במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השמיני) אפשר למצא כאן.
דיווח 23
היום,
יום ג', פעמיים כי טוב, בערב, נתתי גיחה לקניון רמת-אביב. לא ראיתי אף אחת
מתאימה במשך היום. תמונה מקניון רמת-אביב, מבחוץ, בהמשך הפוסט.
תזכורת: אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג? (והנה עשיתם מעשה טוב...!).
נואשות?
לפעמים אני שואל את עצמי - האם זה שאני כותב כאן, יחסית די הרבה על
חיפושי, יוצר תדמית של נואשות? כלומר אם אני מספיק טוב, אז (לכאורה) למה
אני צריך לרדוף אחרי בחורות? שהן תרדופנה אחרי... זה נחמד בתיאוריה, אבל
במציאות, נשים (או, ליתר דיוק, רובן) לא יוזמות ולכן אם לא אעשה איזשהו
מאמץ אקטיבי או שאשאר לבד או שאאלץ להסתפק בבת-זוג פחות מתאימה.
אני רוצה להבהיר כאן - זה שאני עושה (יחסית) לא מעט מאמצי חיפוש, לא
צריך להתפרש כנואשות. מישהי אמרה לי לפני כמה חודשים (והיא אמרה את זה
ברצינות, היא לא אחת שצוחקת איתי): "בטח עומדות אצלך בתור בחורות שרוצות
להכיר אותך".... אז לא, בד"כ לא עומדות אצלי בתור... למרות שדווקא בשנים
האחרונות נתקלתי בכמה בחורות שרצו בי (אבל זה לא התאים לי).
מה שכן, יש לי, פה ושם, הרגשה של "פול גז בניוטראל", כלומר אני משקיע לא
מעט מאמצים ואין תוצאות בשטח. אני לא רגיל לזה כמעט בשום תחום אחר של
עשייה שלי. בד"כ כשאני עושה, אני רואה תוצאות. זה קצת כמו ללכת הליכה מאד
ארוכה במדבר...
אני מקווה שמתישהו בעתיד (ב"ה בקרוב) אוכל להסתכל על התקופה ה"יבשה"
והכל-כך ארוכה הזו לא בגעגועים. אוכל "לסלוח" על ה"מדבר" הזה אולי רק אם
אמצא "ארץ זבת חלב ודבש"...
"דברים שאמרנו היום", החיפושיות:
הנה התמונה (מבחוץ) מהגיחה של היום לקניון רמת-אביב:
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
