עוד לא נשוי

לטובת הקוראים המזדמנים, אני צריך לציין שאני חילוני. אמנם חילוני לא טיפוסי... למשל אני ממעט בנסיעות בשבת (אבל לא נמנע מהן תמיד) ועוד. אני נוהג להגדיר את עצמי בתחום הזה כ-"חילוני מאמין". מאוד בקצרה ובצורה פשטנית מאוד, אני מאמין בבורא עולם, אבל אני לא בהכרח מקבל את ההלכה או את התושב"ע.

אני באיזשהו מקום מעריך את הציבור הדתי במה שקשור לערכים המשפחתיים שלו. אני מתכוון לכך שלמשל הבחורות הדתיות מתחתנות כשהן ברובם המכריע של המקרים בתולות (חבל שלא כולם נוהגים כך. לכל הפחות, זה היה מקטין את כמות מחלות המין, אבל הרבה יותר מכך, זה היה עושה, לעניות דעתי, שינוי חברתי משמעותי לטובה). אחוז הגירושין נמוך יותר ובכלל מוסד המשפחה מקבל משמעות מרכזית.

מובן שלא הכל בעיני מושלם בציבור הדתי. גם צריך להבחין בין חרדים לדתיים אחרים ושוב בין דתיים לאומיים לדתיים אחרים. גם בגוונים של מסורתיים. מובן שאני מתנגד באופן נחרץ לאי-שירות בצבא של חלק מהחרדים בטענת "תורתו אומנותו" (שיתכבד, מי ש"תורתו אומנותו", וישרת כמו כולם שירות מלא ואח"כ יתפנה ללמוד ככל שיחפוץ. מדוע זה צריך לבוא אחד על חשבון השני? [שאלה רטורית, כמובן...]). אני לא מתחבר ל"נוער גבעות" או ללאומנות כשהיא קיצונית, אבל כל זה לא משנה שהציבור הדתי בהכללה מתנהג, להשקפתי, בצורה חכמה הרבה יותר מהמגזר החילוני במה שקשור לזוגיות ומשפחה.

המגזר החילוני שהיום מהווה את רוב האוכלוסיה היהודית יהפוך ,כנראה, עם הזמן למיעוט. בין היתר זה נובע לדעתי מהמתירנות המינית והחלשות מוסד המשפחה השמרני, אבל גם ריבוי יתר (לפי השקפתי) כפי שקיים למשל בחלק מהמגזר החרדי, גם הוא מוטעה לטעמי. צריך איזון. אולי אכתוב באחד הפוסטים הבאים על עניין 'פיצוץ האוכלוסין'.

בכל מקרה, יש לי, כרווק, כל-כך הרבה דרישות מבת-זוג פוטנציאלית כך שאני לא פוסל בחורה לפי האמונה שלה. כל עוד היא מתאימה למה שאני מחפש, אז היא יכולה להיות חילונית או דתיה או מסורתית (או אפילו חרדית, אם כי קשה לי להאמין שחרדים יקבלו לחיק משפחתם איש מבית חילוני כמוני).

את כל זה אני מספר... כי לפני כמה ימים היתה לי שיחה עם ידידה (היא באמת רק ידידה ותו לא) שאמרתי לה שאני מאוד מעריך את השמרנות בחברה הדתית בנוגע ליחסי גברים-נשים. כתגובה לזה היא אמרה לי "אז תיקח לך בחורה דתיה". האמת שכשהיא אמרה את זה, זה נשמע נורא פשוט.. אבל בפועל לא נראה לי שבחורות דתיות או לפחות רובן פתוח כל-כך להכרות עם אדם לא-דתי. אם כי, אני חייב לציין שיצא לי בעברי להיפגש (בבליינד-דייטס) גם עם בחורות דתיות (דתיות ממש).

לדעתי היותו של אדם דתי, לא בהכרח הופכת אותו אוטומטית לצדיק (בעיני בורא עולם) כמו שהיות אדם חילוני לא הופכת אותו אוטומטית ל"חוטא". יש גם 'צדיקות' חילוניות ו'חוטאות' דתיות. הכיפה על הראש (מנהג שאגב לא מצווה בתורה) לא בהכרח הופכת אדם למוסרי יותר, אם כי החינוך הדתי-ערכי בהחלט עשוי לתת ערכים חשובים ולעצב התנהגות מסויימת. יצא לי, למשל, בשירות הסדיר (שזה היה מזמן-מזמן), כמפקד טנק לעבוד (לפקד/להדריך) עם מה שנקרא "הסדרניקים" (בני ישיבות שעושים שירות צבאי (קצר יותר, בד"כ)). אפשר היה לחוש את התכונות המיוחדות (לטובה) שהיו להם (נועם הליכות וכד') ונמצאו פחות אצל החבר'ה החילוניים.

אני מזכיר את המבצע (שכרגע נמצא בתקופת הרצה) של 500 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.

אפרופו אמונה (ולהבדיל): "ואז ראיתי את הפנים שלה. עכשיו אני מאמין"...: