זהו, שבתי לאחר פגרה של שבועיים!
פסק הזמן הזה (היחסי, כי כן הייתי מחובר לאינטרנט) מהבלוג נתן לי קצת
יותר פרספקטיבה על הבלוג והקשור בו וזה בהחלט טוב. צריך לקחת הפוגות מידי
פעם, קצת כמו שנת שמיטה/שבתון וכו'...
לי תמיד נשים הצטיירו כיצורים עדינים, בוודאי לא אלימים ואני עדיין מאמין שרוב הנשים הן כאלה, אבל לחלק
(מיעוט אני מניח ומקווה) מהנשים יש צד תוקפני. אני זוכר שכילד בבית-הספר
היסודי חבר, שהיו לו רק אחיות (לי יש רק אח), טען שבגלל שנשים חלשות פיזית
מגברים (סטטיסטית כמובן, כלומר בממוצע. ברור שלא קשה למצא אישה מסויימת
שתהיה חזקה פיזית מגבר מסויים), אז בגלל החולשה היחסית הזו, הן (התוקפניות
שבהן) משתמשות במילים כ'נשק' שלהן.
אם גברים אלימים משתמשים באלימות פיזית, הרי שנשים אלימות נוטות יותר
להשתמש במה שנקרא "אלימות מילולית". אני חייב לציין שאני לא אוהב את צמד
המילים הזה "אלימות מילולית", בין היתר כי הוא שגור בפי פמיניסטיות,
אבל בעיקר בגלל שזה 'מחליש' קצת את המושג אלימות. אלימות אמיתית היא לטעמי
בעיקר פיזית, גם אם "אלימות מילולית" היא תופעה פסולה שיש למגר אותה ואני
מאד לא בעדה (אולי צריך למצא תיאור מילולי אחר).
לפעמים אני מפרסם את הבלוג מחוץ לישראבלוג וזה מביא לי לא מעט כניסות
לבלוג (לעיתים מאות כניסות ביום). מצד אחד זה מבורך כי זה אולי מקרב אותי
למציאת בת-זוג כמו שאני מחפש.
מצד שני, הרבה פעמים יש נשים מתוסכלות (תיכף אני אנסה לאפיין אותן)
שמשמיצות/מעליבות וכד' אותי, זאת ללא כל התגרות מצידי. לעיתים זה גובל
ב"אלימות מילולית". "הגדילה לעשות" מישהי שפנתה אלי (ספק הטרידה אותי) דרך
בלוג פיקטיבי שפתחה כדי שלכאורה לא אוכל לזהות מה מקור הפניה (אני חוסם
תגובות שלא מישראבלוג) וכתבה דברים מרושעים ודי חמורים לטעמי.
ממה נובעת הרשעות הזו? לאף אחד/ת אין זכות להעליב אותי על דבר
לגיטימי. אפשר לומר שאולי זה לא פשוט למצא בת-זוג כמו שאני מחפש (בעיקר
בגלל שזה פחות נפוץ וגם בגלל שהבלוג היא דרך מאד בעייתית (במבחן התוצאה של
כמה וכמה שנים) להכרות), אבל כאמור זה לא מתיר לאף אחד לקלל, להשמיץ,
להעליב והחמור מכל לאיים וכן יש נשים שעושות חלק מהנ"ל.
אני לא רוצה כרגע לקשר קישורים (למרות שאני יכול לעשות זאת. אולי בעתיד.
נראה) אבל תאמינו לי שזה המצב. יש גם את הליצן התורן (גבר) שמצטרף למקהלת
המקללות הצוהלת (ממש נורא מצחיק...) כדי לשאת חן בעיני אותן נשים. לא נותר
לי אלא לרחם על טיפוסים כאלה.
אז מה מאפיין את אותן נשים שמנסות "לזרוק בוץ" עלי? הן בדרך-כלל (כנראה)
לא מה שאני מחפש. אם אני מחפש בחורה צעירה, אז הן כבר (כנראה) לא. אם אני
מחפש בחורה עם חזה ענק, אז להן יש (כנראה) חזה קטן. אם אני מחפש רווקה (כי
גם אני רווק), אז הן גרושות וכן הלאה...
