במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השמיני) אפשר למצא כאן.
דיווח 6
היום
יום ד', בערב עשיתי גיחת חיפוש בקניון איילון ובסביבה. לא ראיתי אף אחת מתאימה היום. תמונה מהיום מקניון איילון בהמשך.
תזכורת: אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג? (והנה עשיתם מעשה טוב...!).
פסביות נשית
אחד מהדברים שאני צריך להתמודד איתם, בעיקר במה שקשור לבלוג ובחיפושי אחר
בת-זוג הוא מה שאני מכנה "פסיביות נשית". צמד המילים הזה דורש הבהרה. אין
הכוונה שנשים הן בהכרח פסיביות בכל דבר ועניין. הכוונה שבתחום הבין-זוגי, נשים (לכאורה לפחות) יוזמות הרבה פחות מגברים (וכמו להרבה דברים יש לזה חסרונות ויתרונות).
יש לי קצת אמביוולנטיות (דו-ערכיות) לגבי זה. מצד אחד,
דומיננטיות (שעשויה להיות קשורה גם ליוזמה) מצד אישה, זה ממש לא מה שימשוך אותי אליה (די סביר שזה ירחיק
אותי ממנה). אם ההיפך מדומיננטיות זו 'כניעות' (באנגלית "submissiveness"),
אז יש משהו מאד מושך ונשי, לפחות לטעמי, באישה 'כנועה'. האמת שאני לא
כל-כך אוהב את המילה הזו, כי זה נשמע לי כאילו יש צד כובש וצד נכבש וזה
נשמע/נקרא כמו 'מלחמות'...
אני רוצה לקוות שהזוגיות שתהיה לי (ב"ה) תהיה כמה שיותר הרמונית וכמה שפחות
של 'קרבות' ויריבויות (למרות שויכוחים וחילוקי דעות, סביר שפה ושם יהיו.
זה לגיטימי ואולי אפילו נחוץ).
מצד שני, כשאני כותב כאן בבלוג, קהל היעד שלי אמור, בין היתר, להיות בנות-זוג פוטנציאליות (לשון רבות, אבל אני באמת ובתמים מחפש רק אחת).
אם כי אני כותב גם בגלל שאני נהנה מזה. באפריל השנה ימלאו לבלוג 5 שנים. במהלכן היו כאן עשרות אלפי כניסות (דאגתי
להפנות לכאן ממספר אתרים שיש בהם לא מעט גולשים), וגם אתרים אחרים ביוזמתם
קישרו אלי ובנוסף הופעתי כמה פעמים בהמלצת העורכים של ישראבלוג, מה שיכול
להביא לאלפי כניסות ביום אחד. באיזשהו מקום, אני כן מצפה להיענות, כלומר לקצת "יוזמה" נשית בהקשר הזה. ציפיות לחוד ומציאות לחוד... אפשר לספור אולי (לא ספרתי כרגע...) על
אצבעות שתי ידיים את מספר הבחורות שפנו אלי בתקופה זו.
הכי קל לומר, שבגלל שאני (כיום) בן 50 (אבל נראה פחות, ככה כולן אומרות לי, בחיי! נו מה הן תגדנה לי?... שאני נראה יותר?
אבל לפחות אין לי שיערות שיבה (עדיין)) אז בחורות צעירות, אפילו הן מתאימות לדרישות שלי,
אולי מעדיפות מישהו צעיר ממני. טיעון אחר הוא שאני מחפש מראה חיצוני מאד נדיר.
שתי הטענות הגיוניות ובכל זאת, אני יודע שיש בחורות צעירות (+20) שלא
פוסלות אותי (אני יודע את זה מחיי היום-יום, לא מהאינטרנט) ויש בחורות כמו
שאני מחפש חיצונית (מעט מאד, אבל יש).
אני זוכר שפעם שמעתי מישהו ברדיו שדיבר על הנושא של הפסיביות הזו. הוא תיאר את זה בערך כך:
"אישה מכילה, גבר מעניק" (מובן שבהכללות עסקינן, יש גברים 'נשיים' ויש נשים
'גבריות', לא כולם מתאימים לסטריאוטיפים, גם אני לא בהכרח בכל דבר 'גברי', בחלק
מהדברים יותר, בחלק פחות (למשל: ברוב עוונותי...אני לא ממש מתעניין
בכדורגל
)). יש לי הרגשה שפה ושם מישהי, שעל-פניו עשויה להתאים למה שאני מחפש, מציצה בבלוג, אבל... אין לה "אומץ" לפנות אלי. כתבתי "אומץ" במרכאות, כי זה לא בדיוק אומץ.
אני חושב שיש הבדל במבנה המוח הנשי והגברי. המח הגברי פשוט שונה
בכל מה שקשור לדחף מיני והדחף הזה, לדעתי, הוא מניע חזק ליוזמה ליצירת קשר.
מובן שיש גם נשים שמתחילות עם גברים. רק בשנה האחרונה, שתי נשים (ללא קשר
לאינטרנט, אלא בעולם ה"אמיתי") 'חיזרו' אחרי (ובצורה די מפורשת וישירה). אם
אני מסתכל על נניח חמש השנים האחרונות, גם מספר בחורות 'התחילו' איתי (שוב, לא באינטרנט).
עדיין
זה די נדיר וכאמור לדעתי לא מייצג. אישה נשית באמת, בד"כ לא תיזום (לפחות לא בצורה ישירה). כמה שזה לפעמים קשה לי, אני מבין שאני זה שחייב ליזום... (ואני משתדל לעשות את זה, אם יש לי הזדמנות נאותה) אבל אני רואה בכתיבת הבלוג הזה, איזשהו סוג של
יוזמה. אם מישהי פונה אלי, היא בסה"כ 'נענית' (חלקית לפחות) ל'חיזורים'
שלי, היוזמה הראשונית נשארת שלי.
הנה התמונה מהיום מקניון איילון:

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.