לפני שאגע בנושא ה"פי 1000?", אני רוצה שוב (אפרופו אלף, בפעם האלף? ) להיות קצת "שיטחי" ולדון באחד הנושאים שאני מזכיר לא מעט בבלוג... החזה הנשי
והפעם אדון בקצרה בתופעה של בחורות עם חזה גדול+ שטוענות שזה מפריע להן
להכיר גברים בגלל שגברים, לכאורה, מתסכלים להן על החזה יותר מאשר על
הפנים...
בתור מי שחזה מאד-מאד גדול (שזה ממש נדיר) כפי שפרטתי כאן,
מאד חשוב לו אצל בת-זוג פוטנציאלית (וזה ממש לא הדבר היחידי שחשוב לי..),
אני יכול לומר שכשאני מסתכל (בעקבות כך שאני נתקל) על בחורה עם חזה ממש ענק
(שזה לצערי קורה פעם בהמון זמן), אני מאד משתדל לא להסתכל (כשהיא רואה) שם
למטה (למטה מהפנים). אני חושש שמא זה עלול להתפרש לא טוב, כאילו אני רוצה
את אותה הבחורה רק בגלל זה (למרות שחשוב לי להדגיש כמו שפרטתי כאן
(ובאריכות יחסית) שממש לא כל הגברים אוהבים חזה גדול. כך שמבט כזה לא חייב
להתפרש כעניין אלא למשל כפליאה (דבר יוצא דופן מושך תשומת לב, תחשבו על
אדם מאד נמוך או מאד גבוה)).
אישה עם חזה מאד גדול (מובן שאני מתכוון לטבעי), לדעתי, סטטיסטית היא גם אישה יותר נשית (מוזכר כאן למשל,
קשר בין גיזרה מסויימת לפיריון וגם להורמונים נשיים מסויימים, לכן אני
קורא לזה "יותר נשית", כלומר במובן ההורמונלי) אבל זה לא אומר שאין בה מה
שאני מכנה מאפיינים 'גבריים' כי בכולנו גברים ונשים יש חלק מזה וחלק מזה.
לדעתי, אישה שהיא יותר נשית גם באישיות שלה, תקבל, ברוב המקרים, את
מבטי ההערצה לחזה שלה, כמחמאה, היא לא תחשוב שזה 'מטריד' (אלא אם כן, זה
משהו קיצוני, אני מדבר כאן רק על מבטים).
אני יכול לומר, שוב בפעם האלף..., שחזה מאד-מאד גדול ("חזה ענק"
בטרמינולוגיה מקובלת) חשוב לי מאד אצל בת-זוג פוטנציאלית (וגם אגן רחב ודשן
אם כבר הזכרנו, אפרופו פוסט קודם בנושא האגן הנשי) אבל זה לבדו ממש לא מה שיגרום לי לפתח קשר עם בת-זוג פוטנציאלית, צריך עוד דברים כמו אישיות, נאמנות, ערכים מסויימים וכו' וכו' וכו'.
אני רוצה לספר על מקרה (שאולי כבר כתבתי עליו פעם בעבר) שקרה לי פעם
(לפני אולי 15 שנה?): בעודי הולך ברחוב, אני רואה מישהי עם חזה, שתסלחו לי
על ה'וולגריות', אפשר להשוותו בגודל לזוג אבטיחים וזו לא הגזמה... הבחורה
היתה לא גבוהה (אולי 1.58 מ'?) מה שאומר שמבחינה זו היא התאימה לי (אני
1.70 מ' ביום טוב... (כשישנתי מספיק...)) וגם שבגלל הגובה שלה, גודל החזה שלה הודגש עוד יותר בהשוואה למישהי נניח גבוהה יותר.
ראיתי אותה אולי ממרחק של 250 מ'... והיא היתה במעלה רחוב. מה שגרם לי
לרוץ (כדי חלילה לא לפספס אותה) בעליה... הגעתי למיקומה כולי מתנשף והתחלתי
איתה. היא היתה מאד אדיבה ונחמדה אלי וכך המשכנו שנינו ללכת. היו לה
סידורים במקום, אני הכרתי את המקום ולכן סייעתי לה בזה. לאחר שדיברנו כמה
דקות, הסתבר שהיא יהודיה שבאה אז (מזמן...) מצפון אמריקה לתקופה של שנה+.
to make a long story short, קיבלתי את הטלפון שלה ויצאנו. הזמנתי אותה
לבית קפה/מסעדה. באיזשהו שלב, היא שאלה אותי שאלה ישירה: "מה גרם לך להתחיל
איתי?" (כל השיחות בינונו התנהלו, כצפוי, באנגלית). חשבתי בהתחלה לא ליפול
ל"פח" לכאורה הזה, אבל החלטתי שבכל זאת אהיה כנה אבל מעודן, עניתי לה
שהתחלתי איתה בגלל הגיזרה שלה (לא הזכרתי את המילה חזה).
