עוד לא נשוי

דיווח 34

היום, יום ה', בערב ביקרתי בקניון הגדול שבפ"ת. לא ראיתי אף אחת מתאימה היום. תמונה מהקניון הנ"ל מהיום בהמשך הפוסט.

שפת גוף של נשים

אומרים "חיים ומוות ביד הלשון". לפעמים חיים שלמים עשויים גם להיות תלויים בהבנה נכונה של שפת-גוף. למה אני מתכוון? אני מתכוון לזה שנראה לי שלעיתים פירשתי בעברי שפת-גוף נשית, לא נכון. מיד אפרט יותר בנושא, אבל לפני זה, אני חושב שהיכולת הזו לזהות סימנים אצל האחר/ת (כמו מה שמכונה "שפת-גוף")  היא בעצם חלק ממה שמכונה "יכולת אמפטית" בהקשר של הספר "ההבדל המהותי" (שמציין שתי תכונות מרכזיות מערכתיות ואמפטיות. כאשר סטטיסטית(!) לגברים בד"כ יש יותר מערכתיות ולנשים יותר אמפטיות. מערכתיות קשורה להבנת ויצירת מערכות (למשל טכנולוגיות) ואמפטיות קשורה ליחסי אנוש ויכולת הזדהות עם האחר ברמה הריגשית. הנה מבחן (באנגלית) להערכה עצמית בנושא).

כאיש תוכנה (וגם לפי התוצאות שלי למבחן הנ"ל), אני בהחלט יותר טיפוס מערכתי. זה לא אומר שאני 'אוטיסטי' במובן שלא מסוגל לזהות הבעות פנים ורגשות אצל אחרים. אני בהחלט מסוגל... אבל זה לא מצב של שחור-לבן, יש רמות שונות. כנראה שהיכולת המערכתית הטובה מאד שלי (יחסית לכלל האוכלוסיה) באה אולי על חשבן כישורים חברתיים מסויימים שבתוכם היכולת הזו להבין "שפת-גוף" (ואני בהחלט לא יחיד בזה...).

נזכרתי בזה שלא פעם ראיתי ברחוב בחורה שמשכה אותי, הסתכלתי עליה, היא לפעמים הסתכלה חזרה ואז השפילה את מבטה למטה. לעיתים פירשתי את זה אולי כחוסר עניין או מבוכה או לכל הפחות לא הייתי בטוח מה זה אומר. אני מנסה להיזכר כרגע בדוגמאות. אני אמנה את מה שאני זוכר מהכי קרוב בזמן.

לפני כמה שבועות בעודי הולך ברחוב, אני רואה בחורה צעירה (אני מעריך שבערך בת 20) נאה ונשית לטעמי. מה שתפס את עיני היו דווקא הרגליים המלאות שלה (אני לא בוחר במה להסתכל או למה להימשך... זה תת-הכרתי...), אז הסתכלתי אליה, אחרי שהיא הסתכלה לרגע חזרה, היא השפילה את מבטה המשיכה ללכת ועברה מאד קרוב אלי (המדרכה היתה די רחבה, היא יכלה לעבור רחוק ממני). הרגשתי שזו מעין 'הבעת עניין' חזרה בי, אם כי לא הייתי בטוח לגמרי, כי יש לי ספק, זה יכול להיות משהו מקרי. בכל זאת, זו היתה עבורי הרגשה מאד נעימה, אבל בכל מקרה היא לא היתה ממש הטיפוס שלי ואין לי אצלי חצי בחירה, או שמישהי מתאימה או שלא.

חיפוש קצר באינטרנט בנושא השפלת המבט של בחורה, הראה לי למשל את זה ואת זה. נשים שהשיבו לשאלה של גבר בנושא בד"כ אמרו שזה סימן של עניין ושכנראה מדובר בבחורות ביישניות. בתיאור הבחורה שאני מחפש, ציינתי שאני בהחלט מעדיף בחורה ביישנית. בחורה ביישנית זה פשוט מאוד מושך בעיני, אבל הנה אני לפעמים עלול לפרש מבט ביישני של בחורה לא נכון (וחבל מאד עבורי... אני צריך לעבוד על הנקודה הזו...).

מעניין עוד לציין שבתשובות לשאלות הגברים בעניין השפלת המבט, היו כאלה שתמכו ובאו בגישה חיובית ומעודדת והיו כאלה שניסו להכשיל. מעט בדומה למגוון התגובות שאני מקבל כאן בבלוג. יש את אלה (בד"כ אלו בנות) שמעודדות ומחזקות אותי ויש את ההיפך (שזה גם חלק בנות ) שמנסות, איך אני אגדיר את זה? להסיט אותי מדרכי... גם בהקשר הזה אפשר לראות את הפירגון/חוסר-פירגון שיש לאנשים שונים... צריך לדעת למי להקשיב ולמי לא.

המקרה הבא (על ציר הזמן ההפוך), היה כמה שנים לאחור. ראיתי בחורה שמנמנה בערך כמו שאני מחפש, גם כן צעירה (קשה לי להעריך, אבל נראיתה לי שוב בערך 20, תיאורטית היא יכלה להיות גם 17 או 23). הסתכלתי עליה מתפעל מהיופי והנשיות. היא הסתכלה חזרה ושוב השפילה מבט. היה עוד מקרה די דומה כמה שנים לפני הנ"ל.

המקרה היותר רחוק בזמן, שאני נזכר בו כרגע, קרה, אני חושב לקראת אמצע-סוף שנות התשעים של המאה הקודמת. ראיתי מישהי 'חבל על הזמן' מבחינתי... פשוט מה שאני מחפש... מבנה הגוף המלא כלל חזה ממש ענק (לא בערך ולא כמעט, פשוט ענק), מותן יחסית צרה ואגן רחב ומלא. הפנים היו פשוט יפיפיות, השיער היה אדמדם כהה, חלק וארוך.

החלטתי שאני ניגש (זה בד"כ לא בא לי בקלות להתחיל עם מישהי...). שאלתי אותה משהו והבחורה במקום להסתכל אלי השפילה את המבט (ועוד, אני לא אכנס לכל תיאור המצב עכשיו). הסקתי מזה, שזה חוסר עניין... או משהו כמו "אין מצב שבחורה כל-כך יפה ומושכת, לבד, ללא בן-זוג" ולא ניסיתי בכלל לשאול אותה אם אפשר להכיר אותה וכו'... רק בגלל החשיבה הלא נכונה ופרוש לא בהכרח נכון של המצב. אם הייתי, לעומת זאת, מכיר את אותה הבחורה באיזו מסגרת למשל לימודים/עבודה/חוג וכד', בהחלט ייתכן שהייתי יכול להכיר אותה יותר ואז לצאת איתה.

לא היה מזיק לי מילון נשית-גברית עם ניקוד... "?How do you do the things that you do", "איך את עושה את הדברים שאת עושה?", רוקסט:

הנה התמונה מהיום מ"הקניון הגדול" בפ"ת:

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.