עוד לא נשוי

אחד הדברים שלמדתי במשך השנים בכלל ובשנים האחרונות בפרט הוא שלפעמים אם לא מתגברים על הפחד לעשות משהו שצריך לעשות, אז עלולים לשלם על זה בריבית בהמשך. כשאני כותב על "מתגברים על הפחד" אני לא מתכוון לפחד שהוא מאד חזק והגיוני (זה הגיוני למשל לפחד מלקפוץ מגובה רב) אלא לפחד מסוג אחר, כזה למשל שגורם לנו להישאר ב"אזור הנוחות" שלנו או כזה למשל שגורם לנו לדחות למחר.

זה כאילו המציאות עושה לנו "תרגול חוזר" (כמו בצבא...). אם לא ניסית להתמודד עם הפחד/אתגר בפעם הקודמת ייתכן שבעתיד תצטרך להתמודד שוב עם אתגר יותר גדול. אולי משהו כמו מילות שיר של מאיר אריאל: "תעזבהו יום - יעזבך יומיים, העגלה נוסעת אין עצור". 

הדוגמא הכי טריוואלית ורלוונטית לבלוג היא כמובן נושא ההתחלה עם בחורות. אם הייתי פחות ביישן ויותר 'מתחילן' (אם כי אי אפשר לומר שלא התחלתי עם בחורות כמו שאני מחפש (לפחות חיצונית) וגם קיבלתי לא פעם מהן "כן") אז סטטיסטית לפחות הייתי מגדיל את הסיכוי שלי למצא זוגיות. מגיל מסויים את/ה 'מפסיד נקודות' על זה שהזמן חולף ואתה נשאר לבד.

אבל כמו שאני נוהג לכתוב כאן, כמעט תמיד יש צד שני, אם תרצו זו "חצי הכוס המלאה". בהחלט רצוי למצא את הצד החיובי בדבר ("חשיבה חיובית"?) כי זה גם עושה את החיים ליותר נעימים. עם הזמן הניסיון עושה את שלו ואנחנו לומדים עוד ועוד.

"אדון דוור", החיפושיות,

אותו שיר עם ביצוע יפה של "הנגרים",

ועוד ביצוע מודרני יותר, של "השבתות",

וזה המקור (הפחות מוכר) של "המרוולטס".

לילה טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.