חשבתי שהבחורה אולי לא תאהב את זה, אבל למרבה הפלא הבחורה ממש קרנה
מאושר, אי-אפשר היה לטעות בתגובה שלה, היא נתנה חיוך מאוזן לאוזן ואז
התחילה לספר לי כמה החברות שלה מקנאות בה בגלל הגיזרה שלה. בסופו של דבר,
למרות הגיזרה הכל-כך נדירה (לצערי) שלה, החלטתי שזה 'לא זה' מבחינתי. היא
דווקא המשיכה להתקשר אלי (אפילו שבועות אחרי) ורצתה שנמשיך בקשר (מעבר
לדייט (אחד או שניים, אני כבר לא בטוח), לא היה בינינו משהו נוסף, בכל
מקרה, בוודאי לא קטע אינטימי).
כך שזה לא נכון שכל הבחורות לא רוצות שיעריכו אותן בגלל החזה שלהן. אני
שוב חוזר... לא נראה לי שגבר רציני (אני לא מדבר על דון ז'ואנים למיניהם,
יש בהחלט כאלה אבל לדעתי הם מיעוט, בפרט מגיל מסויים) יתחתן עם מישהי רק
בגלל החזה שלה... זה חייב לבוא עם עוד אי-אלו תכונות... אני חושב שזה ברור,
אבל שוב, אני גם יכול להבין את התחושה של בחורות שמרגישות לא נוח עם
מבטים.
וסוף-סוף הגעתי לנושא הפי אלף.... מסתבר שאוכלוסית העולם היא, נכון להיום בערך 7 מיליארד. אוכלוסית מדינת ישראל היא בערך 7 מיליון.
מה שאומר שאנחנו בערך אלפית מאוכלוסית העולם... או שעל כל אישה בארץ יש
כנראה (ומאד בערך) פי אלף (היה לכאורה צריך להיות 999, אם היה מדובר בדיוק
ב7 מיליארד וב7 מיליון ובאותו יחס מספרי של גברים-נשים) נשים.
אני מסתכל על זה מנקודת מבט של החיפושים שלי. אני משקיע הרבה ממרצי
ומזמני הפנוי בחיפושים, כמובן שבארץ, כאן נולדתי, זו השפה שלי, התרבות שלי
וכו' וכו', אבל בגיל שלי מותר לי כבר לומר שבהחלט עשיתי מאמץ סביר ומתמשך
למצא בת-זוג ועובדה שאני עדיין לבד. בהחלט יכול להיות סטטיסטית שבחו"ל
נמצאת מישהי שמתאימה לי. ברור שאני מעדיף מישהי יהודיה, אבל בגילי (ואף הרבה לפני כן) מותר לשקול עוד אפשרויות.
אני לא מתכנן כרגע איזה מסע לחו"ל, זה לא כ"כ באופי שלי לנסוע לבדי
לחו"ל (למרות שכבר עשיתי את זה יותר מפעם), אני רק מהרהר לי ב"קול רם" (כאן
בבלוג) באפשרות אולי לפתוח בלוג נוסף באנגלית או משהו כזה... (בעבר אגב,
באמצע שנות התשעים, היה לי כזה ויצא לי גם להכיר בחורות מחו"ל שפנו אלי
ביוזמתן) אבל לפחות כרגע, אני לא חושב על זה ברצינות. נראה.
"ברחובות שלנו יש קסם מיוחד, זה לא מפריע, רק אם אתה לבד"...,
"כשאתה לבד זקוק לאהבה, אתה פתאום מרגיש עוד יש לך תקוה",
משינה:
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
) להיות קצת "שיטחי" ולדון באחד הנושאים שאני מזכיר לא מעט בבלוג... החזה הנשי
והפעם אדון בקצרה בתופעה של בחורות עם חזה גדול+ שטוענות שזה מפריע להן
להכיר גברים בגלל שגברים, לכאורה, מתסכלים להן על החזה יותר מאשר על
הפנים...
)) וגם שבגלל הגובה שלה, גודל החזה שלה הודגש עוד יותר בהשוואה למישהי נניח גבוהה יותר.