עוד לא נשוי

אתמול, כזכור, הודעתי שאמצא, היום בערב, במקום ציבורי מסויים (קניון רמת-אביב במקרה זה), מתוך הנחה שזה נותן אפשרות לבת-זוג מתאימה לבוא לשם ולכן שאולי שאתקל בה ואולי אתחיל איתה וכו' וכו' (הכל הוסבר בפוסט הקודם וזה לפניו), אז שורה תחתונה: לא ראיתי שם אפאחת בכלל בכיוון. האמת שכשמצפים אפשר להתאכזב ובאיזשהו מקום קצת לא ציפיתי וקצת כן ציפיתי... אז קצת התאכזבתי אבל לא נורא. בכל זאת אולי אודיע שוב על הגעה למקום כנ"ל בשבוע הבא (נראה, אחשוב על זה ואולי מחר אודיע שוב).

אני חושב שהמקום והשעה היו נכונים כי באמת המקום ניתן ל'הכלה' (הוא לא 'אינסופי') ואכן בטווח הזמן הנקוב, לא היו יותר מידי אנשים במקום (אולי זה גם הקור היחסי שפוקד אותנו לאחרונה שגורם לאנשים לא לצאת מהבית?).

אז מה הלקח/ים (אפרופו כותרת הפוסט)? ניסיתי למצא את חצי הכוס המלאה בסיפור, למשל ש'הכישלון' אולי מחשל, אבל בעיקר חשבתי על דבר אחר. בסוף הגיחה הנ"ל ניכנסתי לאיזו חנות באזור והיתה שם קופאית שהיתה נחמדה אלי באופן יוצא דופן (הרבה יותר מאיך שקופאית ממוצעת מתנהגת), חייכה אלי כשהגעתי ושאלה מה שלומי? (למרות שאנחנו בכלל לא מכירים) וככה התפתחה בינינו שיחה, שבסופה היא גם ברכה אותי לשלום באופן לבבי מאד. הבנתי שזו בחורה מאד לא תל-אביבית, מישהי שכנראה באה ממה שמכונה "פריפריה" (אם כי אני לא יודע בדיוק מאיפה היא, זו בעיקר השערה).

היא לא התאימה למה שאני מחפש (בעיקר מבחינת מבנה גוף), אבל המקרה הזה, כמו עוד מקרים עם איזשהו דימיון שקרו לי נניח בשבועות האחרונים, חידדו אצלי את העניין הזה שאני צריך לשוב ולצאת יותר מאזור גוש-דן (או בעיקר לצאת מאזור ת"א) במסגרת החיפושים שלי, כי מאד ייתכן שיש בחורות יותר עממיות ונעימות (כנראה עניין של חינוך וכד') באזורים הללו ואולי אני מפספס מישהי עם שאר תכונות כמו שאני מחפש שם.

הנה תמונה מהיום מקניון רמת-אביב:

לילה טוב וחמים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.