כשמשהו לא זז, אני, כמו כל אדם חושב וסביר, עוצר לבדוק האם אני פועל
נכון או לא. האם אני יכול לשפר/לתקן וכד'. אמנם כבר כתבתי כאן מזמן את "כתב
ההגנה" שלי להיותי רווק, בפוסט מ2007 "למה אני רווק?"
ועדיין כאמור אני שב ובודק את עצמי (אני גם פתוח לביקורת, אבל בהחלט לא כל
ביקורת. היא חייבת להיות מבוססת ועניינית או לפחות שאמצא בה איזשהו
הגיון).
חשבתי על מאמצי החיפוש שלי. אני מודה שלאחרונה קצת "הורדתי הילוך"
בחיפושים, כלומר אני יוצא, מסתובב וכד', אבל קצת פחות. אני יכול לתת
לזה כל מיני הסברים/תירוצים ועדיין, אם נניח הייתי משקיע עוד מאמץ ייתכן
סטטיסטית שהייתי מגיע ליותר תוצאות. "משקיע יותר" כמובן מתעלם מ"העלות". אם
זו עלות אמיתית ואם זו עלות במובן הפסיכולוגי.
אני לא רואה בעצם החיפוש שלי אחר זוגיות מטרה בפני עצמה. המטרה היא
למצוא זוגיות, לא החיפוש עצמו. למשל להסתובב בקניון (מתוך כוונה שאראה שם
מישהי שחיצונית לפחות תמצא חן-בעיני
ואז אולי אתחיל איתה) זה נחמד, אבל זה לא משהו שאני 'משתגע' עליו. ייתכן
שאם הייתי טיפוס יותר אופטימי, אז הייתי באופן טבעי משקיע יותר שעות
בחיפושים(?). בכיוון ההפוך מי שהוא לגמרי פסימי מטבעו היה בכלל לא עושה
כלום וטוען שאין סיכוי... אני, אגב, מכיר מישהו כזה, הוא כל-כך פסימי שהוא
לא עושה כמעט כלום (בתחום הזה של למצוא זוגיות). אני משתדל לדרבן ולעודד
אותו לעשות.
וכמו שכתבתי כבר כמה פעמים בעבר, יש כאן, או עלול להיות כאן, מעין 'מעגל
קסמים' שכזה. כי בהיעדר זוגיות אין מי שתתמוך בי ותעודד אותי דווקא כשאני
זקוק לזה. אז אני מעודד את עצמי ופה ושם מתעודד מחברים/מכרים (אתמול, למשל,
מישהי אמרה לי שאני גבר נאה לדעתה... אבל זה רק אחרי שאמרתי לה שהיא יפה
(כי היא באמת יפה בעיני... אבל היא לא מתאימה לי ואני, אגב, לא מחלק מחמאות בנדיבות או בתדירות גבוהה...)). כשהמסע הזה הוא כל-כך ארוך (עבורי) עידוד בהחלט חשוב.
500 ש"ח מתנה
אני מזכיר את המבצע (שכרגע נמצא בתקופת הרצה) של 500 ש"ח מתנה למי שת/יצליח לעזור לי למצא בת-זוג מתאימה בתנאי שאתחתן איתה, כפוף למה שמצויין כאן.
כינוי:
בבלוג זה
בכל הבלוגים
אבל היא לא מתאימה לי ואני, אגב, לא מחלק מחמאות בנדיבות או בתדירות גבוהה...)). כשהמסע הזה הוא כל-כך ארוך (עבורי) עידוד בהחלט חשוב.