במהלך המבצע אני מתאר מה עשיתי כדי למצא בת-זוג שמתאימה לתאור הזה. מי שחושבת שהיא מתאימה או מי שרוצה ליצור איתי קשר מוזמן/ת לפנות לאי-מייל שלי ([email protected]). פרטים על המבצע הראשון (זה השמיני) אפשר למצא כאן.
דיווח 41
היום,
יום ו', עשיתי רכיבת אופניים בפארק ובטיילת ה'צפונית'. לא ראיתי אף אחת מתאימה במהלך היום. תמונה של הים מהיום בהמשך.
תזכורת: אני מזכיר לכם/ן (כמו שכתבתי בפוסט הזה) שאתם/ן הקוראים/ות שלי, אתם/ן ה"שגרירים" שלי, כלומר שאם אתם/ן מכירים (גם בעקיפין) מישהי שמתאימה לתאור הזה, אז אתם/ן יכולים/ות לנסות לשדך בינינו ומי יודע? אולי יצא מזה זיווג? (והנה עשיתם מעשה טוב...!).
כשאת תבואי...
מרוב זה שאני עסוק במחשבתי (ולא רק...) בחיפושים, אני באיזשהו מקום אולי לא מקדיש מספיק מחשבה למה יקרה כשאמצא ב"ה מישהי מתאימה.
אני מאמין שזה עשוי לחולל שינוי מהותי בחיי בהרבה תחומים. אני משער
(ומקווה) שתהיה תקופה של 'התרוממות רוח' שאחריה תהיה כניסה לשיגרה, אבל
שיגרה מבורכת.
ברור לי גם שהקמת משפחה זה לא רק הקטעים הכיפיים, זו אחריות וזה מאמץ, אבל
אני חושב שזה שווה. אחרי שנים של בדידות, אני שואל את עצמי איך אגיב כשאמצא
(אם אמצא), ב"ה, אהבה? ניסיתי לחשוב על אדם שחי ברעב תקופה מסויימת. זו לא
דוגמא הכי טובה... אבל אם בכל זאת נלך עם הדוגמא הזו, אז ידוע שאדם שלא
אכל הרבה זמן, צריך להיזהר ולא לאכול מיד הרבה אוכל כי זה עלול להזיק לו.
הוא צריך לאכול בהתחלה כמויות קטנות ולאט, לאט לעלות את הכמות, כדי
שמערכת העיכול תוכל "להתעורר" ולעכל את המזון. אולי גם באהבה זה ככה?...
אני אזדקק לזמן להכיר את בחירת ליבי, להיפתח אליה ושהיא תיתפח אלי.
אני רק מקווה שלא כמו בשיר הבא ("כשאת תבואי לא יהיה כבר כלום") עדיין תהיה הרבה אהבה בליבי, "הכעס", רוק4:
הנה תמונת הים מהיום:
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
