לפני כשבוע נתקלתי בכתבה הזו בווינט המתבססת על כתבה
בשבועון הגרמני "דר-שפיגל" (הקישור כאן הוא למהדורה באנגלית), המספרת על
גבר שמצא לו 'עיסוק' "מעניין": הוא תורם זרע מקצועי.... בכתבה צויין שהיה
בתול עד גיל 34 ושמאז בעזרת "תרומות זרע" (שנעשות על-ידו בניגוד למקובל
(דרך בנקי זרע) בקיום יחסי מין רגילים) הוא הפך לאב של לא פחות מ82(!)
ילדים.
אחד הדברים שנובעים מטיעני הספר "הגן האנוכיי"
(עם שני י' (זו לא טעות...). ספר שמאוד השפיע עלי בזמנו (בצורת החשיבה
שנובעת ממנו)) הוא בעצם שיצורים שואפים להפיץ (בצורה מיטבית) את הגנים שלהם
לדורות הבאים. זו נקודת מבט מודעת למה שמניע יצורים רבים ברוב המקרים
בצורה לא מודעת. גם אנחנו, בני האדם, בהכללה לא תמיד מודעים לכך שהגנים
שלנו "דוחפים" אותנו לכיוון הזה (זה הזכיר לי משהו קצת שונה, אבל עדיין
דומה ברמת האי-מודעות: כתבה על ההשפעה שיש לחיידקים עלינו).
לכאורה, לכן, אותו "תורם זרע" דלעיל ממלא את שליחותו הגנטית... רק
לכאורה. אני מאוד מאמין בתפקיד הגנים והתורשה. למשל, אני מעריך (על סמך מה
שקראתי) שלאינטליגנציה (ועוד תכונות רבות אחרות) יש מרכיב מולד משמעותי
מאוד. עדיין לסביבה יש השפעה ו"מותר האדם מן הבהמה". בתגובות לכתבה בעברית,
כתב מישהו שברגע שהנ"ל מקיים יחסי מין עם אישה נשואה, כי אז הוא בעצם נואף
(דבר שאסור בתכלית האיסור ומצויין מפורשות בעשרת הדיברות, שמקובלים (דיבר=זכר, לפחות במקור) גם על
הנוצרים).
מצד אחד הוא אכן "מפיץ את הגנים" שלו וגם לא צריך לדאוג לצאצאיו ולגידולם,
אבל מצד שני הוא לא נשאר להשפיע על צאציו והוא גם לא בוחר את בנות זוגו (הם
פונות אליו). לא נראה לי שהייתי רוצה להיות במקומו, בפרט שהדבר לא מוסרי
לטעמי (כאמור "לא תנאף").
זה הזכיר לי מקרה שקרה לי לפני כך וכך שנים (אולי 15? אני לא בטוח...). הכרתי מישהי ברחוב (שכמובן
היתה מלאה והיה לה חזה מאוד גדול..). דיברנו ממש קצת ולקחתי ממנה מספר
טלפון. אחרי יום או יומיים כשוחחנו בטלפון היא, עדיין בלי כמעט להכיר
אותי...(טוב... אולי אחרי ששוחחנו כשעה והיא קצת 'חקרה' אותי לגבי
עיסוק/השכלה וכד'), אמרה לי שהיא... רוצה ממני ילד (גם בלי נישואין...)
ושהיא מוכנה לגדל אותו בעצמה...
סיפרתי את זה לחבר משפטן והוא ייעץ לי (ממה שאני זוכר) שזה עלול להיות
בעייתי כי תיאורטית בכל זאת אפשר יהיה לתבוע ממני לשלם מזונות (אם למשל
מצבה הכלכלי לא יהיה טוב). בסופו של דבר (ממש ללא קשר לעניין הרצון שלה
לילד) החלטתי שהיא לא מתאימה לי כבת-זוג (והיו לזה סיבות כבדות משקל
עבורי). חשבתי לעצמי... שזו לא הדרך הנכונה לעשות ילדים. אני מאוד רוצה
ילדים משלי, אבל אני רוצה שהם יגדלו יחד עם אבא ואמא אוהבים (זה לזו וזו
לזה ולילדיהם), קרי אני ואישתי. אני שמרן הלכה למעשה.
סתם שיר ישן, אבל גדול (העיבוד, המנגינה, השירה), נזכרתי בו כי ששמעתי אותו לפני כמה דקות ברדיו, "דם חם":
לילה טוב וסופ"ש נעים לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
