עוד לא נשוי

אני רואה ביום הזה כמה דברים, למשל:

1. הדבר העיקרי זה כמובן להזכיר לכולנו (גם לעם היהודי וגם לשאר העולם) את רצח העם הנורא שאירע אז. לזכור ולא לשכוח.

2. גם אם זה לא קשור במישרין, לדעת להעריך את העובדה שיש לנו כיום מדינה וכמה חשוב לשמור עליה תקינה (על כל מה שזה אומר: מוסרית וכד') וחזקה, כבית לעם היהודי.

אני זוכר כילד שביום השואה הראו לנו סרטים בבית-ספר ואני זוכר גם טקסים למיניהם. האירועים האלה השאירו בי רושם חזק. אין ספק שזו (השואה ומלחמת העולם ה2) היתה תקופה שחורה בהיסטוריה האנושית. אם הנאצים לא היו עושים כמה "טעויות" (מבחינתם) כמו הפלישה לרוסיה ועוד, הם היו עלולים להגיע לישוב היהודי בארץ ישראל ודי ברור מה היה קורה אז ליהודים כאן. זה לא היה רחוק מזה.

הסבים והסבתות שלי גם מצד אבי ז"ל וגם מצד אימי תבדל"א, כבר היו כאן בארץ, הרבה לפני מלחמת העולם השניה, אבל אני יודע שהיו מצד אבי קרובים (דודים/ות וכו') שנשארו באירופה ורובם כנראה (אני לא מספיק בקיא בפרטים) לא שרדו (היתה לאבי דודה אחת שבעלה וילדיה ניספו, אבל היא איכשהו ברחה, הצטרפה לפרטיזנים, שרדה את המלחמה, עלתה אח"כ לארץ וחיה כאן (ונפטרה מאז)).

זהו להפעם.