נניח שבחורה X תחפש גבר ששונה ממני ב180 מעלות, האם אני אעליב אותה בגלל
זה? ממש לא! זו זכותה המלאה של X כנ"ל לאהוב סוג גבר מסויים, ממש כמו
שזכותו של כל אדם להעדיף מראה מסויים, אישיות מסויימת ובכלל כל התכונות
שמגדירות בן-אנוש (כל עוד מדובר בדבר חוקי ומוסרי). אני בכלל מאמין בכלל
"לכל סיר (כמעט) יש מכסה משלו". אין שום דבר לא מוסרי בזה שאני מחפש מישהי
צעירה ממני (כל עוד זה בהסכמה, חוקי, אין יחסי מרות וכד'). אין שום דבר לא
מוסרי בזה שאני מחפש בחורה עם שדיים ענקיים... גם אם זה לא מוצא חן בעיני
בעלות חזה קטן. הלו... גבירותי הלא יקרות, קצת נסחפתן! תלמדנה לכבד את
ההעדפות של אחרים.
בצד "החיובי" של זה, הויכוחים הללו (של חוסר האמפטיה וכד') יוצרים
לעיתים 'רייטינג' לבלוג... אני, אבל, מעדיף את ה'רייטינג' החיובי ולא את
השלילי...
ניסיתי לאפיין את סוגי הנשים בכלל ואת אלה שיש סיכוי שתגענה לבלוג בפרט.
זה ממש לא איור מדוייק. זו מעין הערכה מאד גסה שמבוססת בעיקר על חלקי
עובדות וניסיון. אני מכיר בזה שזה מאד לא מדוייק, אבל זה איזשהו כיוון כללי
(או גירסה ראשונית). אז הנה דיאגרמת-ואן שעשיתי לשם כך:
מה האיור הנ"ל מתאר? הוא מתאר למשל ש-:
- רוב הנשים התפוסות (נשואות/עם-חבר (אליפסה אדומה)) הן, להערכתי, מהזן הנשי-נשי (החלק הימני של 'אליפסת הנשים', סגול בהיר).
- רוב אלה שכנראה קוראות בבלוג שלי או שיש סיכוי שתקראנה (זו גם בהחלט
רק הערכה. אליפסה ירוק בהיר) הן פנויות ומהזן הנשי-'גברי' (החלק השמאלי של 'אליפסת הנשים', סגול כהה).
- מיעוט קטן של נשים נשיות ופנויות מגיע לכאן (החלק הקטן הצבוע בסגול
בהיר). מתוכן אני מחפש את ה'אולטרא-נשיות' שהוא זן עוד פחות נפוץ...
זה מסביר, קצת ואולי, למה הבלוג לא ממש יעיל, אבל יש כמובן עוד הסברים הרבה יותר פשוטים
(וזה לא בהכרח קשור לגיל שלי, או לדרישות שלי) למשל שנשים בהקשר הבין-זוגי
הן ברובן פאסיביות, כלומר רובן המכריע של הנשים (בפרט נשים נשיות) לא יזום
ישירות קשר עם גבר. זה כשלעצמו מסביר את הקושי.
ברור לי שאני כגבר הוא זה שצריך ליזום, אבל כדי שאוכל ליזום, אני צריך
הזדמנות (לראות מישהי מתאימה) ושיהיה לי לא קשה מידי לגשת אליה (למשל שלא
תהיה מוקפת באנשים ועוד). מכיוון שאירועים כאלה הם נדירים. הבלוג הוא
ניסיון לעקוף קצת את הבעיה הזו, לכן אני תמיד מקבל בברכה פניות מבחורות מתאימות באי-מייל.
ערב טוב לכם/ן קוראי וקוראותי החביבים והחביבות.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
