..) שבשנות
התשעים היא היתה משדרת בתוכנית "הכל דיבורים" ברשת ב' פינה בשם "שוביניסט
השבוע"... אני מודה די לא אהבתי את זה. פמיניזם זה לא משהו שאני בעדו וזה
לא משהו שאני מעריך, להיפך (אם כי אני נגד אפלייה של נשים, יש פער בין
השניים וכבר כתבתי על זה כאן בבלוג למשל כאן)).
מכיוון שכנראה אחד מהשניים ת/יוביל את מפלגת העבודה ולאור דעתי כנ"ל, יש
סיכוי מסויים (עדיין לא החלטתי) שבבחירות הבאות, אחרוג מנאמנותי רבת השנים
והבלתי מסוייגת למפלגת העבודה ואאלץ (מאד לא ברצון) להצביע למפלגה אחרת.
לא נראה לי שאצביע לקדימה, זה ליכוד ב' בעיני והאמת שאני לא רואה כרגע
אלטרנטיבה ראויה למפלגת העבודה (לברק די ברור שלא אצביע)... כך שבאמת יהיה
לי לא פשוט להחליט.
הנה התמונה מהיום מקניון עזריאלי:
לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
